שלושת חיי הספר, אגרת לסופרים צעירים

חיים ראשונים: אתם אלוהי הספר, ואין עוד מלבדכם.

כתבו ספרים. כתבו איך שאתם רוצים, כתבו מכל סיבה. בתשוקה או בבעירה אינטלקטואלית, כדי להגשים חלום או מתוך נקמנות טהורה, מאינטרס או מתאוות בצע. כתבו פשוט כי אתם רוצים.

כתבו את הסיפור שאתם בוחרים. מותר לכם לכתוב כל דבר שתרצו. אתם יכולים להתעלם מדעת הקהל והביקורת ולהיות מחוברים רק לקול הפנימי שלכם. אתם יכולים לקרוא את רשימת רבי המכר ולכוון לדעת הקהל ואל כיסיו. כל הסיבות טובות ונכונות. כתבו מה שאתם רוצים.

הניחו לכתיבה לענג אתכם או לגרום לכם סבל, כל דבר שלבכם מבקש הוא בסדר. אין ועדה שקובעת מה נכון ומה לא. כל סוגי הספרות וגווניה טובים בעיני בני האדם. אתם חופשיים לעשות כרצונכם. אתם אלוהי הספר.

*

חיים שניים: אתם כותבי הספר, ואתם מאזינים.

אחרי שסיימתם לכתוב, היו נדיבים כלפי הטקסט שלכם. טפלו בו היטב, שכתבו וערכו ותקנו עד שיהיה הטוב ביותר שתוכלו להוציא תחת ידכם. קחו אותו אל העורכים והמשכתבים, אל המגיהים והמתקינים. שמעו את דברם. טובת הטקסט בלבם.

אתם כבר לא האל. אתם הכותב. דעתכם קובעת, אבל מוטב מאוד שתדעו להאזין.

ואז שלחו את הטקסט שלכם אל העולם. הוציאו אותו לבד או בהוצאת ספרים, בדפוס או בגרסה אלקטרונית. חלקו אותו או מכרו אותו, ברשתות הספרים או באינטרנט או מהבגאז' של המכונית שלכם. כל הדרכים טובות.

*

חיים שלישיים: תפקידכם הסתיים. הספר עומד כעת לנפשו בעולם.

זהו. הספר שלכם עזב את הבית וניתק אתכם כל קשר.

אתם מוזמנים לעקוב אחר מסעו, לאהוב אותו מרחוק, ולעזור לו ככל יכולתכם. אם יתמזל מזלכם, העולם יתעניין וישאל שאלות. אולי יראיינו אתכם לאיזה כלי תקשורת. אולי יזמינו אתכם לשוחח עם קוראים בספריה. אולי תזכו בגביע הקדוש של הכותבים, והקוראים עצמם יכתבו לכם.

אתם מוזמנים ליהנות מכל אלה, רק אל תשכחו: הספר עומד לנפשו בעולם.

אם אתם מתכוונים לכתוב עוד ספרים, זה הרגע לשתוק ולהקשיב. קראו את הביקורות ואת המכתבים, האזינו לדברים שיאמרו לכם האורחים בערב ההשקה ובמפגשים בספריות.

זכרו: זכותם של הקוראים לא לאהוב את הספר. זכותם להתווכח איתו. זכותם לנטוש אותו. זכותם להגיד לאחרים שהוא לא טוב. זכותם לכתוב את זה בעיתון או באינטרנט. זכותם להגיד את זה בפניכם או מאחורי הגב שלכם.

אם משהו נותר חידתי, הוא ייוותר כך לעד. לא תוכלו להסביר לכל קורא בנפרד את כוונתכם. אם משהו השתבש, לא תוכלו עוד לתקנו.

אל תענו. אל תתווכחו. אל תנסו להסביר. אל תוכיחו את צדקתכם. הם לא מדברים עליכם. הם מדברים על הספר שכתבתם. הספר שאינו שלכם עוד. 

בשום פנים ואופן אל תתקפו את מבקריכם. אל תטיחו עלבונות. אל תילחמו. אתם תמיד תפסידו, והספר שלכם יפסיד כפליים.

תפקידכם תם.

*

חיי הכותב

הספר בעולם כבר זמן מה, ומדי פעם עובר יום שלם ואתם לא חושבים עליו אפילו פעם אחת.

כתבו עוד ספר. אולי למדתם משהו מהמבקרים. אולי לא. אולי הסכמתם עם הדברים שנאמרו ונכתבו, ואולי לא.

הכל נתון לבחירתכם.

כתבו עוד ספר. מכל סיבה שהיא.

מותר לכם להתנקם במבקרים שלכם, אם אתם נורא רוצים. יש לכם ספר חדש, ואתם שוב האלוהים. תעשו מה שאתם רוצים. אלה הם חייו הראשונים של הספר הזה, והכל אפשרי.

*

*

* לסופרים צעירים, כי הוותיקים ממילא לא יקשיבו לי, והצעירים לפעמים צריכים הכוונה (מניסיון).