מה עכשיו

אף אחד לא ידע שסיזיפוס התאהב בסלע.

הוא אהב את הכובד, את הפצעים בכפות הידיים, את הכאבים בכתפיים ובגב ובשוקיים. וככל שהלך וקרב אל ראש ההר, אחזו אותו מידות שוות של אושר ושל צער, והוא ציפה בכל לבו להגיע לראש ההר, להשלים את המטלה, ולראות את הסלע מתגלגל שוב, תובע ממנו שוב עבדות. בלב שלם. בנפש חפצה.

ובלילות המעטים שבהם ישן בעמק האפל, רדפו אותו חלומות ביעותים ובהם ניטע הסלע בראש ההר, וסירב להתגלגל מטה.

sizi

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • tsoof  On 10 באוקטובר 2016 at 12:24

    מעולה. ומקסים גם.

  • galithatan  On 19 באוקטובר 2016 at 12:48

    לא באנו ליהנות 😉 אלא אם מחשיבים הנאה מסבל.

  • empiarti  On 20 באוקטובר 2016 at 11:12

    כמה עצוב וכמה מדויק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: