שתשרף הצנזורה: אכזבתי את \ נעם פרתום

הקדמה קצרה ועצבנית

מאז שיצא ביחדנס של נעם פרתום, מתחוללות סביבו מהומות. תמיד קשה להוציא ספר, אבל נדמה לי שהסיפור הזה קשה יותר. והמהומה הכי מרגיזה נוגעת למהדורה השנייה של הספר, שעומדת לצאת בקרוב.

לקראתה נעם כתבה בפייסבוק שההוצאה ביקשה ממנה לוותר על שיר אחד, "אכזבתי את". כשקוראים בתשומת לב מה שהיא מספרת, ברור שלא ביקשו ממנה באמת אלא הציבו אותה בעמדה בלתי אפשרית. פגעו ביח"צ של הספר והקפיאו את פעולות השיווק עד שתכנע ותסכים לוותר עליו.

משמע: הוצאת הקיבוץ המאוחד צנזרה שיר מתוך ספר, ולא מסיבות ספרותיות.

כל מה שנכתב בפייסבוק נעלם. הפיד נגלל לעד, אי אפשר למצוא כלום. אבל בלוגים? גוגל אוהב אותם. הוא מוצא אותם גם שנים אחר כך. אז הנה, זה השיר שהוצאת הקיבוץ המאוחד תבעה מהמשוררת נעם פרתום לצנזר. בוא גוגל. תמצא אותו. תשמור אותו. תזכיר למשוררים וסופרים שאם הם עובדים עם ההוצאה הזו, מה שקרה לנעם עלול לקרות גם להם.

 

אכזבתי את \ נעם פרתום

אכזבתי את מאיה בז'רנו.
לא טרחתי להזמין מספיק אנשים למשתה הספרותי
שהיא ערכה עבורי בבית השחמט על צלע ההר הנידח.
הגעתי עם בטן הפוכה, קילפתי את הזג מהענבים
בציפורניים סגולות ואכלתי. אכזבתי את מאיה.
באתי אליה הביתה מזיעה בחולצת פפאיה טרופית –
מלאה אש וחיבה – לא מוכנה לאש שבה היא צלבה
אותי מגדה לגדה בסדרה של שאלות פילוסופיות
נוקבות: על איזו טריטוריה אני עומדת, כלומר
באיזו קרקע נפשית אני נאחזת אם השירה שלי
שמה הכל בחוץ. מאיה, את לא מבינה את
האתיקה הפופואטית החדשה של סטריפטיז
רגשי. אני מתפשטת בשפה אבל אף פעם לא
נשארת באמת עירומה. את הסודות הגדולים
ביותר הגוף אוצר בתוכו. חייכתי למאיה
ובלכתי השארתי אחרי מעיל מטאפורי.

אכזבתי את אפרת מישורי.
הייתי (כלומר הרגשתי) שמנמנה מדי בחולצת
הטריקו נקודות אדום לבן שלי ובג'ינס הבהיר
כשהיא צילמה אותי מתגלגלת במורד הרחוב
שלה בדרך לסלון הספרותי שקיימה לכבודי
בביתה. באתי תשושה משירה, בוגדנית, מוחשמל
רץ בתבונה לא מילולית ואני בלתי מצטחקת,
בקושי ניתנת לדגדוג. שתיתי מלא לימונדה
שהכינו אחרים, דיברתי מתוך שינה.

אכזבתי את חגית גרוסמן.
היא פלירטטה איתי בעיני חבצלות מים מפרפרות
מתוך מעין מאוהב בעצמו ביום הכי מואר של
המחאה החברתית. החלפנו טלפונים והיא עיכסה
משם על האופנים – שובל יופייה משתרך
על המדרכה. אחר כך היא השאירה לי
הודעה מגירת דבש במשיבון – רצתה לרכוס לי
את הדמעות בחזרה לתוך האישונים, ללמד אותי
לינוק מים המלח הגואה בשדיה אבל אף פעם
לא החזרתי לה תשובה.

אכזבתי את שרון אס. לא נתתי לה להטיח בי
עוגת קצפת בפרצוף מגובה האולימפוס בתוך
ביתה. היא פיטרלה בסלון יחפה עם כל תרבות
המערב על הראש שלה באיזון הרמוני מושלם
כמו מגדל פירות בקערה. היא אמרה בנונשלאנטיות
גראפפוטוצקית: אני מסתודדת עם שייקספיר
בפיג'מה. היא אמרה: דנטה הוא משורר הבית פה.
היא רצתה ללמד אותי איך לכתוב שירה מאוזנת
כמותה. קראה לי "רק גוף". האשימה אותי
שאני אישה מדי. שאני כותבת שירה
אישה מדי. כלומר אישית מדי. כלומר
גוף, גוף נשי, איכס. לא התעכבתי
להזכיר לה שהיא כבר לא
מורה שלי. טרקתי בינינו
את כל הדלתות.

אכזבתי את גלעד מאירי ונועה שקרג'י.
לא הסכמתי לבוא לקרוא שירה בפסטיבל
שלהם לצד יצחק לאור. עננת העדויות שהטריד
ותקף מינית נשים רבות המטירה על המצעד שלי.
הלכתי תחת גשם שחור פרטי בעולם
והתכרסמתי ספקות וחשדות רעים
וליבי לא נתן לי לשיר, ליבי רק פער
את פי ותקע פנימה שוטגאן אצבעות
מפויחות מטונפות, רובה צייד שלוף
מזיל גריז ללא התראה – כמו ששמעתי
שאישה אחת סיפרה שיצחק לאור
עשה לה בזמן שהיא בוכה לחושך.

אכזבתי את הפמיניסטיות.
לא קראתי ליצחק לאור "האנס
יצחק לאור" והצטדקתי באומרי
שעוד אין הוכחות חותכות כנגדו
ושהוא אף פעם לא הורשע.

אכזבתי את מיה סלע, כוהנת השירה בעיתונות.
הייתי אמביוולנטית. התנחמדתי. משוררות כידוע
צריכות לחרוץ משפט (שדה) – קונפליקטים
ופרדוקסים מאיתנו והלאה! אנחנו נשות רוח
קטלנית – נושבות אש חיה עניינית ופרגמטית.
אנחנו איילות שקד. צריכות להיות כלבות
ומכשפות, קסנטיפות איומות על מטאטא –
רק לא להתנחמד!

את בני ציפר לא אכזבתי. מבחינתו עשיתי
ליצחק לאור ציד מכשפות כמצופה. הוא פלש
לבמה מהקהל כששרתי, חטף לי את המיקרופון
והעמיד אותי בפינה כיאה לילדה קטנה. פסק דין גבר.

את רחל חלפי לא אכזבתי.
הכלבה האסקית סיבירית היפה שלה
חטפה התקף אפילפסיה מתחת לכיסאות הבר
בקפה "נחמה וחצי". רגלי המתכת חסמו לה
את האוויר כמו כלא צלעות, ואנחנו
כרענו על הרצפה הקרה וליטפנו אותה
הרועדת פירכוסים משני הצדדים
עד שנרגעה. וזו היתה חצי נחמה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: