השכרות נאה לה

בערב היא יושבת לבד בביתה ומתגעגעת אלינו.

ערוץ 20 מזמזם את חייה ועוטף אותה בקיום אנושי. בבית החולים נתנו לה לצפות בו ברצף והיא התמכרה, מאושרת, לחיים שיש בהם תנועה ומילים. כששבה לביתה הדליקה את הטלוויזיה ושוב אינה מכבה אותה. הם מתהלכים שם ומדברים כל הזמן. היא מוזגת לעצמה כוס של יין ומציתה סיגריה, והם מהלכים על המסך ומשוחחים. הסלון שלהם, צבעוני ועמוס, מרחיב את זה שלה. הבית שלה מעוצב ויקר. את כל הפנסיה ודמי ביטוח החיים השקיעה בריהוט ובתאורה ובכלים נאים, עתה היא מוזגת את שנותר מהם לתוך הכוסות, עוד ועוד כוסות מלאות ביין.

מדי פעם היא אוזרת את כל עוז רוחה ומוזגת אותו לתוכה בלגימה מהירה, ואז היא מתקשרת.

אתם כבר לא אוהבים אותי, היא אומרת. ילדים רעים. איך יכולתם לנטוש אותי כך?

אנחנו מאזינים לה, מנסים שלא לשמוע איך מילותיה נמהלות באשמתנו, נמזגות אל תוך חלומותינו, הופכות לסיוט הזה שבו אנחנו מוצאים את גופתה יום אחד, שבורה ומדממת, נמהלת בשלולית אלכוהול.

אי אפשר לחיות עם האשה הזו, אנחנו אומרים.

היא נרדמת בסלון, וילדיה מערוץ 20 משכיבים אותה לישון באהבה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: