התחדשות מאהל חלם, או: איך קוממה עיריית תל אביב את מחאת האוהלים

לפניכם רשומון פשוט.

לפני שלושה ימים התחלנו לעבוד על הפנינג התחדשות שדרות רוטשילד. הצוות הקבוע: יוקה אנג'ל, דידי חנוך, שירה דינור ורני גרף, הפעם עם בירנית גורן ואורי בן דב.

פנינו לכל הגורמים הנדרשים (יש המון) והצענו לקיים אירוע מסודר ביום שישי הקרוב: לנקות את השדירה, לפנות מאהלים נטושים, לכנס את המאהל לגודלו הנכון דהיום, לשלט מחדש, להיות נחמדים לשכנים. קיבלנו אישורים מכולם והתחלנו לרוץ.

אחד הסעיפים הראשונים ברשימה שלי היה להתקשר לעיריית תל אביב ולתאם משאית זבל לבוקר יום ההפנינג. באותו בוקר פרסמה מינהלת הרובע מנשר לפיו היא מבקשת לסייע לפינוי דרי רחוב ומעוניינת בקשר ישיר עם תושבי המאהל.

התקשרתי למינהלת ודיברתי עם דניאלה רוב, מנהלת המינהלת.

דניאלה הגיבה בשמחה לרעיון, אמרה שהעירייה מעוניינת בסידור מחודש של המאהל ותסייע לנו בכל דרך אפשרית. משאית זבל אושרה מיד, סיכמנו שנהיה בקשר לגבי צרכים נוספים במהלך השבוע. "איזה יופי שאתם עושים את זה," אמרה. "עיריית תל אביב לא יכולה להרשות לעצמה לפנות ולסדר, אבל זה בדיוק מה שהיינו רוצים שיקרה."

טוב ויפה. אתמול בערב יוקה, הקמב"צית שלנו, ישבה  עם דרור שלום מהמאהל והם סיכמו את פרטי התכנית. הבוקר התכוונו להפיץ אותה ולהזמין מתנדבים להגיע לסייע.

ואז הגיעו החדשות. הפקחים פשטו על השדרה, פינו בכח, לקחו ציוד יקר ערך והשליכו אותו למשאיות אשפה. כותרות ראשיות בכל האתרים. חולדאי בוזה בכל אתר אפשרי, ברשתות החברתיות. הוא הפך – שוב, ייאמר לזכותו של האיש שהוא קונסיסטנטי – לאויב המחאה מספר אחת, תוך שהוא ממלמל שוב ושוב את המנטרה "מין-סמים-אמא'לה-אני-תומך-במחאה".

אין לי מושג איך התקבלה ההחלטה, אבל כך זה נראה מהצד שלי: הפקחים ניקו בדיוק את האזור שבו התכוונו לנקות. חסכו לנו חלק מהעבודה. לא פינו את המאהל, למרות הרעש והצלצולים, חטפו בוז, חיממו את המחאה לדרגת רתיחה שעוד לא נראתה כאן וספגו לסיכום הפגנה אלימה מול העירייה.

אם הם היו מחכים עוד יומיים, השדירה היתה נראית בדיוק אותו דבר. בלי תקשורת לוהטת. בלי אלימות. בלי עלבון. בשיתוף פעולה ורצון טוב, כרוחה האמיתית של המחאה הזאת.

אבל הם לא רצו לחכות.

התחדשות השדירה

ביום שישי הקרוב נקיים את ארוע התחדשות מאהל רוטשילד

נפגשים ב-11 בבוקר ליד הבימה.

תודה לעיריית תל אביב על שעשתה עבורינו חלק מהעבודה והזכירה לנו שהמאבק הזה חי, בועט, ורחוק מאוד מסיום.

אנא, בואו בהמוניכם, והפיצו את הבשורה הלאה.

לפרטים נוספים: ronigelbfish@gmail.com

*

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלודאה  On 7 בספטמבר 2011 at 22:36

    בעיקר אהבתי את ה"אני, דידי ורני". יש כל כך הרבה אנשים שאני מחבבת במשפט הזה 🙂

  • doronshamiacom  On 7 בספטמבר 2011 at 23:31

    רוני, העיריה גוש קקי, חולדאי מנוול, ואנחנו טיפשים מטופשים ששיחקנו את המשחק שלו. רק תארי לעצמך שבמקום ההפגנה המאהל היה מתפנה בשקט. בלי ציוץ. למחרת בבוקר צווים מבג"צ שדורשים ממנו לנמק את הפינוי, ואחר כך (בהנחה שאנחנו צודקים) פקידי עיריה מחזירים הכל למקום. השפלה פאר אקסלנס של חולדאי וניצחון גדול. אבל אנחנו, היינו צריכים ללכת לזרקו ביצים בהפגנה של 200 איש.

  • כנרת  On 8 בספטמבר 2011 at 02:33

    אני כל כך לא מסכימה איתך הפעם.

    הרי הכוונה המקורית היתה במילא להתפנות ולהתרכז, כמו שפויר הציע בחכמה רבה, לעבור לשלב הבא. אז העיריה עשתה צעד טיפשי, כוחני, מיותר. נכון. ועכשיו, כמו במשחק שח של מתחילים, אנשי המחאה מחקים את הצעד השגוי של העיריה רק בחיילים הלבנים. כמו ילד שנטש צעצוע ומתעניין בו רק כי החבר שלו התחיל לשחק בו.

    העניין הוא לא המאהלים בשדרה. השדרה היתה כלי מצויין, סמל אדיר, להתחיל בו את המאבק, להניע באמצעותו המחאה, להכניס את הדיבור הזה לשיח. זה כבר לא שם. מיותר להשקיע אנרגיות בכיוון הזה. כדאי לשמר את הסמל, אבל כסמל, לא באופן קונקרטי (הצעתי אצל דפני בפייסבוק אפשרות אחת).

    תשומת הלב כבר מופנית למקום הנכון. עכשיו הזמן להשתמש באנרגיות האדירות שנוצרו כדי להניע את התהליכים המשמעותיים: מיקוד הטיפול בכמה סוגיות בטווח הקצר וכמה בטווח הארוך, תרגום לכוח פוליטי, הצעות חוק, הסברה ולמידה ומחקר. וכדי לשמור על האנרגיה הציבורית, התחדשות מתמדת של אופני ההסברה, לא היצמדות עיקשת למוכר ולידוע, שאוטוטו ייהפך מאוס.

  • אבי  On 8 בספטמבר 2011 at 06:48

    כמו ששטרסלר אמר והפעם לשם שינוי אני מסכים איתו. המאהלים הם כוח ואמצעי לחץ. בלעדיהם המששלה תחשוב שאין יותר מחאה. איך בדיוק אפשר להוות קבוצת לחץ בלי האוהלים? הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שביתה, או ע"י חיבור לעיני ושביתה של עובדי המדינה או שביתת סטודנטים ואפשר שילוב של שניהם. אבל אין שום דרך אחרת ללחוץ על הממשלה.

  • אבי  On 8 בספטמבר 2011 at 07:00

    כנרת, ראיתי מה שכתבת את דפני ליף, דיונים והרצאות היו במאהלים השונים אין סוף והם עדיין קיימים, זה לא מה שישנה את המצב הקיים. הצאות חוק יש גם באמצעות התקציב החדש שהציעו המוחים, הבעיה היא שלקואליציה יש רוב להעברת חוקים והיא תתנגד לכל חוק שתציעי (האמת היא שחלקים מהאופוזיציה גם יתנגדו ע"ע רוב חברי קדימה)

  • ronigelbfish@gmail.com  On 8 בספטמבר 2011 at 07:47

    כנרת, פינוי המאהלים אינו עומד על הפרק כרגע. יש שם אנשים שאין להם פתרונות. אם וכאשר יהיו שינויים – זה לא בידיי ממילא.
    הדבר היחיד שרצינו לעשות היה להפוך את המקום נעים ונקי יותר, בשביל תושבי המאהל ותושבי הרחוב. לא מבינה איך אפשר להתנגד לזה, אבל שוין.

  • אסתי סגל  On 8 בספטמבר 2011 at 09:33

    ווי,
    עכשיו כל הקטע נראה עוד הרבה יותר אידיוטי, כוחני ומיותר.
    אם ליאור מנצ'ר, האיש הכי לא כוחני והכי מיליטנטי שאני מכירה, נלקח למעצר הלילה הזה – זה בהחלט אומר משהו על החוכמה והליברליות של העיריה והמשטרה.

    מטומטמים.

  • עידן לנדו  On 8 בספטמבר 2011 at 10:48

    רוני, זה פער מוכר מזירות אחרות של מאבק בארץ: יש פקידים ויש אנשי ביצוע. הפקידים מדברים בנימוס, מורחים אותך טוב טוב, ואנשי הביצוע ממשיכים בשלהם בלי שום רסן. כך פקידי האוצר מעבירים החלטות שהשרים הנוגעים בדבר "נדהמים" מהן, כך חיילי מג"ב ושוטרי יס"מ פועלים בשכונות במזרח ירושלים בדרכים ששום גורם רשמי לא יעמוד מאחוריהן.

    שתי פנים לשלטון, תמיד.

    ורק הערה קטנה: חולדאי לא הפך לאויב הציבור, אולי להפך. הוא מין סוג של גיבור עכשיו, בעיני רבים; איש חזק שעושה סדר. האתגר של המחאה הוא להסביר, מעל כל במה אפשרית, מי כאן אלים ומי לא. עוד על כך בפוסט שהעליתי עכשיו:
    http://idanlandau.com/2011/09/08/public-says-goodbye-to-media/

    • אסתי סגל  On 8 בספטמבר 2011 at 13:15

      בלעין ונעלין בתל אביב.
      זה כל הסיפור למי שלא הבין את זה קודם.

      ואגב, עידן בהמשך לפוסט שלך – גם התנהגות ושקרי התקשורת בהתאם.

  • דפנה לוי  On 8 בספטמבר 2011 at 11:49

    מי יכלול אירוע ההתחדשות הזה? אשמח לשמוע פרטים.

  • דפנה לוי  On 8 בספטמבר 2011 at 11:49

    מה יכלול אירוע ההתחדשות הזה? אשמח לשמוע פרטים.

  • עדה ק.  On 8 בספטמבר 2011 at 11:55

    זה באמת נשמע כמו חלמאות למהדרין. הרי לכולם (כמעט) היה ברור שהמאהלים עומדים להתפרק בהדרגה כדי לעבור לשלב הבא – אפילו יושביהם הכריזו על כך לפני הפגנת המיליון. לכן היוזמה של העיריה תמוהה כל כך (וגם התגובה הקשה של המפגינים). אני שואלת את עצמי כמה מהסקנדלים הכרוכים בפינויים אחרים, מכל הסוגים, נובעים גם הם, בחלקם, מחוסר הידברות משווע כזה.

Trackbacks

  • […] היה יום סוער ברחבי תל אביב. אחרי שהוסכם עם נציגי המאהלים על פינוי מסודר, הגיעו הפקחים על הבוקר ואת ההמשך כולם יודעים. ההמשך היה […]

  • By חולדאי האחר « Lexi Toxon on 8 בספטמבר 2011 at 18:27

    […] גלבפיש פרסמה את הרשומה הזו בבלוג שלה, ובה מתוארת הכוחנות והאטימות של עיריית תל […]

  • […] ובפייסבוק במקום בעיתוני האוליגרכים. פשוט תקשיבו לחברים שלי, האנשים שבשטח. הנחש הזה בהתחלה הפתיע את כולנו כשאמר שיחבק את המחאה, […]

  • […] הרי המבצע לארגון מחדש של רוטשילד יצא כבר לדרך. תשאלו את רוני ואת דרור ואת יוקה – הם היו עושים בעצמם מה שהעיריה עשתה באלימות: אנשי המחאה יזמו בעצמם מבצע לסדר ולנקות ולארגן מחדש ולמצוא דרך משלהם להמשיך הלאה, והם פעלו בדיאלוג מלא עם העיריה (בניגוד גמור למה שראש העיר שלי אומר, על "אין עם מי לדבר"). […]

  • By לא שומעים! » אם אין עמי לי, מי לי? on 10 בספטמבר 2011 at 01:40

    […] את המאהל ברוטשילד. פרוייקט התחדשות המאהל היה יוזמה של רוני גלבפיש ואחרים, כשהמטרה היא לצמצם את הנזק הסביבתי שקיומו של מאהל נטול […]

  • […] את המאהל ברוטשילד. פרוייקט התחדשות המאהל היה יוזמה של רוני גלבפיש ואחרים, כשהמטרה היא לצמצם את הנזק הסביבתי שקיומו של מאהל נטול […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: