נאנו-לייט, או: איך לכתוב בנובמבר ולהשאר בחיים

אני עוקבת באינטרנט אחרי המון המון כותבים, ועל כן לא פלא שפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם שלי מלאים כולם נהי וצער בימים אלה.
מצד אחד הידיעה שברחבי העולם כולו אנשים כותבים 1667 מילים כל יום, מצייצים על זה בחדווה ומתענגים על זה יחדיו, מרעילים את עצמם בקוקטייל של קפאין ואדרנלין ואתם גם רוצים –
ומצד שני אתם, והחיים עצמם: קמים כל בוקר ומחליפים חיתולים או מכינים כריכים או מנקרים בפקקים או מתזזים בין משרדים או כל האפשרויות נכונות. לא ממש מפתיע שאנשים נהיים קצת מרירים.
אני מאמינה שנובמבר הוא חודש מצוין להתחיל לכתוב בו, בדיוק בגלל נאנו. כי כל הרשת מלאה תמיכה, הרשתות החברתיות מתפוצצות מאנשים שמחפשים מישהו לדבר איתו על זה ומוכנים לעודד אתכם לעבוד ברצינות והאווירה הכללית מחשמלת. זה ניגוד כל כך מושלם לשגרת הכתיבה של רובנו, שכוללת עבודה לבד בדממה בחדר סגור, שעושה חשק ליהנות מזה כשאפשר, ולו לרגע.
ובכל זאת, אפשר. גם אם לא את המפלצת, חמישים אלף מילה, עדיין אפשר לנצל את נובמבר ולהגיע ל-31.12 עם טקסט או כמה טקסטים במקום ייאוש, ביקורת עצמית ושיניים חשוקות (השנה זה יצליח!).
לאלה שרוצים לנסות בכל זאת, הכנתי כמה הצעות לנאנו-לייט. כולן נוצרו בשנים האחרונות כשהתלמידים שלי הביעו שוב ושוב תסכול מחוסר היכולת לעמוד במשימת הענק. כולן הצילו אותי כשגיליתי שגם אני לעולם לא אצליח לעשות נאנו שלם. זה פשוט לא יקרה.
את חלק מהדרכים האלה ניסיתי, אחרות עבדו לתלמידים שלי, ואני מבטיחה לכם שני דברים: אתם לא תרצו למות באמצע החודש, ואתם תכתבו.
x
x
ואלה האפשרויות:
x
1. לכתוב ולשכלל תקציר נרטיב שלם בנובמבר – אופציה נהדרת כי אתם מכינים גם את המשך העבודה.
(אפשר להצטרף לקבוצת האתגר החינמית בפייסבוק שיצרה את האתגר הזה. תקבלו המון עידוד והזדמנות להשתתף בשיח כותבים נטול פוזה ונעים.)
 x
2. לכתוב כל יום XXX מילים\עמודים – כמה זה XXX? שאלה מעולה. זו בעצם השאלה הכי חשובה: כמה שאתם *באמת* יכולים.
והרי הנוסחה לחישוב: זהו את חלונות הזמן שלכם. יש לכם רבע שעה ביום? יפה. שבו, כתבו רבע שעה. את מספר המילים חלקו לשניים. זה מספר שכנראה תוכלו לעמוד בו.
x
3. לכתוב כל יום XXX דקות – לרוב הכותבים, חלון זמן הוא אופציה טובה יותר מאשר מספר מילים. בחלק מהמקרים תכתבו הרבה, באחרים תכתבו מעט. אבל אם תתרגלו להקדיש כל יום זמן מוגדר לכתיבה, אתם תתקדמו.
 x
4. לכתוב XXX פעמים בשבוע – זו האופציה המועדפת בעיניי לכותבים מתחילים. התבוננו ביומן שלכם. כמה זמן פנוי יש לכם? אצל רוב האנשים, ריאלי לצפות לחלון קבוע פעם או פעמיים בשבוע. משום מה, בדרך כלל זה שלישי בערב ושישי בבוקר. אז במשך כל נובמבר, כתבו בשלישי בערב ובשישי בבוקר. בשאר השבוע, עזבו את עצמכם בשקט.
 x
5. לכתוב מתי שנחה הרוח – זו אופציה שטובה יותר למשוררים מאשר לבני אנוש רגילים בדרך כלל. קשה לסמוך על ההשראה, אבל יש כותבים שפשוט לא יכולים בלעדיה. אם אלה אתם, שחררו את כל המתמטיקה הזו וכתבו מתוך הנפש.
 x
שימו לב, מה שמשותף לכל האפשרויות הוא להפסיק לעשות משהו שלא מתאים לכם. להפסיק לנסות להתאים את עצמכם לאתגרים שיצרו אנשים אחרים ומתאימים לחיים שלהם.
x
ובפשטות: ליצור חיי כתיבה שמתאימים באמת לכם ולחיים שלכם.
x
x
אחרון ודי:
סיכוי טוב מאוד שיש לכם טרול כתיבה. יצור מגודל, בהמי ומרושע שיושב אצלכם בראש ואומר לכם כמה אתם דפוקים. יש כותבים שאין להם טרול כתיבה אישי, אני בטוחה בזה – אבל בעשרים שנותיי ככותבת ושמונה שנותיי כמורה, לא פגשתי אפילו אחד.
אם אתם רוצים באמת לכתוב וליהנות מזה מדי פעם, תיאלצו לעשות משהו בקשר לטרול.
אז הנה עצה אחת קטנה. גם אם תיישמו רק אותה המצב שלכם כבר יהיה הרבה יותר טוב:
 
בכל פעם שאתם כותבים, מגיע לכם מילה טובה מעצמכם. לא משפט נחמד-מרושע כמו "לא רע בשביל עצלנית כמוני" אלא חיובי אמיתי, שלם: "עבדתי מאוד ברצינות היום".
x
נאנו שמח. רק תכתבו.
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • galithatan  ביום 7 בנובמבר 2017 בשעה 10:30

    אני מוצאת שאני כותבת בעיקר פוסטים לבלוג… ואחרי זה לא נשאר עוד זמן/אנרגיה לכתיבה אחרת. העניין הוא ששני הדברים משמחים אותי – גם כתיבה כזו, וגם כתיבה כזו – למרות שרק לאחת יש סיכוי להשאיר אפקט גדול יותר לאורך זמן.
    ועכשיו, מה עושים?

    • רוני  ביום 7 בנובמבר 2017 בשעה 11:47

      מזדהה מאוד עם הקונפליקט, ועל כן אכתוב פוסט על זה, במיוחד בשבילך וקצת בשבילי 🙂

טרקבאקים

כתיבת תגובה