צמה פרומה

היא חוזרת קצת זועפת מבית הספר. מחבקת, מנשקת, אבל אני מרגישה את הכיווץ בגוף שלה. הגוף שלי מתכווץ סביבה.

מה קרה חמודה?

היא מצביעה על הצמות שלה. הן מוטלות על חזה. אחת מהן קצת פרומה.

התפרק לך?

לא. אורי המעצבן הזה משך לי בצמה. ואז הוא הוריד את הקוקיה וזרק אותה דרך החלון לחצר.

אוי. זה כאב?

קצת. לא הרבה. אבל זה מעצבן. והמורה שלחה אותו לחצר והוא לא מצא את הקוקיה והוא בכה. המורה אמרה שהוא צריך להביא לי חבילת קוקיות.

מאוד מרגיז.

ושמת לב שזה קרה ביום האשה הבינלאומי? את זוכרת מה אמרתי לך על זה???

איך אפשר לשכוח, בתי. איך אפשר לשכוח.

*

זה בכלל לא חג, זה יום עצוב מאוד.

*

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: