קסם

*

לפעמים זה נראה כמו קסם.

החדר הסגור. האישה היושבת וכותבת שם לבדה. המילים המתהוות על הדף – כולם כבר עברו למחשב, וגם אני, אבל כשאני מדמיינת את הסופרת יש לה דף ועט – והדממה. לפעמים זה נראה כמו קסם שעושים אנשים שיודעים משהו גדול על החיים, או משהו קטן על עצמם, וזה חשוב, מה שהם יודעים. חשוב שידעו את זה גם אחרים.

*

ולפעמים זו אני. החדר סגור. אני יושבת וכותבת שם לבדי. המילים מתהוות על הדף, או על המסך. דממה.

היד צריכה לנוע, והראש רועש, והחיפוש עצום. לפעמים דבר אינו קורה.

ופעמים אחרות – זה נראה בדיוק אותו דבר! – מתחולל פתאום בראש שלי סיפור, ואני רואה את מי שבא ואת אלה שהולכים, והמילים שהם אומרים ועושים מופיעות בתוך הראש שלי, והן יודעות את עצמן ואינן עוצרות בדרך מאי שם על הדף. הן לא אומרות לי שלום, או מכירות בקיומי. אדישות לגמרי הן זורמות, זורחות, הופכות קיימות בעולם. האצבעות שלי על המקלדת מניחות אותן, אבל לא הן בראו את המילים, גם המחשבה לא בראה אותן. הכל פשוט קורה, ואני צופה.

אולי זה חשוב, הדברים שנכתבים. אולי יש בהם משהו שראוי לדעת על העולם או על אדם, אבל אני לא יודעת את זה. הסיפור יודע, הוא מלמד אותי. הוא מרשה לי לכוון מעט את הזרימה. ממש מעט. יותר מזה איני יכולה לעשות.

הנפש מתבוננת בפליאה בכל המהומה הזו, ואני מבינה שככה זה נראה באמת. זה לא דומם, או מכובד, או קסום. זה כזה בדיוק – במדינת הגמדים רעש מהומה – והכל חולף בתוך הראש שלי, רק חולף, כאילו הייתי דרך מהירה ותהלוכה גדולה הילכה עלי.

וזה הקסם היחיד שאני מכירה.

*

(טקסט ישן נושן שחיכה זמן רב.)

*

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ofershorr  On 17 ביוני 2010 at 12:28

    רוני יקרה,
    זה מקסים. ונכון. ההיפתחות הזאת אל "העולם" או משהו.

  • אילן  On 17 ביוני 2010 at 12:29

    תבורכי קוסמת

  • עדנה  On 17 ביוני 2010 at 12:38

    מקסים, כל הקסם הזה. ואני מחכה לקרוא אותו.

  • חנוך גיסר  On 17 ביוני 2010 at 12:44

    אכן תהליך מקסים מתרחש בראשך, רוני, ואת מתארת אותו כל כך יפה!

  • chellig  On 17 ביוני 2010 at 13:14

    והן יודעות את עצמן….. זה הקסם.

  • שרון הר פז  On 17 ביוני 2010 at 15:09

    סיפור – זה כל הקסם

  • טלי  On 17 ביוני 2010 at 21:01

    קסם! (-:

    (ונדמה לי שאותו עקרון עובד לא רק בכתיבה)

  • tsoof  On 17 ביוני 2010 at 22:39

    מקסים מותק. נשיקות.

  • תימורה  On 8 ביולי 2010 at 09:19

    "כאילו הייתי דרך מהירה ותהלוכה גדולה הילכה עלי" – גם המילים שלך הילכו עלי ובאותם רגעים קפאתי ושתקתי, מרוב יופי ואמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: