סוגיות של משך

כדי שתהיה מעניינת באמת, כדי שתמצה את עצמה, הדרמה זקוקה מאוד למסגרות. רצוי שלא תהיינה קטנות מדי – ואז הוא מת – כי אין זמן במשפט כזה להיקשר אל ההוא שמת, להתבונן בפניו, ולכן קשה להצטער על מותו.
עם זאת, מוות אינו מסטיק ואין ללעוס אותו יתר על המידה. משמע, רוצה למות? מות. אל תחכה עם זה לאורך עשרות עמודים ושנים. אנשים מתעייפים, וגם אם קלסתר פניך נאה בעיניהם, גם אם הם נטו לך חיבה אי אז בעבר, העמידה המתמשכת על סיפו של מוות מעקרת את ההתרגשות, וגם המתח התפוגג זה מכבר והתחלף בשעמום. ברגע מסוים עליך למות, ודי.
אין מה לעשות. זה פועל לטובת הדרמה. ודאי וודאי אם ביקשת להיות למלודרמה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Uri Baruchin  On 8 בנובמבר 2012 at 14:01

    מעדיף mellow drama

  • nirstern  On 8 בנובמבר 2012 at 15:11

    האם אני צודק כשנדמה לי שיש כאן משל על החיים עצמם?
    הכל טיימינג, אם אחרת או הקדמת הקדחת את התבשיל…
    היכולת לשמוע את הקצב נכון, את הפעימות של החיים, להסתנכרן נכון, מתי הזמן הנכון למה. זו הרי אמנות החיים במובן הכי עמוק ומופלא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: