11 הדברות וצרות אחרות (ניוזלטר חדש)

לקבלת הניוזלטר ישר למייל: https://nabu.ravpage.co.il/newsletter

 

שלא תגידו שלא אמרתי – יום כיף לכותבים, 23.4.208 (זה ממש תיכף) בהמשך.

אתם לא תאמינו מה יקרה פה. אני לא מתכוונת לכתוב אף מילה על נקיונות או על פסח או על שי לחג. כלום.

במקום זה נדבר על עמוס עוז והנרי מילר, על סיפורים שמתנהגים כמו חתולים ואיך לעשות להם את המוות, נספר על אסופת סיפורים שמחפשת (אולי, הלוואי) בדיוק את הסיפור שלכם, ונסיים בתרגיל כתיבה.

וגם הוא לא יעסוק בפסח, נקיונות או שי לחג. נסים ונפלאות, אני אומרת לכם.

אבל כן נדבר על האביב. ועל חתולים. ממש קצת, מבטיחה

אביב עכשיו. העונה הכי קצרה ויפה בשנה, כולה התחלות. חתולים מייללים בחצרות, תפרחות הורסות את הלב בחוצות ובני נוער מאוהבים עושים בעיות.

והכתיבה באה. שומעים אותה? היא באה לכולם. אפילו אליכם. החתולים עשו רעש, אז לא הבחנתם עדיין ברחש ציפורניה על דלת הנפש. שימו לב, הימים מתארכים. קחו את כל האנרגיה המתפרצת הזו אל הכתיבה.

הגיע הזמן להתחיל משהו חדש.

 

בטוח יש לכם איזה רעיון. או שיהיה, אם תחשבו על זה קצת

בראשית בא רעיון. אולי קטן, אולי גדול. קשה לדעת מה יש בו ולאן הוא ייקח אותנו. תראו, למשל, כמה יופי יש בדברים של עמוס עוז:

"אם זה לא מתחיל לבעוט בי בבטן, מבפנים, בעיטות לא רצוניות, סימן שזה לא חי. רק כשאני מתחיל לקבל בעיטות מבפנים אני יודע שזה חי. וזה עוד לא אומר שלא תצא מפלצת. יש יותר גרידות והפלות מאשר לידות. המון דברים אני מתחיל ולא גומר. או כשהולך לי קל מדי או קשה מדי או כשזה גדול עלי. כבר קרה לי שהתחלתי משהו ואמרתי: את זה אני מעביר, בכל הכבוד הראוי, לדוסטוייבסקי או לפוקנר. זה לא בשבילי, אני לא יכול להרים את זה. כמו חיפושית זבל שגלגלה כדור חרא גדול מדי והיא כבר לא יכולה לדחוף אותו. אז אני מאושר מהכדור, אבל אני לא יכול לעשות בו כלום. הוא גדול עלי."

(מתוך ראיון להלית ישורון בכתב העת חדרים)

עוז כבר היה סופר ותיק כשהתקיים הראיון, אבל הוא נשמע כאילו הנסיון שצבר כלל לא רלוונטי מול התנופה והעוצמה והאמת שגלומים מראש ברעיון. הוא לא שולט בו, רק מניח לו לצמוח ומנסה לגלגל אותו, בתקווה.

ובכל זאת, הוא יודע לזהות את זמן ההבשלה של הרעיון, להניח לו לגווע אם כך נגזר, להרפות מהרעיונות הלא נכונים. לעשות הכל לאט לאט, בענווה. ובתנאי שלא מדובר בכדור חרא גדול מדי.

וזה, בדיוק זה, עליו אני רוצה לדבר. כי אני מסתובבת כבר ארבע שנים עם כדור ממש גדול.

(זהו, לא יכולה עם המילה הזו. למרות שהדימוי נפלא.)

כבר סיפרתי עליו פה ושם לאנשים. אמרו לי שהוא גולמי. אמרו שהוא גאוני. אמרו חסר טעם. אמרו שנולד מת. מבוסס מדי על עלילה. מבוסס מדי על רעיון. מבוסס מדי על דמויות.

וכבר נטשתי אותו פעם ופעמיים ושלוש. שכחתי ממנו לגמרי. ובכל פעם מחדש אני משפילה יום אחד מבט ומוצאת אותו שם שוב, מונח למרגלותיי, מתבונן בי בציפייה. כמו חבר לשעבר שלא מבין רמזים. כמו חתול רעב באביב. הוא תמיד חוזר.

מכירים את 11 הדברות של הנרי מילר לכותבים?

 

שווה לכם לקרוא את כולן. הן מעניינות, למרות ובגלל שאף אחד לא באמת יודע למה הוא מתכוון בשישיתאבל הראשונה, אני מאמינה בה. אני משתדלת מאוד לעבוד ולחשוב רק על פרויקט אחד בכל פעםובכל זאת, השבוע כבר נכנעתי והבטחתי לרעיון הישן-חדש הזה שהוא הבא בתור.

הוא שמח, הרעיון שלי. טיפשון תמים שכמותו. אין לו מושג איזה מסלול מכשולים חסר רחמים אני מתכננת לו. כבר נטשתי שלושה רומנים אחרי כמה עשרות אלפי מילים, ומאז למדתי לבחון כל רעיון חדש בחשדנות, כמעט ברשעות.

אלף נסיונות ושאלות הכנתי לו. לא די בכך שהתשובות יהיו נכונות, הוא חייב לענות מהר, ולהפתיע אותי – והוא חייב לסרב לענות בדיוק על השאלות הנכונות, להשאר מסתורי דיו כדי שלא אאבד בו עניין.

אם יעבור את המבחנים האלה, אבלה זמן מה עם הדמויות המרכזיות. אנסה להכיר אותן, למצוא משהו שאפשר לחבב, ומשהו אחר לתעב. אבחן את שפתן ואת קולן. אחר כך אערוך תחקיר פתוח וסקרני בחיפוש אחרי דרכים חדשות להרחיב את הסיפור. ורק אם הגענו עד כאן בשלום, אתחיל לכתוב פתיחות.

לא אחת, לא שתיים. פתיחות רבות. עד שאמצא את האחת. אולי היא תהיה פיוטית ואולי חצופה, אולי מהורהרת ואולי מרגיזה, אולי בגוף ראשון ואולי בשלישי. (סיכוי נמוך מאוד שנבדוק גם את הגוף השני.) אולי בעבר ואולי בהווה. אולי ביחיד ואולי ברבים. ועוד ועוד נסיונות, אין לדעת כמה. תמיד יותר מכפי שחשבתי שאכתוב, יותר מכפי שרציתי. אני עצלנית, ובכל זאת, אין להפסיק עד שמוצאים את הפתיחה הנכונה.

ואז, אולי, אכתוב אותו.

 

ואתם?

אם גם לכם יש רעיון לרומן, או אולי נובלה, אני מזמינה אתכם למפגש חד פעמי שבו נוכל לעבור את התהליך הזה יחד – אני, אתם והרעיון שלכם.

ב-23 באפריל נערוך יום עיון – יום כיף לכותבים – ובו אלמד את כל הטכניקות האלה, שלמדתי מסופרים ומספרים, ממורים ותלמידים. מהרבה יותר מדי ספרים שלא המריאו – ומהשלושה שנכתבו עד תום.

בארבע הרצאות שיתקיימו בזו אחר זו, עם הרבה קפה וחברה טובה, נלמד איך מתחילים רומן.

גם הפעם רחלי לביא הנפלאה מפיקה את האירוע ומובטח שיהיה נח ונעים. מוזמנים להצטרף. כל הפרטים כאן:

 http://www.nemi.co.il/writing_a_novel

 

הזמנה לכתיבה:

היה יהיה היא אסופת סיפורים שנתית שמוציאה האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. בימים אלה ניתן להגיש סיפורים למהדורה העשירית של האסופה, שתצא בסוכות. וזו לשון ההזמנה:

זו השנה העשירית שאנחנו מזמינים אתכן ואתכם לשלוח לנו סיפורים. אורקים המטיסים חלליות, ערפדים חוזרים בזמן להרוג את נפוליאון השלישי, קורות היצורים הקטנים שחיים בחור המנעול – כולם יתקבלו בברכה. שלחו את הסיפורים לעורך האסופהאהוד מימוןתאריך אחרון למשלוח – 20.5.2018.

לפרטים נוספים בנוגע לאופן ודגשים להגשה- כאן.

 

ולפני שנפרדים, תרגיל:

חשבו על משהו שאתם לא רוצים לעשות בשום אופן. אולי זה דבר קטן: לשלם חשבונות. להחזיר טלפון. ואולי זה משהו גדול: לעבור דירה. להתפטר. לסיים מערכת יחסים.

כתבו עמוד אחד על דמות שעושה בדיוק את הדבר הזה. אולי כמוכם, בחוסר רצון, ואולי מתוך התלהבות. כך או כך, היא עושה.

 

חג שמח 🙂

בלי מתנות. בלי הפתעות. רק כתיבה, ישר למייל.  https://nabu.ravpage.co.il/newsletter

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ran250  ביום 27 במרץ 2018 בשעה 19:16

    מה שהוא מתכוון אליו בשישית זה כמובן (בתירגום חופשי): עדיף בכל יום לעבות מעט את הרעיונות שכבר קיימים ביצירה שלכם, יותר מאשר להוסיף עוד ועוד רעיונות חדשים 🙂

    • רוני  ביום 27 במרץ 2018 בשעה 19:19

      זה גם מה שאני הבנתי, ואז נתקלתי בדיונים ארוכים על זה ברשת. מעניינים דווקא, גוגל איט.

      • ran250  ביום 27 במרץ 2018 בשעה 19:49

        גיגלתי, וכל המקומות שגוגל שלח אותי אליהם חושבים כמונו. אז מצד אחד זה ווין, אבל מצד שני גוגל תמיד היה ידוע כחנפן גדול 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: