למה בכלל צריך סיפורים?

השבוע חגגה הסופרת האמריקאית אליס ווקר יום הולדת. בין הציטטות שלה שהציפו את הרשת היתה אחת שבה היא אומרת, בתרגום חופשי: אומרים שגם אנשים רעים יכולים לכתוב ספרות טובה. אולי זה נכון, אבל אני חושבת שלא. אם ספרות לא הופכת אותנו לאנשים טובים יותר, למה היא טובה בכלל?

המשפט הזה רודף אותי. הייתכן שווקר, אשה מעמיקה ורצינית, יכולה לחשוב באמת שלספרות יש תפקיד אחד ויחיד בעולם? ספרות יכולה לעשות המון דברים. לבדר, לעורר מחשבה, להרגיז, לנחם. לייעד לה רק מטרה אחת, זה קצת פספוס בעיני.

מצד שני, כשספרות הופכת אותנו לאנשים טובים יותר, זה הישג אדיר. התחושה הזו, בסוף ספר, שמשהו בנו השתנה. שהתפיסה שלנו התרחבה או העמיקה או התהפכה על ראשה, היא משהו שאני ממשיכה לחפש שוב ושוב.

לאחרונה קראתי שני ספרים שעוסקים בצורה שונה מאוד בנושא של מראה ודימוי עצמי. אחד מהם אכן חולל את הפלא הזה, ושינה אותי. לשמחתי, גם ינאי ואוריה קראו אותם, אז ישבנו לדבר עליהם. היה מעניין.

(השיחה נמשכה גם אחרי שכבתה המצלמה. אולי פעם אכתוב גם על מה שנאמר שם. גם ככה, ינאי ציין, זה שבכלל העזנו להודות שמישהו מכוער או מעוות בלי להבהל זה כבר הישג, יחסית לאיך שמדברים איתנו).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יהודה  On 12 בפברואר 2014 at 12:40

    לא הבנתי את המשפט 'אם ספרות לא הופכת אותנו לאנשים טובים יותר, למה היא טובה'. במיוחד כשאחריה את אומרת שהיא מסוגלת לנחם, נניח, או לבדר.

  • galithatan  On 26 בפברואר 2014 at 00:26

    להפוך לטובים יותר זה לא בהכרח תפקיד אחד. בעיניי, זו מטרה נעלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: