הספר הבא שתקראו

את רוב הספרים האהובים עלי לא בחרתי. הם בחרו אותי והופיעו בדרכי ברגע שלא היה אחר. אחרים בחרו אותם בשבילי והושיטו לי אותם בצירוף המלצות – בדרך כלל נלהבות, מאוהבות.

הבוקר שמעתי את אתי אנקרי מדברת ברדיו על המופע "אבן גבירול פינת יהודה הלוי". כשקראה את שירי יהודה הלוי, סיפרה, היא חשה שהיא עמוק בתוך המשורר, רואה את העולם מבעד לעיניו. צריך להיזהר בבחירות הקריאה שלנו, אמרה. לשים לב מבעד לעיני מי אנחנו רוצים לראות את העולם.

זה נכון לגבי אמנות פלסטית, ספרות, טלוויזיה, קולנוע, מחול. בכל אחד מאלה יוצר מבקע את נפשו ומציג מבט מתוך תוכה. אפילו כשמדובר בבידור, זוהי עדיין תבנית נוף נפשו של אדם.

ליד המיטה שלי מונח כבר כמה ימים "וויינסברג, אוהיו" של שרווד אנדרסון, היישר מהספריה של אלירז. כל סיפור מתוכו הוא עולם המתפרק ונבנה. הוא מכנה את התיאורים שלו "ספר הגרוטסקות", ואז ממשיך ומתאר דווקא דמויות אנושיות כל כך שכאבן נצרב במחשבה ובלב. אין לי ספק שאקנה אותו לעצמי ואשוב ואקרא בו.

בפינת האוכל מונח, פתוח, "50 ישראלים קצרצרים" בעריכת חנן חבר ומשה רון, מהספריה הישנה של אבא. הסצינה שמתאר שם דודו פלמה בסיפור "ירושה וזיכרון", של נער ערבי הנתקל במשוררת רחל ומרוב אהבה מאונן מולה בלהט, בלתי נשכחת. האופן שבו שוזר יצחק אוורבוך אורפז את בוא החשמל לעיירה עם התעוררותו המינית כל כך טבעי, שבכל פעם שאני מדליקה מנורה אני נזכרת בו.

ובסלון "חמש שיחות עם אברהם יהושע השל", שנתן לי חמי הטוב. "בן אדם משמעותו שיש בו קוים מיוחדים, תכונות מיוחדות," עונה השל לשאלה, "ואחת התכונות היא כח התימהון, רגש הפלא, היכולת להסתכל בעולם, שלא להיות מכני, אלא דוקא איש בן חורין, שיכול להסתכל ולהגיב על הפלא והיופי שבחיים. אם הוא יכול או איננו יכול – זהו עניין חיוני בשבילו."

*

דבריה של אנקרי נכוחים. בחרתי היטב הפעם. ההתבוננות דרך עיניהם של אלה מרחיבה את הדעת והמחשבה, נוגעת גם בלב. הלוואי שאזכור את דבריה כשאסיים את אחד מהספרים הללו ואגש למדף לבחור את הבא אחריו.

(הערת שוליים: יפה עשו עורכי ידיעות אחרונות ששיבצו את העיתון כולו בשיריה של ויסלבה שימבורסקה ונתנו לקוראיהם את הזכות לחוש את רגש הפלא, להגיב על היופי שבחיים).

איך בכלל בוחרים את הספר הבא?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שמעון ריקלין  On 3 בפברואר 2012 at 14:21

    סטונר

    • רוני  On 3 בפברואר 2012 at 14:25

      הוא היה גבוה ברשימה. ועכשיו: כן המפקד.

  • דודו פלמה  On 3 בפברואר 2012 at 19:32

    וואלה רוני תודה על התזכורת, בחיי ששכחתי שהסיפור הזה נמצא בחמישים ישראלים קצרצרים (השם הזה הזכיר לי תמיד את השיר של רנדי ניומן 'שורט פיפל').

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: