הפמיניזם, כפי שלימדה אותי בתי

יש דבר כזה, פמיניזם אינטואיטיבי

אוריה בת שמונה. בשנה האחרונה היא מוטרדת.

1.
זה התחיל כשהבאתי לה את הספר "חתני פרס נובל עונים לילדים". היא חטפה אותו ונעלמה בחדרה. אחרי שעתיים חזרה בהבעה מוטרדת. "זה ספר מרתק!" הכריזה, "אבל לא הבנתי משהו."
"מה?"
"למה כל חתני פרס נובל הם גברים?"
האמת היא שנדהמתי מכך שהיא הבחינה בזה. אני לא הייתי מבחינה. דיברנו על האופן שבו נשים הודרו במשך שנים ממוסדות אקדמיים וממוקדי כח בכלל.
היא מעולה במתמטיקה, מרותקת לתהליכים. מאז גיל ארבע היא אומרת שתהיה מדענית. "אז אני אדאג שהרבה נשים ילמדו אצלי מדעים ויעבדו איתי. זה לא בסדר שנשים לא חוקרות, זה היה ככה עד עכשיו רק כי הגברים יותר חזקים, אבל אנחנו לא פחות חכמות מהם," אמרה בזעף.

2.
וזה המשיך. זה ממשיך כל הזמן. מעצבן אותה כשמדברים בלשון זכר לקבוצות. "גם אם כולן בנות ויש רק בן אחד!"
אז דיברנו על התפתחות השפה, ועל הדומיננטיות הגברית בחברה בעבר.
"אבל עכשיו זה לא ככה!"  הרימה קול מחאה. "את ואבא עובדים, והוא עושה בבית יותר דברים ממך, אז למה לא משנים את זה?"
סיפרתי לה על מרב מיכאלי, והיא היתה כמעט מרוצה. "טוב שיש אחת כזו," אמרה. "צריכות להיות עוד. צריך לשנות את זה. נשים לא פחות חשובות מגברים."

 

אוריה ואני

3.
ביום ההולדת שלה כתבתי אגדה פמיניסטית, במיוחד לכבודה, ושיחקנו בתוך האגדה. בסוף הסיפור קבוצה של נערות מסרבות להינשא לנסיך עלום בגלל תהליך חיפוש הנסיכות השוביניסטי שלו. אחת החברות שלה הודיעה שהיא דווקא רוצה להתחתן עם הנסיך ולעשות איתו המון ילדים.
"זכותה לרצות את זה," היא הודיעה לי. "אבל אני חושבת שהיא לא לגמרי מבינה מה היא רוצה. היא לא מבינה שהנסיכה היא בעצם משרתת בארמון, רק עם בגדים יפים. ותמיד הם לא נוחים."

4.
לפני שבועיים, בשיעור גיטרה, ויוי המורה אמרה לה, "מותק, תחזיקי את הגיטרה כמו שצריך."
אוריה זקפה צוואר. "אל תקראי לי מותק," היא אמרה. "קוראים לי אוריה."
שמעתי ולא האמנתי. "אבל אבא קורא לי מותק! וגם אני קוראת לו ככה!" אמרתי.
"אני לא כזו מותק," היא אמרה. "וזה כינוי כזה שעושה אותך קטנה וטפשה. אני גדולה וחכמה."

5.
בשבוע שעבר, ביום האשה הבינלאומי, היה רגע השיא. באתי אליה בערב, והודעתי לה בחגיגיות שהגיע יום האשה.
"יש גם יום הגבר?"  היא שאלה.
"לא," הודיתי.
"אז זה בעצם רק אומר שעדיין מפלים נשים, נכון?" היא אמרה. "זה בכלל לא חג, זה יום עצוב מאוד."

***
אני חייבת להודות שהתודעה הפמיניסטית של הילדה הזו פי אלף יותר מפותחת מזו של אמא שלה. לא אנחנו עשינו את זה, זה מגיע ממנה. פמיניזם אינטואיטיבי, רב עוצמה.
ועל כן, בשבילי, אוריה היא מקור השראה – ותקווה.

ואל תקראו לה מותק.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו לם  On 14 במרץ 2010 at 21:40

    ילדה כול כך צעירה עם תודעה כול כך גדולה… כול הכבוד.

  • אמונה  On 14 במרץ 2010 at 21:42

    איזו מקסימה! ובאמת גדולה וחכמה!
    תודה על מצבור האנקדוטות המעוררות הללו!

  • עירא  On 14 במרץ 2010 at 22:02

    הפוסט הזה ממלא אותי בתקווה למין האנושי 🙂 המשכנה שם את מה שלא יהיה שכל המשפחה שלכן עושה כל כך טוב 🙂

  • כרמל  On 14 במרץ 2010 at 22:25

    אני מצטרפת לעירא. אולי התקווה היחידה של המין האנושי זה אם הדור החדש יוולד עם זה ולא יצטרך ללמוד את כל זה מחדש….

  • ח ל י  On 14 במרץ 2010 at 22:38

    זה באמת באמת מדהים, המחשבה העצמאית הזו, התובנה העמוקה שלה והצורך להביע את דעתה ככה. פשוט מדהים.

    וגם כתבת אתכן, תענוג.

  • מרית  On 14 במרץ 2010 at 22:46

    מקסים ומעורר השראה

  • זו ש  On 14 במרץ 2010 at 22:49

    לגמרי מקור השראה, מעודדת מאוד. והכי מעודד – לקוות שיום אחד שוויון יהיה טבעי לכולם ולכולן, ולא יהיה ממה להתפעל. כלומר, לא באספקט הזה. אני מתפעלת מאוד 🙂

  • רון  On 14 במרץ 2010 at 22:49

    גם אני מרשה לעצמי להצדיע תוך כדי הנאה.
    וחוץ מזה – מתי יפול בזכותינו לקרוא את האגדה הפמיניסטית?

  • אסתי  On 14 במרץ 2010 at 22:54

    פשוט מדהימה.

    ובכל זאת מותק, את צורת המחשבה הזאת היא פיתחה באיזשהו מקום וכתוצאה מהשראה שהיתה לה… ככה שבעיני ילדה כזאת זו המחמאה הכי גדולה שיכולת לקבל.

  • מיכל ש.  On 14 במרץ 2010 at 23:08

    אוריה לשילטון!!

  • אביגיל  On 15 במרץ 2010 at 01:10

    האם את מכירה את הספר הזה? או יותר נכון ספרונצ'יק. הוא מסתובב אצלנו במשפחה כי לבת-דודה שלי קוראים אליזבט.
    מומלץ!!! והייתי מופתעת שיש לו ערך בוויקיפדיה
    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Paper_Bag_Princess

  • חנה בית הלחמי  On 15 במרץ 2010 at 06:37

    אנחנו מגדלות דור של פמיניסטיות טבעיות (גם אם לצערי זה לא יחסוך להם ולו התנסות אחת, ראי למשל כאן: http://2nd-ops.com/?p=675 ). את תחילת האור גיליתי לפני 20 שנה, כשבת של חברה שלי (שהיום היא כבר אשה בוגרת) עלתה לכיתה א'. אחרי שבוע שלא הכינה שעורים, קראה המורה לחברתי. זו שאלה את ביתה – למה? הילדה ענתה: הכל כתוב בלשון זכר, חשבתי שאלה שעורים רק לבנים…

    הבת שלי (8.5) מקפידה על שפה מגדרית, מנתחת סיטואציות גם מנקודת מבט מגדרית ועומדת על כבודה כבת.

    לשמחתי, גם הבן שלי (14) כנ'ל. בקיץ האחרון התפוצצה פרשת תקיפה מינית בביה"ס שלו. השבוע התפוצצה פרשת כנופיית גנבים קטנים (עם גניבות גדולות) בחטיבה אחרת בעיר. בשישי האחרון אספתי מהים את הבן שלי וחבר מאותה חטיבה ושאלתי אותם שאלה פרובוקטיבית ולא הוגנת, שבאה למדוד את ה"אוטומט": מה עדיף, ללמוד בבי"ס שיש בו גנבים, או אנסים? שניהם ענו אינסטנקטיבית לפני שסיימתי לשאול: גנבים.
    עניתי באירוניה שזה עצוב שאלו הברירות העומדות בפניהם, אבל תשובתם "נכונה".

    יותר ויותר ילדות וילדים נולדים וגדלים מתוך תפיסה אחרת. וטוב שכך.

  • דבורית  On 15 במרץ 2010 at 06:57

    טוב, אני מוכנה לאמץ אותה.

    וגם הצילום מצוין מצוין

  • efyska  On 15 במרץ 2010 at 06:59

    שחנה ועירא כתבו.
    יש לי מן רגע של נחת, אנחת רווחה קלה, למקרא הפוסט. יש כאן דור שכבר לא צריך להלחם, אלא מבין אינטואיטיבית שיש דרך אחרת.
    התברכת. התברכנו.

  • אילן  On 15 במרץ 2010 at 07:06

    לא פלא

  • ריקי כהן  On 15 במרץ 2010 at 07:12

    חברות אמת. איזה ילדה, איזה תודעה עצמאית מעוררת השראה . כל הכבוד רוני. למרבה האירוניה, בת השלוש וחצי שלי רוצה יותר מכל להיות אמא.

  • שלומית  On 15 במרץ 2010 at 07:31

    אשמח להכיר את אוריה.
    ככה, בדיוק ככה מחוללים שינוי.
    חבר שנולדה לו בת לפני שנה אמר שהוא שמח להיות אב לבת בתקופה של מהפכה פמיניסטית.

    איזה יופי

  • טלי  On 15 במרץ 2010 at 08:16

    כל הכבוד חאוריה הנהדרת על התובנות, ההבנות,ההתעקשות והנחישות.

    באמת באמת מדהימה.

    (ויופי של תמונה, גם (-: )

  • כרמית  On 15 במרץ 2010 at 08:20

    אהבתי את התמונה עם כפות הרגליים הנושקות. תודעה פמיניסטית כזאת לא נובטת משומקום, זה בטוח, אז כל הכבוד על מדרך כף הרגל שהכנת

  • ענבל שגיב  On 15 במרץ 2010 at 09:19

    כל הכבוד לאוריה החכמה, וגם להוריה שגידלו אותה לא לקבל את המובן מאליו.
    אני מקווה שבתי תלך בעקבותיה.

  • עדנה  On 15 במרץ 2010 at 09:39

    וואו, איזו ילדה איזו ילדה!
    מדהימה, רוני. ואיזה כיף זה להורה לדעת שהיא מבית היוצר שלך.
    4 הרס אותי.

  • טובה  On 15 במרץ 2010 at 10:04

    אני קוראת ומאחלת לעצמי שאשכיל לגדל בבוא היום בת עם תודעה לא פחות מפותחת, ואת הבנים שלי גם.

  • ימימה  On 15 במרץ 2010 at 10:21

    כל הכבוד על התודעה המפותחת!

  • טל  On 15 במרץ 2010 at 10:26

    באמת וואו.

  • שירה  On 15 במרץ 2010 at 21:59

    גם אני לא חושבת שאפשר להצמיח תודעה כזו לגמרי לבד. לא בגיל כזה. זה מה שצומח כשמגדלים ילד לחשיבה עצמאית, ולהתנגדות לעוולות, עדריות ואי צדק מסוגים שונים. זה לא חייב להיות קשר ישיר לפמיניזם. להפגנות שהוריי לקחו אותי אליהן כילדה ולחינוך לחמלה ורדיפת צדק יש קשר ישיר לצמחונות שלי למשל, למרות שהוריי לא צמחונים.
    אתם עושים משהו ממש נכון כנראה (וגם מגדלים ילדה אינטילגנטית מאד) דויד אגב (בן שנתיים וחצי), מקפיד להניק את הבובות שלו מייד אחרי שהוא יולד אותן. אני מקווה שאנחנו בדרך הנכונה.

  • רויטל  On 16 במרץ 2010 at 03:16

    את והבת שלך
    ונהדר הפוסט הזה
    משמח מאוד ומעורר השראה ואיזה כיף לקרוא את זה
    תודה

    נשיקות,
    רויטל

  • ערן פיינברג  On 16 במרץ 2010 at 08:58

    הגרביים שלכן כבר זקוקות לכביסה.

  • אמיתי ס.  On 16 במרץ 2010 at 14:58

    כל הכבוד לה ולכם.

  • חייש  On 16 במרץ 2010 at 15:18

    לא יודע אם זה עבודה שלך או מזל, אבל הילדה גאון. ההבנה שאם יש יום איקס זה אומר בעיקר דברים רעים, זו הבנה שלרוב העולם הבוגר עדיין אין.

  • גיל  On 16 במרץ 2010 at 15:27

    אבל באמת, באמת התרגשתי.
    ילדה קטנה עם תובנות שלקח לי שנים ארוכות להגיע אליהן, והן בהירות ונכונות כמו שילדים יודעים.

    אשריה שנולדה להורים שיעודדו אותה לחוש ביקורת וחשיבה עצמאית. אשריכם שקיבלתם כזו חותמת אחריות על הורות טובה.

  • אור ברקת  On 16 במרץ 2010 at 15:33

    מעולה.

  • אשכר אלדן כהן  On 16 במרץ 2010 at 17:24

    יש תקווה באופק ….
    :-))
    מבריקה הילדה שלך ..

  • אורי  On 16 במרץ 2010 at 17:54

    מאוד מרגש וממלא בתקווה.

  • זעם הרשע  On 16 במרץ 2010 at 18:32

    הפסקתי לקרוא במשפט השלישי.
    רשימה של זוכות בפרס נובל שאינן גברים:
    http://nobelprizes.com/nobel/women.html

    תגידי לילדה שלך שתלמד להשתמש בגוגל.

  • אוריה  On 16 במרץ 2010 at 19:51

    אני דווקא יודעת להשתמש בגוגל אבל אני בכתה ב', אני לא יודעת אנגלית!
    ודרך אגב, תודה לכל האחרים.

  • יהודה דרוקר  On 16 במרץ 2010 at 20:07

    וואו. אני בדיוק בימים האחרונים חושב אם מתאים לי להיות הורה או לא. לילדה כזו, הייתי מוכן בשניה להיות הורה. וואו!!!!!!! איזו מדהימה.

  • כרמלה כהן-שלומי  On 16 במרץ 2010 at 21:01

    נחמד לקרוא שהדור הבא נובט עם כל התובנות שהדור הקודם נאלץ 'לגדל' בעצמו.להן זה כבר יהיה טבעי יותר מאשר לנו,שלמדנו לקפוץ ולבעוט אם צריך אבל גם אם לא,דווקא משום שאצלנו זה נרכש בעמל.הצליח לך אתה

  • זעם הרשע  On 16 במרץ 2010 at 21:43

    יש גם בעברית:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A1_%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C#.D7.A8.D7.90.D7.95_.D7.92.D7.9D

    וואלה? וואלה

  • מורן בר  On 17 במרץ 2010 at 16:06

    כל הכבוד. את ילדה מדהימה. וד"ש לאמך המוכשרת
    🙂

  • דימי ריידר  On 17 במרץ 2010 at 20:39

    ראשית, תודה על הבלוג הנהדר, שהתוודעתי אליו במקרה לפני כשבוע וכיום אני שמח למנות את עצמי על מנוייו.
    שנית, יישר כח לשתיכן 🙂
    שלישית, רציתי לחלוק איתך סיפור קצת דומה שעשה כותרות לא מזמן:

    CNN: Will Phillips, 10-Year-Old, Won't Pledge Allegiance To A Country That Discriminates Against Gays

  • אייל גרוס  On 18 במרץ 2010 at 02:43

  • אוריה  On 19 במרץ 2010 at 17:15

    אני התכונתי לספר ולא בכלל!

  • לילי  On 27 בפברואר 2011 at 00:18

    אפשר לקבל עוד פוסט שובה לב כזה לכבוד יום האשה הבינלאומי הקרב ובא?
    תודה רבה לשתיכן 🙂

    • רוני  On 27 בפברואר 2011 at 08:52

      תודה, לילי. זה כמובן תלוי באוריה 🙂

  • amartuvshin  On 20 בספטמבר 2011 at 15:57

    התחלתם לחסוך כסף לפסיכולוג?

  • טל  On 22 בספטמבר 2011 at 16:12

    אני מקווה שילדה חכמה כל כך תמצא את מקומה בעולם. לא, לא שתמצא את מקומה – שתראה לו מה זה 🙂
    מה שכן, יש מספיק נשים שזכו בפרס נובל. לא ברור לי למה הן לא נכללו בספר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: