עמליה. כדור. סירה. תעלומה.

על כריכת הספר עיגול, ובתוכו מתכרבל דובי, ובתוכו מתכרבלת ילדה כחולת שיער (עמליה?), ובתוכה מתכרבלת אביגיל, שעל ברכיה ספר נוסף.

בדיוק כך גם הספר הזה, כולו. שירים לעמליה הוא שבלול בתוך עיגול. הוא שלם לגמרי, ואם יש בו קצוות דוקרים (יש) הרי הם מסתתרים שם בפנים, בין לבין, במקומות נסתרים מן העין.

כריכה, שירים לעמליה

כריכה, שירים לעמליה

ולעיגול אין קצה שאפשר לתפוס ולהתחיל ממנו. האם לכתוב על השירים ועל האיורים המעטרים אותם? או שמא על האיורים ועל השירים הנלווים אליהם? האם להתחיל מהראשון? או סתם ככה, לפתוח במקום כלשהו?

אין להפריד. אין ראשון ואין אחרון. הכל אחד.

(כאן הכל יהיה מקוטע. ניסיתי לייצר איזה נראטיב לסקירה, אבל נכשלתי.)

הספר הזה אינו מיועד רק לילדה אלא גם למי שקוראת לה את השירים. הוא אינו פונה אל הקוראת המבוגרת מעל ראש הילדה, באיזה שעשוע היתולי, נכלולי מעט, אלא מדבר אל שתיהן בו זמנית. אותה שפה בדיוק, טעונה במידה של קסם מאופק ובחיבה רכה.

לא מדובר בספר עצוב. יש בו עצבות, אבל גם שמחה, סקרנות, שעשוע ואפילו תעלומה אחת נהדרת.

העולם של המאיירת, עפרה עמית, אהוב עלי מקדם, והללי מתאהבת בו בכל פעם מחדש. ההבעות השלוות, הצבעוניות המעודנת, המתיקות שאיכשהו מתאימה לכל גיל ולכל מצב כמעט.

העולם של הכותבת, דפנה בן צבי, משיק לו באווירה המלנכולית הרכה. בן צבי כותבת בהתלהבות כנה על הצער הגדול של ילדת יום ההולדת בסוף היום. היא רוצה להשיב את הגלגל לאחור, להתחיל הכל מהתחלה, ומיד. וכבר אנחנו מאמינים לה. היא כותבת על הבכורה השומרת על מקומה, על הורים טובים וזאבים מסוכנים, על ממתקים ועל מתנות.

השירים ברובם קטנים, מלאים בחסד השגרה הפשוטה, ויחד הם מצטרפים זה לזה ויוצרים פאזל לא שלם. בדיוק כמו יום של ילד, שיש בו רגעים כאלה ואחרים, והם מחוברים זה לזה, אבל לא בדיוק, ולא עד הסוף, ואיזה חלק ודאי חסר.

אהבנו יחד את רצף שירי הים הקצרצרים (בים, גל, ארמון, שקיעה. תמונות מתוך אחר צהריים מאושר.), אהבנו את הגננת הטובה, את שירי אבא החמודים, את האיור המושלם הזה:

אין לתאר.

אין לתאר.

כדור

אבא הביא כדור מיוחד,
כל כולו רק שוקולד.
ליקקתי קצת, לאט-לאט,
אך הוא כבר נעלם, בבת אחת!

אני אהבתי את התספורות הכדוריות והכחולות של הילדים. הללי אהבה את הגמדים. במיוחד את הגמד מכאן:

סירה   

הגננת הביאה היום גלעין
חרצה בו שקע קטן בסכין
הכניסה מקל, הדביקה מפית
ושלחה אותו לשוט בתוך גיגית.

כל כך אהבה אותו, שכמה ימים אחרי שהספר הגיע הביתה היא נעלמה לאחר צהריים שלם, וחזרה עם זה:

אני לא רוצה לדבר על צבעי הדגל הזה.

אף מילה על צבעי הדגל.

בעיני השיר המבריק ביותר בספר הוא "שיר דדה", שהוא יצירה מושלמת לחלוטין, מילים, איור, וגם לחן, כי הוא מתנגן מעצמו בראש. יש בו תעלומה יפהפיה שגם אמא וגם הילדים נטרפו ממנה בתחילה והתענגו עליה בהמשך ועדיין נהנים ממנה מחדש בכל קריאה. אסור להחמיץ.

אבל השיר שייזכר פה לתמיד הוא "סירה", משום שהוא נגע בקטנה עד כדי שפשפשה בשק האגוזים ומצאה חצי פקאן, וציירה מפית, ופתרה פתרונים איך להצמיד אותה לאגוז (פלסטלינה!), ולפני השינה השיטה אותו לגמרי לבד בתוך קערית מרק, ושמחה.

שירים לעמליה, כתבה: דפנה בן צבי איירה: עפרה עמית. הוצאת עם עובד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גל קטן  On 15 בינואר 2013 at 08:53

    אני אוהבת את עפרה עמית מימי "סבא בישל מרק". והאיור עם הקאפקייק הפך בזה הרגע לדסקטופ שלי. תודה על החיוך שנתת לי הבוקר 🙂

  • avivitmishmari  On 15 בינואר 2013 at 09:47

    אצלנו הילדון העיר, ובצדק: "זה לא כל כולו רק שוקולד – יש סוכריות צבעוניות!".
    יש כמה שירים שהוא מאוד אהב, שיר הפוסט-יום הולדת למשל, וגם שירי חוף הים המתוקים בסוף. על השאר רק רפרף.

    (וגם אני חובבת עפרה עמית, לראשונה פגשנו בה ב"בלתזאר" של נורית זרחי והוקסמנו).

    • רוני  On 15 בינואר 2013 at 09:51

      את דדה הוא לא אהב?
      גם אצלנו עלבון הסוכריות הוזכר. אבל באמת, עפרה עמית מאיירת מושלמת. דמייני את הכדור בלי הסוכריות. לא עובד.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 בינואר 2013 at 09:56

    מעורר סקרנות ועניין. תודה!

  • דפנה י.  On 16 בינואר 2013 at 13:06

    מקסים!

  • galithatan  On 18 בינואר 2013 at 17:46

    האיור מקסים!

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: