סמטאות במגדלור

במקרה פגשתי את אוריאל קון ברחוב, ובמקרה הוא אמר שתיכף, בעוד שעה, השקת הוצאת "סמטאות" בחנות "המגדלור" בגן החשמל.

וזה לא מקרה, זה נס, שיש חנות ספרים עצמאית חדשה בתל אביב. וזה נס גם שהוצאה כמו סמטאות קמה בזמנים משונים כאלה. אז נכנסתי, לשמוע קצת, לרחרח בחנות הספרים החדשה הזאת, אולי אפילו למצוא לי איזה ספר לשבת.

סמטאות

הוצאת סמטאות רוצה להיות חשובה. היא מסמנת את עצמה מלכתחילה כהוצאה זעירה ושרירית – אם כי עשרים ספרים בשנה זו מטרה די מרשימה להוצאה חדשה. אוריאל קון דיבר בלי שמץ ציניות על האידאולוגיה שעומדת מאחורי הקמת ההוצאה. הוא ניסה לתאר את סוג הספרים שנבחרו – ספרות מופת חשובה, שלטענתו רק רסיסים ממנה מגיעים לשוק הישראלי. בלי עודף מילות תואר, תיאורי טבע, התפייטות. "ספרות של מילות פועל" אמר רועי צ'יקי ארד, וקון הסכים.

(כמו התנ"ך, חשבתי בשקט, אבל לא אמרתי).

 

אוריאל קון, מיכל דוקרסקי, שירה חפר

וגם יומרה: "החלום של השוליים הוא להגיע למרכז," הודה קון, והוסיף – "אנחנו חושבים שנוכל להגיע לשם."

שירה חפר, מתרגמת מדנית, הקריאה קטע מתוך ספר שעל תרגומו  היא שוקדת ועתיד לצאת בקרוב מאוד. היא הקריאה קטע בדנית. הקהל דמם. נדמה כאילו כולם חזרו להיות בני ארבע, מקשיבים לאמא מקריאה ומנסים לזהות בדל משהו מוכר מתוך בליל המילים. כשהקריאה את תרגומו של הקטע, משהו התפענח, השתחרר. שמחתי כל כך להבין, אבל רציתי שהיא תקריא לי עוד ועוד בשפה המשונה הזאת.

 

שירה דנית

צ'יקי הקריא קטע מתוך הזעם של סרחיו ביסיו (מספרדית: שוש נבון). הוא סיפר שקרא את הספר באחת, בדרכו לירושלים והציע קריאה משלו: זה ספר שמציע צורת חיים אפשרית: להתקיים על השאריות של העשירים. מיד רציתי לקרוא את זה. הקטע שהקריא היה חישוב מדוקדק של עלויות החיים של הגיבור, שמסקנתו: הוא יכול להרשות לעצמו לעשות סקס עם החברה שלו רק בשבת. גם זה נוסף לרשימת הקריאה.

 

סקס, ספרים וצ'יקי

מיכל דוקרסקי הקריאה קטע מתוך רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל מאת של אסקילדסן (מנורווגית: דנה כספי). הספר זכה לביקורות מעולות (נועה אסטרייכר ודוד רוזנטל שכנעו אותי, אבל עוד לא הספקתי) והקטע שהקריאה דוקרסקי אכן היה מפתה ביופיו.

 

בקולה הרדיופוני

סמטאות ספרים בפייסבוק

תקצירי הספרים בסלונה.

המגדלור

מסביב היתה המגדלור, חנות עצמאית שקמה בתל אביב השנה. רונה ודליה, שתי נשים עם חזון ואומץ, פתחו מקום אחר אל תוך עולם שבו חנויות ספרים עצמאיות פושטות רגל ונסגרות. זאת חנות  ממתקים לאוהבי ספרים. יש בה גם את המנה העיקרית, הספרים, אבל גם פוסטרים של ספרים על הקירות ומחברות מיוחדות ומיני חפצים קטנים שמתקשרים לספרים וגלויות שעוצבו במיוחד לחנות ועוד דברים שעשו לי חשק להוציא את הארנק. חנות קטנה כל כך, ונדמה לי שאוכל לבלות בה שעות.

על הקיר מוצגים עדיין שרידי תערוכונת מאיורי עמר הופמן לאבא אכל דייסה של שהם סמית:

 

גם איור יש בעולם

קטנה כל כך החנות, אגב, שארוע כזה כופה אינטימיות עצומה על המשתתפים בו. הם מעטים, אי אפשר להכניס לשם רבים, ובכל זאת המקום מלא וחם.

רגל אל רגל

 

אף אל אף

ראיתי שם ספרים שלא ראיתי בשום חנות אחרת, ונזכרתי שוב בעובדה שלחנויות יכול להיות אופי שונה לחלוטין זו מזו, כשמנהלים אותן בחוכמה וברגש.

אפילו הלוגו מוצלח

המגדלור בפייסבוק.

מחנות עצמאית אני לא יוצאת בידיים ריקות אף פעם. קניתי לי ספר – חרפות וגידופים של אמלי נותומב, כי מירי שחם המליצה לי עליו, וכי מאוד אהבתי את כבוד ורעדה ואת חומצה גופריתנית הפראיים, למרות מגבלותיהם. מובן שלא יכולתי להסתפק בזה, אז קניתי גם את המולסקין למטייל בפריז (זו אני, במאי). קיבלתי גם שלוש גלויות מקסימות ועוד כרך קטן של ססר ואייחו שנח ליד הקופה, וגם חיוך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • tsoof  On 8 באפריל 2011 at 00:26

    תמיד אני מופתע מכמה את תרבותית. וזו הפעם השלישית ברציפות ששנינו מעלים פוסטים באותו זמן בדיוק. ואת ואני יודעים שזה הכי לא מתואם בעולם. לילה טוב יקירתי. אוהב אותך הכי בעולם

    • רוני  On 8 באפריל 2011 at 00:28

      זה קצת מפחיד. כמו בחורות שמקבלות ביחד.
      נשיקות צופי שלי, אוהבת אותך גם. המונים.

  • Inga Michaeli  On 8 באפריל 2011 at 01:06

    חבל שפספסתי… רציתי לבוא ולשמוע את שירה (חברתי לספסל הלימודים) אבל הייתי באמצע הטיזר של פרוז.

  • יונתן  On 8 באפריל 2011 at 09:28

    "רשימותיו של תומס פ…" באמת מצויין, וגם "זעם" נהדר.
    http://erev-rav.com/archives/11035

    בכלל סמטאות מסתמנת כהוצאה מצויינת.
    תודה על הפוסט.

  • רועי  On 8 באפריל 2011 at 10:40

    ברגע שאמרתי צ'יקי – איבדת אותי
    לא רוצה לשמוע על שום מיזם של הליצן הזה
    שומר נפשו ירחק

  • chellig חלי גולדנברג  On 8 באפריל 2011 at 10:59

    לא יודעת להגיד על סמטאות בינתיים,
    אבל המגדלור היא חנות מופלאה ומה שמפוזר בטוב שכל וטעם על מדפיה הוא כל כך לא ה"אוטומט" של מסת המוני הרשתות שהעונג, גדול.

  • שלומית  On 8 באפריל 2011 at 11:05

    תענוג ככה לפתוח את בוקר יום שישי..

    והנה- מצאנו לנו היכן להפגש

    🙂

  • nina ramon  On 8 באפריל 2011 at 11:48

    איזה יופי (-: מתה על חנויות הספרים הקטנות האלה, שיודעות לאהוב ספר.
    תודה.

  • galithatan  On 8 באפריל 2011 at 16:34

    נשמע מקסים ולגמרי עושה חשק – לבוא לבקר בחנות, ולקרוא את הספרים שייצאו בהוצאה החדשה 🙂

  • שירלי  On 8 באפריל 2011 at 16:54

    איזו שמחה כפולה – ראשית נהנתי מהרשומה המענגת ואז גיליתי דרך הקישור של סמטאות ספרים שאתמול התפרסם סוף סוף הראיון עם לורנצה מאצטי שתרגמתי מאיטלקית לפני חודש.
    חיוך לקראת שבת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: