קסם

*

לפעמים זה נראה כמו קסם.

החדר הסגור. האישה היושבת וכותבת שם לבדה. המילים המתהוות על הדף – כולם כבר עברו למחשב, וגם אני, אבל כשאני מדמיינת את הסופרת יש לה דף ועט – והדממה. לפעמים זה נראה כמו קסם שעושים אנשים שיודעים משהו גדול על החיים, או משהו קטן על עצמם, וזה חשוב, מה שהם יודעים. חשוב שידעו את זה גם אחרים.

*

ולפעמים זו אני. החדר סגור. אני יושבת וכותבת שם לבדי. המילים מתהוות על הדף, או על המסך. דממה.

היד צריכה לנוע, והראש רועש, והחיפוש עצום. לפעמים דבר אינו קורה.

ופעמים אחרות – זה נראה בדיוק אותו דבר! – מתחולל פתאום בראש שלי סיפור, ואני רואה את מי שבא ואת אלה שהולכים, והמילים שהם אומרים ועושים מופיעות בתוך הראש שלי, והן יודעות את עצמן ואינן עוצרות בדרך מאי שם על הדף. הן לא אומרות לי שלום, או מכירות בקיומי. אדישות לגמרי הן זורמות, זורחות, הופכות קיימות בעולם. האצבעות שלי על המקלדת מניחות אותן, אבל לא הן בראו את המילים, גם המחשבה לא בראה אותן. הכל פשוט קורה, ואני צופה.

אולי זה חשוב, הדברים שנכתבים. אולי יש בהם משהו שראוי לדעת על העולם או על אדם, אבל אני לא יודעת את זה. הסיפור יודע, הוא מלמד אותי. הוא מרשה לי לכוון מעט את הזרימה. ממש מעט. יותר מזה איני יכולה לעשות.

הנפש מתבוננת בפליאה בכל המהומה הזו, ואני מבינה שככה זה נראה באמת. זה לא דומם, או מכובד, או קסום. זה כזה בדיוק – במדינת הגמדים רעש מהומה – והכל חולף בתוך הראש שלי, רק חולף, כאילו הייתי דרך מהירה ותהלוכה גדולה הילכה עלי.

וזה הקסם היחיד שאני מכירה.

*

(טקסט ישן נושן שחיכה זמן רב.)

*

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: