ביקורת, כתיבה (רילקה)

"אין ביכולתי לדון אתך על טיבם של שיריך, כי כל מגמת ביקורת ממני והלאה. אין לך דבר מתאים פחות לנגיעה ביצירת האמנות ממלים של ביקורת: התוצאה היא לעולם מידה זו או אחרת של אי הבנה. הדברים בכללותם אינם כה נתפסים וכה כשרים לאמירה, כפי שמרבים לטעון באוזנינו; רוב ההתרחשויות מתחוללות בתחום ששום מלה לא נכנסה אליו מעולם. בלתי-אמירות-מכל הן יצירות האמנות – ישויות מסתוריות שחייהן, ליד חיינו בני החלוף, נועדו להתקיים."

— מכתבים אל משורר צעיר, ריינר מריה רילקה. תרגום: עדה ברודסקי.

Leonid Pasternak's Rilke sketch, Moscow c. 1900

קראתי את המלים הללו בהתרגשות, כמי שהוענקה לה במפתיע ובלי שום סיבה נראית לעין, מתנה מופלאה.

בשלהי שבוע הספר הזה, שבו עמדתי בצידם האחר של הדוכנים, גיליתי כמה נעים יותר לבחור מאשר להיבחר. כמה פשוט יותר להושיט יד לספר מאשר לאדם. בשלהי שבוע הספר מתוקה מאוד הידיעה שמחר בבוקר אכנס לחדר העבודה, אסגור את הדלת, אשתה מעט, אבהה הרבה מאוד, ואולי יתחולל שם משהו. איש לא יִצפה בי, איש אינו מצפה לי. ספרים רבים מאוד נכתבים. כל זה אינו חשוב כלל.

"אתה מביט החוצה ואין דבר שעליך להימנע ממנו יותר. שום איש אינו יכול לייעץ ולעזור לך, שום איש. יש רק אמצעי אחד. התכנס בתוך עצמך. נסה לעמוד על המניע המצווה עליך לכתוב; נסה לבחון אם הוא פושט את שורשיו במקום העמוק ביותר של לבך, שאל את עצמך אם היית צריך למות, לו נאסר עליך לכתוב. זאת לפני הכל: שאל את עצמך בשעה החרישית ביותר של לילך: האם אני מוכרח לכתוב? חפור לתוכך והעלה תשובה ממעמקים. ואם זו תהיה תשובה חיובית, אם רשאי אתה לקדם את השאלה הרצינית הזאת ב"אני מוכרח" חזק ופשוט, כי אז בנה את חייך על פי ההכרח הזה; חייך, עד לאדישה והפחותה בשעותיך, חייבים להיות אות ועדות לדחף הזה. כי אז התקרב אל הטבע. כי אז נסה לומר את מה שאתה רואה וחווה ואוהב ושומט, כאילו היית הראשון בבני האדם."

— מכתבים אל משורר צעיר, ריינר מריה רילקה. תרגום: עדה ברודסקי.

עד השנה הבאה, עד הספר הבא, דממה טובה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני גם  On 26 ביוני 2011 at 01:23

    רוני,
    תודה על המתנה שהעברת הלאה 🙂
    אגב, אני חושבת שהגיע הזמן לשנות את שם הבלוג ל"אם את מוכרחה"…

  • מיכל  On 26 ביוני 2011 at 01:42

    "נעים" יותר לבחור מלהיבחר או שפשוט קל יותר? ואולי פחות נעים או קל לא "להיבחר", אלא לעמוד לבחירה. כי להיבחר נראה לי נעים מאוד.

    בהייה נעימה (כי גם לבהות הרבה זה אכן נעים מאוד).

  • שלומית  On 26 ביוני 2011 at 11:15

    נו, איפה התמונה?
    היה להיט סוףסוף לפגוש אותך.

    גם המאבטח התלהב

  • אורה ג.  On 26 ביוני 2011 at 13:38

    מה רע או לא בסדר להיבחר?
    דווקא נראה לי שזה נעים מאד מאד להיבחר
    ואני חושבת שאחת ההנאות הגדולות שלי זה
    לבהות קצת, בעיקר מול העצים בגן, בליווי שירת ציפורים.
    תורם המון למוזה של הכתיבה, כי אני חייבת לכתוב.

  • נועה  On 26 ביוני 2011 at 13:49

    איזה יופי מה שכתבת, על המילים כמתנה.
    כשקראתי את רילקה ריצדה גם לי הפיסקה הזו, על המוכרח, אני זוכרת שגם העתקתי אותה למחברת שלי, יש בה הרבה כוח ותחושה של נכונות.
    אבל ככל שאני ממשיכה לחשוב על זה, אני לא בטוחה שהשאלות האם אני מוכרחה לכתוב, האם הייתי צריכה למות אם נאסר עלי לכתוב, הן השאלות הנכונות שאדם כותב, או בעצם אני ספציפית, צריכה לשאול את עצמי (אני גם לא בטוחה שאלה לא השאלות הנכונות, האמת היא שאני בעיקר לא יודעת). אולי כי אם אשאל את עצמי אני חוששת שהתשובות לא יהיו כל כך נחרצות. ושאם באמת אנסה לענות לעצמי בשיא הכנות, התשובה שלי כנראה תהיה לא. לא, אני לא מוכרחה לכתוב ולא אמות אם לא אכתוב. אני יכולה להגיד שאני רוצה לכתוב, שזה טוב לי או חשוב לי, או אפילו שאני מאמינה שאני צריכה לכתוב (נגיד, לצורך הדיון, כי האמת היא שגם בזה אני לא משוכנעת), אבל לא מוכרחה. אולי הייתי רוצה להיות מוכרחה.

  • זאת שכתבה את המייל  On 27 ביוני 2011 at 14:32

    בעניין הצד השני בדוכן שבוע הספר- כשהייתי ילדה פגשתי סופרת שהערכתי פעם אחת, בבית הספר. כל כך התרגשתי, שכל הדברים החכמים שרציתי להגיד פרחו. ואז בגרתי, הגעתי לתל אביב, וגיליתי ששבוע הספר כאן הוא לא רק הנחות, אלא גם הזדמנות לפגוש אנשים שאני מעריצה, מעריכה או פשוט מאוד מודה להם, ללחוץ את ידם ואולי לקבל חתימה. אף פעם לא הערצתי כוכבי קולנוע או טלויזיה, אבל דווקא החוויה הזו גרמה לי להבין איך המעריצים ההם מרגישים. החוויה של לומר תודה בפניו של סופר או סופרת שכתבו ספר שבאמת אהבתי היא כל כך מיוחדת, ולצערי, אולי מהתרגשות, חוץ מתודה/ התרגשתי /בכיתי… קשה לעמוד מול מי שאתה מעריץ את מילותיו ולומר משהו בעל ערך. לצערי הפעם לא פגשתי אותך, אבל חשבתי שאולי כדאי להגיד שאי שם יש כמה אנשים שמעריכים מאוד את הסופרים שעומדים בצד השני ומתרגשים לפגוש אותם, גם אם אנחנו לא מצליחים לבטא זאת באותו רגע, ורק שואלים שאלה טיפשית.

  • ניר  On 2 ביולי 2011 at 20:55

    כמה נכון, כמה חשוב. ובכלל ספרים זה עניין חשוב. רק הבעיה היחידה היא שגיאות לשוניות רבות המאפיינות ספרים רבים.

  • גיאחה  On 12 ביולי 2011 at 13:20

    מצחיק שבלי לדעת, גם אני כתבתי באותו שבוע פוסט שהתחיל באותו הציטוט בדיוק:
    http://www.xnet.co.il/mahut/articles/0,14722,L-3084601,00.html

    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: