סיפור קטן ומלוכלך (עדכוני תקשורת)

*

פרס רמת-גן לספרות ביכורים, 2011

ראיון, דפנה לוי, לאישה

הערה: אני מעלה לכאן ביקורות חיוביות ושליליות כאחד, ובתנאי שהן הוגנות בעיני. אם כתבתם ביקורת על הספר, אתם מוזמנים לשלוח לינק. תודה.

משונה מאוד לקום בבוקר ולמצוא את עצמך בשלושה עיתונים, בשניים מהם את הפרצוף שלך ממש. משונה, אבל גם משמח ומרגש, חייבים להודות. לפי מה שמספרים לי על המכירות בהוצאה, זה גם משתלם, והספר נמכר יפה.

השבוע אני מונחת בערימת הניירות של עיתוני סוף השבוע – בתרבות מעריב התפרסמה ביקורת קטלנית של אריק גלסנר (כולל לפחות שמונה הטיות של השם גרוסמן, כך שדווקא די נהניתי), ב-7 לילות אני חלק מסקירה של סופרים חדשים, ויש שם ראיון קטן ונחמד איתי (אלי היקר, הם כתבו שאני ארגנטינאית בטעות, ולאחי הברזילאים שלוחה בקשת סליחה מקרב לב) – ונוסף על שני אלה, אזכור קטן בוועדת המדרוג של מוסף הארץ.

למעלה מימין, כחול ושלי (אפשר ללחוץ להגדלה)

(אם וכאשר הכתבות יעלו לרשת, יהיו כאן לינקים. בינתיים תצטרכו להאמין לי. או אפילו – הלם ותדהמה – לקנות את העיתונים עצמם)

בשבוע שעבר התפרסם בגלריה ראיון שערכה איתי מיה סלע בגלריה. השיחה עם סלע היתה מרתקת, בפעם הראשונה שיצא לי לדבר על הליבה של הספר עם מישהו מחוץ למעגל הקטן שעבד עליו, ואפילו זכיתי בכמה תובנות מעניינות כשקראתי את התוצאה.

השבוע התפרסמה גם ביקורת נעימה מאוד, של דוד רוזנטל בוואלה, ועוד ביקורת חיובית של שהרה בלאו בתכנית "לחיות טוב" בערוץ 2.

זה רגע מעניין, אבדן השליטה הגדול הזה. הוא דורש איפוק רב (לא לשאול את המבקרים שאלות, לא להטיח תשובות) ומזכיר לי שהספר נפרד ממני, ויש לו חיים משלו בעולם.

שווה לעשות את כל זה, את העיתונות והרדיו והמפגשים הקטנים והמרתקים עם המוכרים בחנויות הספרים. שווה כי אמרתי משהו, ואני כל כך מקווה שמישהו יקשיב.

המשך עדכונים, ביקורות:

הארץ ספרים, שירה סתיו

ובאנגלית: A dirty little story, Ha'aretz, Shira Stav

טל מרמלשטיין, ישראל היום:

עמר לחמנוביץ מישראל היום מסכם שנה:

עופר עין-גל, פנאי פלוס (סליחה על איכות הסריקה)

דבורה דויטש, מגזין דה מארקר וומן (ווימן?):

ראיון ב"תרבות היום", הערוץ הראשון, 31.10.10

בלוגים ופורומים:

כנרת רוזנבלום, פריזאית

אריאלה רביב

ראיון, עדנה אברמסון, הרפובליקה הספרותית

טלי כוכבי

נוריתההה

יונה דורון

דורית ישראל-בשארי (הספרנית שלי לשעבר!)

האלילה היוונית מפורום ספרים, ווינט

זלדה מפורום ספרים, ווינט

לי, פורום ספרים, ווינט

אדווה לוטן

ג'וליאנה, בבלוג של כתר

עופר המשקפופר, מגזין המושבות

שרון כידון, סלונה

סתיו אדם, שהדרך טעימה לו

mishmish in copenhagen

רחל, אנשי הספר

אייטמים אחרים:

ספרים ששינו את חיינו, שרי שביט, מאקו

המחווה (המקסימה!) של גלית חתן לעטיפת הספר

קוראים כותבים:

אביטל באתר בוקנט

*

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי  On 27 באוגוסט 2010 at 10:24

    קראתי עכשיו את גלסנר, דווקא מצאתי גם מחמאות בביקורת שלו, בעיני לא כולה רע, אני מאוד לא מסכימה איתו שאין מודעות. קראתי גם בלילות, ענית מצויין

  • שרון הר פז  On 27 באוגוסט 2010 at 10:25

    מזל טוב על הספר!
    מה שהכי חשוב, זו אינה הביקורת ה"רשמית", אלא מה אמרו הרוכשים אותו.
    בהצלחה!

  • קיקה  On 27 באוגוסט 2010 at 10:32

    קראתי הבוקר את הראיון בידיעות. לא בדיוק ראיון. יותר כמו העברת סופר במכונת שטיפה אוטומטית. לא מתה על השטיק הזה של עשר שאלות זהות לכל סופר.

    ביקורת קטלנית זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לסופר מתחיל. לפחות אדם אחד צריך לא לאהוב את היצירה שלך כדי שהיא תתגבש לכדי משהו ראוי, לדעתי.

    שיהיה בהצלחה,
    ומי ייתן ולא תישאלי עוד שאלות קש כמו "למי לא היית חותמת על הספר" [שייסה]

    • רוני  On 27 באוגוסט 2010 at 18:01

      אה, אבל העיתונאית ששאלה את השאלות האלה, צליל אברהם, היתה כל כך מקסימה שעניתי בשמחה 🙂

  • אסף  On 27 באוגוסט 2010 at 10:43

    נשמע מרגש כל כך, אבל בטח יש בזה גם משהו מפחיד לא?
    רגשות מעורבים – הם באים בכלל בצורה אחרת?
    המון בהצלחה וקחי ביקורות (קטלניות אך גם משבחות) בפרופורציה

    • רוני  On 29 באוגוסט 2010 at 00:42

      מאוד מפחיד, אסף. אבל על זה אני מדברת עם הבעל.

  • שלומית לוי  On 27 באוגוסט 2010 at 11:12

    פשוט נפלא, מה שכתבת על אובדן השליטה, ועל האיפוק שזה דורש ממך. והפרידה מהספר .

    אני כל כך מחזיקה לך אצבעות, וזה נהדר שהספר נמכר טוב (זה ממש אופטימי כי אני למשל עוד לא קניתי אותו וברור לי שאקנה, זה אומר שעקומת המכירות תעלה אפילו יותר…)

    המון בהצלחה מכל הלב, שלומית (הוטרינרית של התוכים)

  • אילן  On 27 באוגוסט 2010 at 11:43

    מחכה לקרוא, ממש מקווה שיהיה זה בקרוב.
    בינתיים, מירב האיחולים וגם שבת שלום.

    אילן

  • דניאלה  On 27 באוגוסט 2010 at 13:51

    מזל טוב טוב טוב !!! אני אקרא בקרוב 🙂

  • אלירז  On 27 באוגוסט 2010 at 14:46

    יקשיבו. כבר מקשיבים. מתרגשת יחד איתך (:

  • tsoof  On 27 באוגוסט 2010 at 15:44

    אחותי הכוכבית. אני מאוד גאה בהארץ. מחר אקרא את היתר.

  • galithatan  On 27 באוגוסט 2010 at 16:54

    קראתי את הראיון ב-7 לילות, והגילוי שאת ארגנטינאית היה מעניין (לצד אריאל 12). עכשיו מתברר שאת לא. איזה מזל שיש בלוג!

    לדעתי קיבלת חשיפה מצוינת ברבים מאמצעי המדיה, אין מה לבקש יותר 🙂 אבל אם יהיה עוד כמובן זה מבורך.

    (מעניין מאוד שההוצאה לא שלחה אליי את הספר. אולי יש בזה מסר שאני מפספסת)

    • רוני  On 29 באוגוסט 2010 at 00:43

      גלית, אין לי מושג למה לא שלחו לך, אבל מרגע זה העניין בטיפול, כמובן.

  • avigailg  On 27 באוגוסט 2010 at 18:58

    המון מזל-טוב!!! ולפי התגובה שלך וההתרגשות ה"באמתית" והראייה המפוכחת גם של עיתונאים שעושים את עבודתם, נראה שכל ההתייחסות הטובה והראויה מגיעה לך ועוד יותר… מי ייתן והספר יאפשר לך להשמיע עוד ועוד מקולך!

  • ימימה  On 27 באוגוסט 2010 at 22:29

    את יודעת מה אומרים "כל עוד מאייתים את השם שלך נכון" וכו'.

    כמו שלא מקשיבים לביקורות רעות, כך גם לא לטובות, אמר לי פעם אחד ממורי המוכשרים יותר בסם שפיגל (לא במילים אלה) וצדק.

  • טלי  On 28 באוגוסט 2010 at 12:08

    סחתיין עליך רוני!

    כמה התרגשתי מה"אזכור הקטן" הזה ב"ועדת המדרוג" וגם מפרצופך המציץ בשבעה לילות.

    את גלסנר עוד לא קראתי, גם את איתן והשאר עוד לא, אבל זה יקרה כמובן.

    איזה כיף! (-:

  • אלה אלרם  On 28 באוגוסט 2010 at 23:16

    למה בעצם את לא יכולה לשאול את המבקרים שאלות?

    • רוני  On 29 באוגוסט 2010 at 00:48

      אלה, אני עוד מתחבטת בזה. יש בי כבוד לביקורת, ותחושה שאני את שלי אמרתי, עכשיו תורם לעשות את עבודתם.
      השאלות שלי, לעת עתה, מצומצמות ולא מספיק חשובות.

  • שלומית  On 29 באוגוסט 2010 at 01:51

    כבוד.

    איזה נהדר זה.

    תכף תכף קונה לי את הספר.

  • יונה דורון  On 15 בספטמבר 2010 at 16:24

    שלום רוני,

    נהניתי מאוד מספרך וכתבתי עליו היום המלצה בבלוג שלי
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1791250&r=1
    את מוזמנת לקרוא, בברכת שנה טובה,
    יונה דורון

    • רוני  On 15 בספטמבר 2010 at 16:30

      תודה רבה יונה, איזו ביקורת נהדרת!
      בקרוב אני אעלה עוד עדכונים לרשימה, ויהיה כיף לכלול את שלך ביניהן.

  • עידית  On 30 בספטמבר 2010 at 01:03

    אני קוראת אותו עכשיו. התיאור בעמוד (שניה , הולכת לבדוק)80 הוא כמעט במדויק החדר שאני מכירה מלפני 25 שנים, עם דקלים ושרקיה מחוץ לחלון.
    ועכשיו אני גם במקום הזה, בדיוק.
    קודם הלכתי לשחות בכנרת, בלילה, היא חלקה כמו ראי ומרגיעה, מרחק פחות מחמש דקות הליכה והמילים שקראתי לפני זה ברקע.
    התיאורים שמתאימים כל כך לענפים של העץ בכריכה.
    נוגע.
    בלב, בבטן, בשכל.

    • רוני  On 30 בספטמבר 2010 at 23:24

      עידית, את קוראת! איזה כיף.
      ד"ש לכנרת. תגידי שאני מתגעגעת.
      ותודה גדולה.

Trackbacks

  • […] אם במקרה עוד לא קראתם את הספר שלי, סיפור קטן ומלוכלך (שאחרים, לא אני, מעידים עליו דברים נעימים), […]

  • By כשהקורא כותב « אם תרצי on 17 בינואר 2011 at 00:21

    […] כשלא אוהבים אותו, זה בדיוק מה שקיוויתי לו. זה קרה מעט, בביקורות שהתפרסמו על הספר, ושוב במכתבים שקיבלתי אחרי צאתו. רוב המכתבים האלה […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: