השיעור המופלא של ביונסה

ביום שני השבוע הופיעה ביונסה בדנמרק. באמצע ההופעה היא התקרבה לקהל, שרה ורוקדת. איש אחד בקהל הושיט יד וסטר לה על הישבן.

באותו רגע ממש ביונסה עצרה, צחקה במבוכה, ואז אמרה: "מישהו ילווה אותך החוצה עכשיו, בסדר?" והאיש הוצא מהאולם.

***

לקרוא ולהתרגש. פשוט כך. ביונסה מככבת כבר יותר מעשור. היא שרה, היא רוקדת, היא לובשת מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. משדרת נשיות ומיניות, חזקה ובטוחה בעצמה.

קל לפטור את הכח שהיא מפגינה בכך שהיא מצליחה ועשירה. אלא שיש בעולם אנשים עשירים וחזקים שלעולם אינם מגיעים למקום הנכסף הזה. שלכודים כל חייהם בספק ובחוסר ביטחון. ויש נערות עניות שנולדו ככה. עניין של חינוך, של סביבה. לפעמים עניין של מזל, אפילו נס.

את סיפור ההופעה הזו והתגובה של ביונסה חשוב להפיץ, לספר אותו לבני נוער ובנות נוער, לגברים ולנשים, כי ביונסה זכתה לתהילה עצומה שמביאה איתה תשומת לב עולמית לכל מה שהיא עושה. היא משמשת מודל לנשים ונערות בעולם כולו. וכן, גם לגברים.

הכתבה הזו אכן תורגמה לכל שפה אפשרית, וכל קוראת יודעת ברגע הקריאה: ברגע הזה, בבחירה הפשוטה לעמוד על זכותה שאיש לא ייגע בה ללא הזמנה, בלי קשר למה שהיא לובשת או למילים של השירים שלה, ביונסה מזכירה לכולנו: אין לאשה שהותקפה מינית במה להתבייש. הגבר שעשה את זה צריך להתבייש. הוא זה שצריך להיות מובל החוצה, מושפל. כן, אפילו שהוא קנה כרטיס ושילם. השירות מוגבל, ואינו כולל גישה לגופה של הזמרת בשום אופן.

זה לא מצחיק. זה לא חינני. זה לא גברי. זה חצוף ואלים. הגוף הזה שלה. רק שלה. ורק היא תחליט מי ייגע בו.

ולכל אחת מאיתנו, גם אם היא לא עשירה, לא יפה, לא זוהרת, בכל בגד, בכל מצב, יש זכות זהה על הגוף שלה. שלא נהסס לעולם להעיר לאיש שנצמד אלינו באוטובוס. שלא נהיה נבוכות לנזוף בעמית, בבוס, במרצה, במכר, בידיד. אין לנו שום סיבה להתבייש.

הגוף הזה שייך רק לך. ומותר לך לעמוד על זה. תמיד.

(אין לי ספק שגם הגברים מבינים היטב את השיעור הזה.)

בעצם הימים האלה אני מתחילה להרצות על נושא תקשורת מינית ותקיפה מינית בבתי ספר תיכוניים ובפני חיילים וסטודנטים, בעקבות הספר שפרסמתי לפני שנתיים ועסק בנושא.

בחלק מההרצאות האלה אשתף פעולה עם אליסיה שחף, שצילמה את פרויקט גיבורות, על עוד עשרות נשים שמצאו את הכח להיחשף, למרות שהותקפו מינית, חלקן באלימות, חלקן בעת שהיו ילדות קטנות. גם הן כבר לא מתביישות. אין להן במה.

אני חושבת שאספר על ביונסה בכל הרצאה מחדש. אין כמוה.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 במאי 2013 at 09:31

    אפשר קישור למקרה המתואר בבקשה

  • Amos Eshet  On 29 במאי 2013 at 09:32

    אפשר קישור למקרה המתואר

  • דור שרירים, פתח תקווה  On 29 במאי 2013 at 09:36

    גיגול זריז מראה כתבות אחרות בעולם שדווקא אומרות שהוא לא הוצא מהאולם.
    יש כאלה שאפילו אומרים Beyoncé Joked…

  • זהבה פישר  On 29 במאי 2013 at 09:59

    למה הוצאה מהאולם זה "עמידה על זכותה על גופה?" לדעתי היתה צריכה לבוא או מכה בחזרה ממנה או תביעה משפטית. זאת הייתה עמידה על זכותה

  • nightlibrarian  On 29 במאי 2013 at 10:28

    לדעתי, הוא לא נזרק החוצה בסוף, אבל הנה תיעוד המקרה:

  • afishler  On 29 במאי 2013 at 10:28

    בתור סיפור להרצאה על העקרונות החשבוים שציינת זה בהחלט נשמע מצויין וראוי.

    אם נעסוק בעובדות – כשרואים את הסירטון על התקרית ושומעים את טון הקול שלה מתקבלת תמונה קצת אחרת – כאילו היא מתרה בו בשובבות, מעין, "הלו, עוד פעם אחת ומישהו ילווה אותך החוצה….", בחצי חיוך גם. זה רק מהטון – בפועל גם ניכתב כי הוא לא באמת הוצא מהאולם מה שקצת אפילו מחזק את זה. אז בלי להכיר לעומק את ביונסה – המקרה המדובר לא נישמע לי הדוגמא האידיאלית, אבל ברור גם שהיא בהופעה ומנסה לאזן בין הצורך שלה לתת לקהל "גוד טיים" לבין הרצון האפשרי לייצר תקרית חמורה יותר.

  • יוסי  On 29 במאי 2013 at 10:37

    דווקא החיבור הזה, בין דוגמה שלא קרתה במציאות כפ שהיא מתוארת ומפורשת ואחר כך גם משומשת, בין נושא הרשומה – מעיד על הבעייתיות במסעות צלב כאלו.
    כל הדיבורים מיותרים, תקיפה היא תקיפה – רקע מיני או לא, היינו הך.
    אבל, צרך להבחין בין אי הבנות שנובעים ממסרים סותרים, לבין תקיפה.

    זה כמו הילדים האלו שהיו שמים לך אצבע מול הפנים ואומרים: זו מדינה דמוקרטית…
    בסדר, נכון, זכותה לומר לא, חובתו לכבד – אבל לפעמים היא אמנם לא מעונינת, אבל ממש ממש מצליחה להטעות שכן…

  • אני.  On 29 במאי 2013 at 14:41

    ובעיניי יש משום הצביעות לבסס קריירה על שידור מיניות, ומסרים סקסיים, שלא לומר קריירה שהיא על סף הפורנוגרפיה, ואח"כ לבוא בטענות כשמישהו מכה אותך על ישבנך.

    נכון, כל אחד הוא האחראי הבלעדי על ידיו, וגם אם היא הייתה שחקנית פורנו של ממש, לאף אחד אין את הזכות על ישבנה. אך יש פה מאוד מן הבעיתיות. אם אתה מציג סטייק מול לועו של האריה, אל תתפלא אם הוא יאכל גם את ידך.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 במאי 2013 at 14:54

      אז ריאן גוסלינג חייב להתחתן עם כל בחור או בחורה שחשבו שהוא מוצלח בכן זוג בקומדיות רומנטיות?

      • איימס  On 29 במאי 2013 at 15:12

        נו באמת. צריך להפסיק עם דימויי חיית הטרף כשמדברים על גברים, זה פתאטי.

        • אני.  On 29 במאי 2013 at 15:52

          אז מי שמניח עוגה בפני אדם שמן, שלא יתפלא אם הוא יזלול את כולה.

          • אני.  On 29 במאי 2013 at 15:57

            "נו באמת, צריך להפסיק עם המשלת הסקס לאוכל"

            • איימס  On 29 במאי 2013 at 16:20

              כי גבר הוא לא יצור כנוע שעושה מה שההורמונים שלו רוצים בלי יכולת להתנגד. אדם שמן לא יאכל עוגה שמונחת מולו אם העוגה אינה שלו. הוא לא יגנוב אוכל, אפילו אם הוא ממש שמן וממש רעב.
              התחת של ביונסה אינו שלך. ואתה תחזיק מעמד ולא תנגוס, כמו שלא תגנוב. זה כזה פשוט. ואם אתה חושב שאתה לא יכול להחזיק מעמד, ולא יכול לשלוט בעצמך, אז תאשפז את עצמך איפשהו.

            • אני.  On 29 במאי 2013 at 16:40

              בקשר לשייכותו של התחת של ביונסה – לא הבנתי למה טרחת לחזור על מה שכבר כתבתי.

              האנלוגיה היא לא לגבי יכולותו של הרעב להתנגד ליצר, אלא לגבי זה המתגרה ביצרו של הרעב. נכון, ישבנה של ביונסה שייך אך ורק לה ולעצמה. אבל בעוד היא מנופפת וחושפת אותו לכל עבר, השמעת טענות כנגד הטופח עליו גובלת בהתחסדות ובהצטדקות. בדיוק כמו שכתב יוסי מעלי – המשל הנכון הוא לילד שמציב אצבעו שני סנטימטרים לפני אישונך ומצהיר: "לא נגעתי בך, אל תגע בי".

              ד"א, הורמונים הם אנחנו ואנחנו הם ההורמונים. אם ההורמונים שלי רוצים משהו, אז אני רוצה אותו. אם זה אוכל, או סקס או כל צורך פיזיקלי אחר. הורמונים אינם יישות נפרדת ואינם בעלי תודעה משלהם. סתם להעמיד עיניינים ביולוגיים על דיוקם.

            • nightlibrarian  On 29 במאי 2013 at 17:08

              חיות טרף, ילדים… באילו אנלוגיות משתמשים פה גברים לשם הסרת/הפחתת אחריות על מעשיהם – אפילו לא מעשיהם, מעשיהם התאורטיים ומעשיו של גבר מפגר שהם בכלל לא מכירים, בחלק אחר של העולם.

              לא יודע לגבי הזכרים האחרים כאן, אז אדבר בשם עצמי: בלי קשר לכך שלדעתי ביונסה אינה נערת פוסטר לכלום, אני לא חיית טרף, אני לא ילד קטן ואני יותר מאשר ההורמונים שבי. אני גבר בוגר, ואני לוקח אחריות על המעשים שלי – לא משליך אחריות על ישבנים, חיות, עוגות, או כל פריט אחר שמתנפנף מולי!

              הייתי מציע לכל החיות כאן להתפתח ולכל הילדים להתבגר, אבל למי יש כוח לזה…

            • אני.  On 29 במאי 2013 at 17:25

              ידידי היקר, אינני חיית טרף ואינני ילד ואינני מצדיק את מעשיו של הבחור שטפח על ישבנה של ביונסה (וכמו שכבר כתבתי, אני מגנה זאת), וגם לא הייתי עושה זאת בעצמי.

              בפעם השלישית אסביר זאת – ישנה אחראיות מסוימת גם בצד האישה. האם כל כך קשה להודות שאל לאדם המשתמש בכח מסוים אשר לו (במקרה זה, מיניות) להתפלא כאשר הדבר חוזר לו בפניו? האם מישהו היה מעז לטפוח בהופעה על ישבנה של חוה אלברשטיין (אשר הייתה ועודנה אישה יפה ומושכת) אז והיום? או של נורית גלרון? ברור שלא, ולמה? מדובר בנשים אשר מכבדות את גופן. ולפי דעתי שתי אלה מלאות עוצמה הרבה יותר מאותה ביונסה, שמאחוריה מכונה משומנת היטב המוכרת בעיקר את גופה, ופחות את כשרונה (מוכשרת ככל שתהיה).

            • אני.  On 29 במאי 2013 at 17:36

              בנוסף, אתה יכול להציע לחיות להתפתח ולילדים להתבגר, אבל אתה לא יכול להכריח אותם. העולם הזה ישאר מלא בחיות וילדים, ומעבר לפילוסופיה האוטופטית הגורסת כי "אני אתנהג כדרכי ושהעולם יתפוצץ", או במילים אחרות – אני אשדר מיניות ומופקרות ושכל חרמני העולם ילכו להם לאונן – יש ללמוד גם להזהר מאותם חיות וילדים. כי אני ואתה אכן נלך לאונן ולא נתנפל על ישבנה של זו או אחרת, אבל לא נוכל לחנך את כולם לנהוג כמונו.

      • אני.  On 29 במאי 2013 at 15:55

        לא הבנתי את האנלוגיה. אבל ריאן גוסלינג הוא שחקן מהגרועים שיש, והופעתו בסרט היא ערובה לסרט גרוע.

  • מעין  On 29 במאי 2013 at 16:45

    סיפור יפה ונושא חשוב, אבל למה דווקא ביונסה נבחרה להיות "נערת הפוסטר" של נושא התקיפה המינית? כפי שציינו מעליי, ביונסה אולי מחשיבה את עצמה כמפיצת העצמה נשית אבל הקליפים שלה והצורה בה היא מציגה את עצמה הם באמת על גבול הפורנוגרפיה. לא זה המודל לחיקוי שהייתי רוצה להציג בפני נשים צעירות ואנשים צעירים. למעשה, בכל צפיה בקליפ שלה קשה להימנע מהתחושה שהיא מוכרת את גופה כדי שאנשים יקנו את השירים וההופעות שלה.

  • מוחמד מקריית טאליבאן צפון  On 29 במאי 2013 at 19:45

    נגיעה בישבן אינה אלימות. חציית גבול, נגיעה אסורה -אולי. אבל זו אינה אלימות.

  • s  On 29 במאי 2013 at 23:21

    אין עוררין על זכותו של כל אחד\ת על גופו ולמרות זאת אני קורא לנשים הקוראות תתעוררנה .
    הצניעות יפה שבעתיים, הגברים לא מעריכים נשים חשופות, לא צריך להיות קיצוניים כמו בערב הסעודית אבל לא צריכות את ביונסה כמודל לחיקוי, תחשבו איך הייתן רוצות לראות את הגבר שלכן, לבוש אלגנטי וספורטיבי או עם גופייה וכפכפים, תחשבו מה יקרה כשהגברים יתחילו ללכת באופן פרובוקטיבי, גופייה שורט קצרצר שחושף מדי פעם אבר מין.
    תתעוררנה וחזורנה לשפיות יצוגית

  • מעין אלכסנדר  On 30 במאי 2013 at 10:30

    בלי קשר לאיך שהיא מתלבשת, ולדעתי על זה (אני מודה שלפעמים, לטעמי, זה קצת מוגזם), זה סיפור חשוב ובונה – ביטחון עצמי, אמונה בעצמך, כח. וזה שאת מעבירה את ההרצאות האלה זה נפלא, ושיהיה בהצלחה רבה.
    עוד סיפור על ביונסה: אחרי כל הדרמות והקינטורים סביב שירת ההמנון בהשבעה השנייה של אובמה (כן שרה, לא שרה, היה פלייבק), היא נכנסה למסיבת עיתונאים לקראת הסופרבול, ביקשה מכולם לקום, שרה את ההמנון – על המקום, א-קפלה (ללא ליווי כלי), בביצוע מושלם. אחר כך שאלה: יש שאלות? ועברו לנושא הבא. http://mashable.com/2013/01/31/beyonce-super-bowl-press-conference-lip-sync/
    פשוט מלכה!

  • דור חזות  On 30 במאי 2013 at 16:26

    לכל אישה יש זכות על הגוף שלה, אפילו אם היא חשפנית במועדון ואם היא לא רוצה שמישהו ייגע בה אז אסור לאף אחד לגעת בה-בהקשר הספציפי הזה לפי דעתי הייתה קצת הגזמה- יכול להיות (אולי, אני לא יודע) הבחור שתה מעט יותר מדיי והרגיש משוחרר, וטוב שהוא הוצא מהאולם לא שחלילה אני מצדיק את מעשיו, אבל מפה ועד תקיפה מינית זה נראה לי מעט מוגזם, ובלי שום קשר בהקשר הזה היא אני מאוד אוהב את ביונסה, ללא ספק היא הגיבורה שלי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 3 ביוני 2013 at 08:20

    יש שני צדדים למטבע.

  • איציק  On 24 ביוני 2013 at 12:24

    יש לנו ביונסה משלנו – שירי מימון

  • galithatan  On 29 ביוני 2013 at 16:20

    אמנם הגעתי באיחור אופנתי, אבל זה לא הפריע לי לשמוח על הפוסט הזה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: