קינוח של טווסים

הללי הולכת השנה לגן כוכב בבי"ס קשת. גן זורם, דמוקרטי, נינוח. אין לי מושג מה בדיוק זה אומר, אבל הללי מרוצה. בגן הזה יש הרבה פחות הכוונה והנחיה, ולפעמים אני תוהה מה עושה לה החופש הזה.

לפעמים היא חוזרת מהגן ופשוט מראה לי:

sho1

את זה.

היום הללי חזרה מהגן עם טווס. היא תיארה בפרוטרוט את תהליך היצירה. היא צבעה לה משולשי עץ שמצאה בסדנה (שולחן יצירה שבו יש "כל מיני דברים"), ואז נראה לה נחמד לחבר אותם אחד לשני, ואז היא חיברה אותם לעלה יבש וארוך שגם הוא היה בסדנה. ואז עדי הגננת אמרה שהוא נראה לה קצת כמו טווס בלי ראש. הללי החליטה שעדי צודקת, אז היא הוסיפה לו ראש (וציירתי לו פנים!) וגם רגליים.

ואז אוריה, אחותה הגדולה, באה לבקר בגן (בגן כוכב מותר לילדי בית הספר לבקר). אוריה התפעלה מהטווס והציעה מייד להוסיף לו עוד משולש, בצבע כחול, כי זה הצבע שאוריה הכי אוהבת. הללי הסכימה גם עם זה, בסופו של דבר, והוסיפה משולש כחול. וככה נוצר הטווס. עוד לא היה לו שם.

כל הדרך הביתה הוא הציק להללי ואמר שהוא רעב. אבל הוא סתם אמר. הוא לא באמת היה רעב. הללי קראה לו בשם "שובבי" כי הוא ביקש אוכל וביקש אוכל והיה ממש שובב.

אחרי שהללי אכלה ארוחת צהריים, הוא שוב אמר שהוא רעב. הפעם הללי חשבה שהוא לא סתם אומר, אז היא סיפרה לכולנו מה שובבי אוכל, והלכה להכין לו ארוחת צהריים.

שובבי תמיד אוכל עלים לפני הכל. הוא הכי אוהב לאכול את העלים שלו ראשונים.

sho3

בריאות בצלחת.

אחר כך הוא אוכל ציור. היום הוא קיבל ציור של ילד.

sho4

קצת רזה, אך מה זה חשוב.

ואז הוא אוכל צורה. היום הוא קיבל פס.

sho5

רחב!

ואז הוא אוכל ספרה. היום זו היתה הספרה 2.

sho6

טוב כפליים.

בסוף הוא אוכל אות, לקינוח. היום הוא קיבל את האות ק':

sho7a

אותיות, מזון לנשמה.

והללי פיזרה עליה אבקת סוכר כדי שיהיה לו טעים במיוחד.

למחר הללי הכינה לשובבי עוד ארוחה:

עלים חדשים,
ציור של ילדה,
את הצורה עיגול,
את הספרה 6,
ולקינוח את האות ד'. עם אבקת סוכר, כמובן.

sho8

שנהיה מוכנים.

בתיאבון, שובבי!

 כשסיפרתי להללי שאני אשים את הסיפור על שובבי באינטרנט היא הכינה לו שלט, כדי שאם הוא יפגוש אתכם, תדעו מה שמו:

shosign

ואם הוא ילך לאיבוד, שיגידו לו שהוא גר אצלנו בזכרון יעקב, ברחוב וינגייט, ממש ליד הוואדי של השמורה. תודה, הללי.

(ינאי ואוריה אומרים שאני פשוט מקנאה בהללי כי היא עושה יצירה כל היום. אולי זה נכון. אבל רק קצת.)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לימור שנורמכר  On 26 בדצמבר 2012 at 17:23

    לא יודעת מה איתך, אבל אני בטוח מקנאה בהללי! מ א ו ד.
    מקסים.

  • זכרוני יעקבוני  On 26 בדצמבר 2012 at 17:25

    נהדר! מחכה לפגוש את שובבי! מעניין שהוא לא אוכל ציורים של עלים, אלא עלים ממש.

  • afishler  On 26 בדצמבר 2012 at 18:00

    מה זאת אומרת אין לך מושג מה זה אומר גן זורם ודמוקרטי……אצלנו זה פשוט אומר שבכיתה ב' הילד ממשיך לזרום למגרש הכדורגל או לחצר ברוב שעות היום וכששואלים אותו אם הוא היה בשיעור עברית למשל הוא עונה בצורה דמוקרטית: "לא, פיספסתי את השיעור".
    אבל הכי טוב לו שם (ולאחותו שכבר בכיתה ז') – אז גם אנחנו זורמים עם זה

  • שלומית לוי  On 26 בדצמבר 2012 at 19:32

    מקסים לגמרי. הטווס, התהליך, הפוסט. משפחה לעניין, אתם…

  • galithatan  On 26 בדצמבר 2012 at 19:39

    לפעמים נדמה לי שגם המבוגרים זקוקים לאיזו סדנת יצירה שבועית… אז נכון שלא נאכיל אחר כך את הטווס, אבל בהחלט נהיה מבסוטים ליצור אותו ותוך כדי, לשחרר את המוח מענייני היומיום.

  • avivitmishmari  On 26 בדצמבר 2012 at 21:51

    איזה תפריט נהדר! וכייף לכם שאתם בדמוקרטי, שהכל זורם ושהגדולה יכולה לבקר את הקטנה בגן. הייתי מקנאה אבל זה קורה גם אצלנו 🙂

  • oritarif  On 26 בדצמבר 2012 at 21:55

    מ ק ס י ם !

  • דפנה י.  On 27 בדצמבר 2012 at 01:57

    איזו מתיקות מבריקה ומנצנצת 🙂

    תודה.

  • מרית בן ישראל  On 27 בדצמבר 2012 at 11:40

    איזה פירוט מלבב!

  • יעל  On 27 בדצמבר 2012 at 14:38

    מקסים! פשוט נפלא!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: