תלמידה חכמה מאוד

מכל הסיפורים ששמעתי על נשים נפגעות תקיפה מינית, אחד ממשיך לרדוף אותי כבר זמן רב.

זה סיפור – אמיתי, למרבה הצער – על אשה דתייה שהותקפה בילדותה, ובמשך שנים רבות לאחר מכן, לא היה לה מושג איך קוראים למה שעשו לה.

ומאז ששמעתי את הסיפור הזה אני מסתובבת איתו – איתה – בתוך הראש. לא היתה לה דרך להתלונן, לבקש תמיכה, לדבר. לא היו לה מילים. אילמת.

הערב הייתי במפגש במת-שיח בבית הספר אמי"ת במודיעין. מנהל בית הספר, הרב איתמר חייקין ויוסי סופר יזמו את סדרת המפגשים הללו, שהחלו לפני כחודש. יואב הלך לכמה מהם וחזר מלא מחשבות ושאלות, כמו שצריך. כשנודע לו שמלכה פיוטרקובסקי תהיה הדוברת במפגש השבוע, הוא אמר לי שהגיע תורי ללכת.

ביולי התפרסמה במעריב כתבה על פיוטרקובסקי. קראתי אותה כמה וכמה פעמים. היא עדיין מקופלת בתוך הארגז הלבן של הניירות שאי אפשר לזרוק (גם האינטרנט זוכר, אבל אני לא סומכת עליו). רוח כל כך שפויה ועזת נפש עלתה מהראיון הזה, כל כך מעוררת תקווה.

הלכתי הערב. למלכה פיוטרקובסקי יש שכל חריף וחיוך נפלא. היא אשה מאמינה, תלמידה חכמה, ובכל זאת האופציה שהיא מציעה – שפורום תקנה מציע – היא עדיין מהפכנית.

כולם כבר יודעים היום מה זה פורום תקנה, בעקבות פרשת הרב מוטי אלון. גם אני הייתי מאלה שהתקשו להאמין באשמתו של הרב אלון בהתחלה. השיעורים שלו היו חוויה מרוממת נפש. אבל ישבתי וקראתי את הודעת הפורום, ולצערי חשתי שנסתתמו טענותי. התהליך שתואר היה יסודי ומעמיק, כלל הרבה מאוד פגישות עם הרב אלון, ורשימת האישים שחתמו עליו היתה מגוונת ורצינית מכדי שאפשר יהיה לנפנף אותם ב"יש לי תחושה שזה לא נכון". לא ראיתי איך הרב אריאל או הרב ליכטנשטיין או הרב שרלו יקיר נפשי יאפשרו פרסום כזה תחת שמם אלא אם הם משוכנעים מעבר לכל ספק שדברם אמת.

פיוטרקובסקי תיארה בהרחבה את הקמת פורום תקנה, את השנתיים הארוכות שבהן התקיימו דיונים – הלכתיים ברובם – על עצם קיומו ועל אופן פעולתו. המילים היו מתוך ההלכה – לא תעמוד על דם רעך, ואהבת לרעך כמוך, לשון הרע – אבל השיח היה דומה להפליא לזה ששמעתי במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

היא דיברה בעדינות, באורך רוח. ורק פעם אחת, לקראת סוף ההרצאה, הרימה קולה וחבטה כמה פעמים בדוכן, כשדיברה על מכתב הרבנים לתמיכה בקצב, על תמיכת רבנים ברב אלון מבלי לברר קודם את הסיפור עם פורום תקנה. "במקום שיש חילול השם – אין חולקין כבוד לרב", זעקה. והזעקה שלה פצעה את לבי.

כל הערב חשבתי על הנערה ההיא, שלא היו לה מילים לתאר את שארע לה. חשבתי שהיא לעולם לא היתה מגיעה לפורום תקנה, או למרכז לנפגעות תקיפה מינית, או למשטרה. בשביל כל אלה צריך מילים.

ואז, ממש בסייפא של דבריה, דיברה פיוטרקובסקי גם על זה. על החשיבות העמוקה של שיח על נושא המין. החדר היה מלא בחובשי כיפות ולובשות שביסים. הרוב המכריע בקהל היה ציבור דתי. היא דיברה על הצניעות, ועל האופן שבו היא חוסמת לעתים אנשים דתיים מלשוחח על הדברים הללו עם ילדיהם. ילדים שאינם יודעים, אינם יכולים להישמר. וזה בלי לומר אף מילה על איכות מערכות היחסים העתידיות שלהן, האפופות מבוכה והסתרה. ישבתי שם וזכרתי את היום שבו הלכתי לראשונה לבית הכנסת עם יואב. ישבתי בעזרת הנשים והבטתי על הפרגוד בייאוש. לא הבנתי איך אביא ילדים עם האיש המקסים הזה, לעולם שיחנך אותם בשפה שזרה לי לחלוטין. לעולם שבו השפה שאני דוברת נחשבת נחותה ואפילו פוגענית.

בבית שגדלתי בו אמרו לנו יותר מדי. לא רק על מין, אגב. על כל דבר. אני מחבבת את רעיון הצניעות, אבל רק בשילוב עם מידתיות ושכל ישר. הערב שמעתי אישה דתיה, חובשת שביס, מורה לתלמוד והלכה, מדברת על הצורך בחינוך מיני פשוט וברור.

הדרך עוד ארוכה מאוד. הרתיעה שלי מבית הכנסת ומחיצותיו שרירה וקיימת, וכך גם הקושי שלי עם התקשורת המגומגמת בציבור הדתי בנושאי מיניות.

אבל הערב ראיתי את העתיד. כשפרופ' אליס שלוי הקימה את פלך והתחילה ללמד הלכה לנערות, היא שינתה את העולם. משם צמחו ארגוני הנשים הדתיים הפמיניסטיים, שם התחנכה גם מלכה פיוטרקובסקי. הקשבתי לה היום, ופתאום הבנתי מה פשר הקסם שהיא מהלכת עלי:

על אף שהיא מדברת על נושאים קשים, ושפתה היא השפה הקלאסית של העולם הדתי, מפרשת השבוע ועד ציטוטים מהתלמוד, אני מבינה אותה. השפה שלה פתוחה גם למי שלא גדל במרחב שלה. היא מזמינה דיאלוג, ולא מפחדת להתמודד עם טענות קשות. ההתנהלות הזו היא עוד אחד מסממני הפתיחה ההדרגתית, העמוקה, של החברה הדתית. זה תהליך איטי, אבל הוא קורה, ממש לנגד עיני.

ואם הילדה שלי תרצה, אם כך היא תבחר, בין שלל האפשרויות של העולם היא יכולה גם להיות תלמידה חכמה. וזה לא מפחיד אותי כבר.

 

 

(הערה מאוחרת. אחרי הבמה הגיע השיח. בקבוצה שהנחה יוסי סופר היו רוב הדוברים דוברות. הוזכרה הנטייה לזלזל בדברי נשים, לבטלם כלאחר יד – זה קיים גם בחברה הכללית במקומות כל כך רבים – אבל נדמה לי שבעקבות הדוברת המרכזית של הערב, הקול הנשי נשמע פתאום צלול ובהיר כל כך.)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאלה לונדון  On 26 בינואר 2012 at 10:15

    חבל שלא באתי. מזדהה עם כל מילה.

  • אוגניה, בלוגילוגי  On 26 בינואר 2012 at 10:23

    יש נשים גדולות מהחיים

  • שלומית  On 26 בינואר 2012 at 18:14

    תודה רוני.

    אני מוקסמת ממלכה פיוטרקוסבסקי כבר זמן מה.

    ושמחה שהיא נגישה, שהיא לא רק דמות מובנת למי שגדל בתוך המגזר.

  • ימימה  On 28 בינואר 2012 at 10:09

    כתבת מקסים, רוני. הייתי שמחה גם לשמוע את הדברים.

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 30 בינואר 2012 at 01:46

    יש לי חברה שכל כך הלכה לאיבוד בנבכי הנשיות, המין והדת, שאני לא יכולה להדגיש באוזנייך מספיק (כאימא אל אימא) כמה עדיף שהן ידעו יותר מדיי, מאשר פחות מדיי. מה ההלכה מתירה, מה ההלכה אוסרת, ומה החיים מתירים ומה הם אוסרים. וכמה דיון אמיתי חשוב בנושא הזה.

  • Maya Abramsky Chulpaev  On 1 בפברואר 2012 at 12:10

    רשומה נהדרת. תודה ששיתפת.
    מילים הן אמצעי כל כך בסיסי אבל כל כך חשוב ומשמעותי בתפיסה שלנו את העולם ואת עצמנו, באפשרות שלנו לתת שם ומקום לתחושות ולחוויות. לפעמים אנחנו שוכחים עד כמה…

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: