זו לא רק שעת סיפור

אני מאמינה ברוח האנושית.

את המשפט הזה לא הייתי מעזה לכתוב לפני שבועיים. אולי לא הייתי מעזה לחשוב אותו אפילו. הרוח האנושית, מילים גבוהות כל כך. אבל אני מאמינה בה, והיא מתפשטת בכל.

לפני כמה חודשים הייתי במפגש של כותבים עם א"ב יהושע לכבוד צאת ספרו האחרון, "חסד ספרדי". במהלך הדיון על הספר יהושע הזכיר את חוסר המעורבות של הצעירים בפוליטיקה, את האדישות המתפשטת. "אתם רוצים להיות אנשי רוח? תפעלו!" נזף בנו.
"מה עושים?" שאל מישהו.
"מצטרפים למשמרת הצעירה של מפלגת העבודה!" חרץ יהושע. "הולכים להפגנות. פועלים. עושים. אנשי רוח תפקידם להיות חלק מן החברה."
חשבתי על זה זמן מה, כמעט התפקדתי למפלגת העבודה, ואז שמטתי את הרעיון. פעילות במפלגה לא התאימה לי.

כשהגעתי למאהל, כמה ימים לאחר שנפתח, חשבתי שזה נפלא. לא העליתי על דעתי בשום אופן מה עומד לקרות בעקבותיו. אחרי עוד יומיים או שלושה התחלתי לחפש בכותרות ובשדרה את אנשי התרבות והרוח בתקשורת. את המשוררים והסופרים, אנשי האקדמיה והמוזיקאים, אנשי התיאטרון והקולנוע.
אבל יותר מכל, ביקשתי את הסופרים. אלה שלימדו אותי את כל מה שחשוב לי באמת.

חלק מהם הגיעו. סיפרו לי על ביקורים שקטים שלהם. הם דיברו עם עשרת המופלאים, החבר'ה שפתחו את המאהל, ואמרו להם שהם תומכים בהם. הם הקשיבו. סופרים ישבו באסיפות והשתתפו בדיונים. אבל אף אחד מהם לא דיבר בציבור.
ככל שהמחאה צברה כח, מיום ליום, במהירות מסחררת, הם חסרו לי יותר. המשוררים באו, יודית שחר ארגנה קבוצה מהם להקריא במאהל. הסופרים באו בשקט.  תהיתי למה לא שומעים אותם. קצת כעסתי.

דיברתי על זה עם חברתי, משוררת ותיקה ומופלאה, והיא אמרה לי משפט עצוב: הם כבר לא חושבים שמישהו מקשיב להם. שלמישהו אכפת מה הם אומרים.

אחרי ההפגנה בשבת שוטטתי עם יחזקאל רחמים, סופר צעיר כמוני, בשדרה. דיברנו על דרכי פעולה אפשריות. בין השאר עלתה האפשרות להזמין את אלה שכתבו ספרי ילדים אל המאהל, לספר סיפורים לילדי המהפכה, אלה המתגוררים שם ואלה המבקרים בשעות אחר הצהריים. חשבתי שאולי כמה מהם יסכימו. זו תהיה התחלה.
ביום ראשון בבוקר התחלתי להתקשר אליהם. סופרים צעירים מאוד, דור הביניים, הוותיקים. בזה אחר זה התקשרתי, ובזה אחר זה הם אמרו כן. בחפץ לב. בשמחה. לכבוד יהיה לי. איזה יופי.
כולם אמרו כן.

נורא רציתי שמישהו אחר יארגן את זה, אבל אז קראתי את מה שכתב רגב קונטס, חבר יקר ואיש שמעורר בי כבוד וגאווה, בעמוד הפייסבוק שלו:
יש לכם רעיון? קדימה. לכו על זה. אל תחכו לסיוע מאף אחד, פשוט תעשו.

נזכרתי ברגע ההוא במה שאמר א"ב יהושע*, והחלטתי ללכת על זה.
התקשרתי לאלון גל, המאמן הלאומי ואיש נדיב לב ונפש, והוא סידר לנו תרומה של מערכת הגברה. התקשרתי לעיתונאים, שהסכימו לבוא בשמחה. באוהל של עמותת איילים החבר'ה הסכימו לארח אותנו ערב ערב, בחיוך. איתמר היפה סידר את לנו הסאונד.
ואז הצטרפו חברותי האהובות שירה דינור ואירית אנג'ל והודיעו שהן מוכנות לעזור בכל מה שצריך. התרוצצו בשדרה, הזמינו ילדים לבוא, הכינו שלטים למיזם הקטן שלנו, "ספרות רחוב", הקימו קבוצה בפייסבוק –

וביום שלישי, אתמול, זה התחיל. ליהיא לפיד היתה אמיצה מספיק כדי לבוא ראשונה. עוד לא ידעתי אם יהיה לנו מקום מסודר, אם יהיה חשמל לחבר את ההגברה. אם יבואו ילדים.

"אני אקח סיכון," היא אמרה. "חשוב לי להגיע לשם."

ליהיא הקריאה את שני ספרי הילדים שלה, "סבא הרזה וסבא השמן" ו"לחש הקסמים". כארבעים ילדים הגיעו. מבוגרים התקבצו סביב. סתיו שפיר, הג'ינג'ית היפה והרהוטה מעשרת המופלאים התראיינה לערוץ 2 בסמוך. היא עברה וחייכה אלינו. "איזה כיף," אמרה. "כמה טוב שאתם פה."

שלושה ימים מהחלטה לביצוע. עשרות סופרים שמוכנים לקרוא. טלפונים מהוצאות ספרים שמבקשות לתרום ארגזי ספרים למאהל (הוצאת גרף היתה הנחשון, ומילאה את הספריה בחנות החינם של המאהל). זה פשוט קרה.

הערב יהודה אטלס, אהוב ילדותי, יגיע למאהל. מחר יבואו אשכול נבו ומאיר שלו. בימים הבאים יגיעו רבים וטובים אחרים: שהם סמיט, יונתן יבין, גליה עוז, שירה גפן, אתגר קרת, ינץ לוי, רינת פרימו, חלי גולדנברג, אבירמה גולן, אלונה פרנקל, ענבל דיסקין, שמעון ריקלין, אסף הראל ועוד רבים רבים.

ביום ראשון הקרוב מאיר שלו יגיע גם למאהל הירושלמי. אני מקווה שהוא יהיה הנחשון למבקרים במאהלים שמחוץ לרוטשילד, ושרבים יבואו בעקבותיו.

כל הסופרים האלה, ועוד כמה שאת שמותיהם נפרסם בקרוב, הביעו הסכמה לדבר עם התקשורת, עם יושבי המאהלים, עם מי שמוכן לשמוע אותם אומרים: אנחנו תומכים במאבק הזה.
לחלקם יש הסתייגויות, חששות, דאגות. ממש כמו לכולנו, אבל המאבק הזה כולל את אנשי הרוח, כי הם רוצים להיות שם.

מצד האנשים שמנסים לנהל מעט את הכאוס המופלא הזה קיבלתי מסר ברור וחזק: אנחנו רוצים את אנשי הרוח, הם חשובים לנו. וזה היה הרגע שבו, במסגרת הרעש הגדול, אהבתי אותם עוד קצת.

הרוח האנושית היא שמובילה את המאבק הזה, והיא זקוקה לתרבות עד מאוד. והתרבות באה למאהל. בואו גם אתם.

 עמוד "ספרות רחוב" בפייסבוק

* ולא שכחתי: גם א"ב יהושע יגיע בימים הקרובים. אני מתכוונת להגיד לו תודה על ההשראה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית  On 27 ביולי 2011 at 17:01

    תודה רוני. לך, על היותך. על הפוסטים שלך. כל כך נכונים וכל כך חשובים.

  • יוקה  On 27 ביולי 2011 at 17:03

    רוני ביקשה למסור שהסקלרוזה שלה מתנצלת על הטעות בשם הספר של ליהיא לפיד "סבא השמן וסבא הרזה".
    יתוקן בלילה כשהיא תשוב מהמאהל.

  • אוגניה, בלוגילוגי  On 27 ביולי 2011 at 19:55

    אם א"ב, יהושע היה אומר לכו למפלגת עבודה, הייתי מבינה, אבל לומר "לכו למפלגת ה עבודה" זה כבר לא תפקידו

  • אלה  On 28 ביולי 2011 at 08:20

    רעיון הסופרים יפה. אבל במקרה של לפיד עשית לה קצת שירות דוב. בעיתונים (האלקטרוניים) זה הצטייר כאילו באה על דעת עצמה ועשתה פרסומת לספר שלה. והיא באה עם מטען, נרצה או לא. מכיוון שהיא לא בדיוק מעמד ביניים ורחוקה מלהיות במצוקת דיור ומתפרנסת משרי אריסון, זה נראה כל הסיפור הזה פטרוני ונצלני. שוב, יתכן שלפיד אחלה בן אדם וניאו מרקסיסטית פעילה. אבל בשבילה היה עדיף שתישאר בבית.

  • אלירז  On 28 ביולי 2011 at 10:54

    את אישה מופלאה ונדירה, רוני. אין בזה ספק כלל.
    אני מקוה להגיע לירושלים ביום ראשון.

  • יחזקאל רחמים  On 28 ביולי 2011 at 16:39

    כיף לראות רעיונות טובים הופכים לדברים בעולם. כל הכבוד רוני יקרה

  • נעה זני  On 28 ביולי 2011 at 16:51

    יופי, אין לי משהו להוסיף מלבד אנקדוטה סימבולית
    ברשימת המשתתפים קפצו לי לעין : ינץ לוי ,רונת פרימו .
    וביחד -פרימו לוי.
    רוח האדם אמרת?

  • ניר הופמן  On 30 ביולי 2011 at 20:14

    נהדר. כל הכבוד.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: