חסד הסקרנות, התחלה והזמנה

עברתי דירה.

מאז 2003 יש לי בלוג, ברשימות ופה. כל כך הרבה שנים, ולא עוד. זאת אומרת, אני חושבת שלא עוד. לא מבטיחה. יותר מדי סנטימנטים יש לי למקום הזה, אבל בכל זאת, סוף סוף יש לי בית משלי ובתוכו גם בלוג חדש, ואני אוהבת להיות שם.

יש שם כבר כמה וכמה פוסטים חדשים, והיום הוספתי עוד אחד, ושם המיקוד הוא על כתיבה בעיקר, אם כי אני מניחה שיברחו לי מדי פעם זוטות אחרות, כי אי אפשר אחרת. אין אפשרות לעשות שם מנוי, אבל אפשר להצטרף לניוזלטר, ואני אעדכן גם בפוסטים החדשים מדי פעם.

כך מתחיל הפוסט החדש:

סקרנות עומדת ביסודה של כתיבה טובה. היא מובילה להתבוננות, קשב, לרגישות. ובכל זאת, מדברים עליה מעט מדי, אולי משום שהיא חמקמקה כזו. ניסיתי לאחוז כאן בקצה זנבה. 

ברביעי ביולי 1845, כשהיה בן 28, הנרי דייויד תורו עבר להתגורר בבקתה שבנה על חוף אגם וולדן, ונשאר שם שנתיים, לרוב לבדו. הספר שכתב על התקופה ההיא נקרא במקור וולדן; או חיים ביערות.

הנה הצהרת הכוונות המוכרת שלו:

"הלכתי ליער מפני שחשקה נפשי לחיות מתוך יישוב הדעת, להתייצב רק בפני המציאות העיקרית של החיים, ולהיווכח אם אין לאל ידי ללמוד מה שיש בה כדי ללמדני. לא רציתי, שלפני מותי יתגלה לי שלא ראיתי חיים בעולמי. לא חפצתי לחיות חיים שאינם ראויים לשמם, שהרי כה יקרים הם החיים."

הספר הזה פרנס מאז מאמרים, מחקרים ודוקטורטים אינספור, וגם היום, על אף הזמן הרב שחלף, הוא עדיין יוצא לאור שוב ושוב, ועדיין נקרא ואהוב בעולם כולו.

בשולי רשימותיו הוסיף תורו שרבוטים דקיקים. הוא לא ניסה להעמיד ציור ממש, אלא, ברוב המקרים, רק להבהיר בכמה קווים פשוטים משהו שתיאר כבר במילים. ובכל זאת, יש בשרבוטים האלה משהו פיוטי ומרומם נפש. ניכרת בהם סקרנות ערה להכיר לפרטי פרטים את העולם. להתבונן ברגע, ולא רק בו, אלא בהתמשכותו, בתנועת המקום והזמן. כך נראה הדבר באביב וכך בחורף. כך בבוקר וכך בערב.

לרוב אלה תיאורים נטולי שיפוט. "אני רואה שוב את השָׁלָך". תורו אינו מצהיר שהשלך הוא ציפור יפה בעיניו, או מעניינת. הבחירה שלו להזכיר את השלך, להזכיר אותו שוב, לאייר אותו, ברורה יותר מכל מילת התפעלות שהיה מוסיף.

תורו אינו האדם הראשון שניסה להבחין בפרטי חייו. החיים חומקים מכולנו מהר כל כך, והדחף לאחוז בהם, למצוא משמעות בכל רגע, מענה דורות רבים של הוגים, כוהנות דת ומינות, מנהיגות, חוקרים, אמניות ומורים. אנשים. אולי כל אדם, ברגע כזה או אחר.

סקרנים? ההמשך כאן:

http://gelbfish.com/curiosityfromwaldentofb/

תעשו סיבוב. תגידו שלום. אני מבטיחה שם קצת לכתוב יותר 🙂

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: