הכל יכול לקרות

קטע מתוך ההתחלה

על הטיילת התהלכו המוני תיירים כמוה. לפני שירדו אל החוף קיפלה את שולי מכנסי הג'ינס. אצבעות הרגליים שלה אספו מיד פיסות זפת, ואז צופו בגרגרי חול. ניקול סיפרה על על מועדון בדרום העיר שבחורות רוקדות בו בתוך כלוב תלוי מהתקרה.
"סקסי לאללה," אמרה. "את לא מאמינה מה אפשר לגרום לגבר לעשות כשמעליו רוקדת מישהו שמחרמנת לו את הנשמה. הוא יתן לך הכל. הכל."
"הכל?"
שני גברים רצו על הרצועה הלחה המהודקת לפניהן. אחד נמוך ושרירי, האחר מכריס.
"הנה, תראי," אמרה ניקול. היא העבירה אצבע על צווארה, לאורך שרוך בגד הים, השפילה ראש והציצה לעברם לרגע. צעדיהם הואטו, מבטיהם נשלחו. ניקול חייכה. פנתה לעברה.
"תסתכלי עליהם. אל תפסיקי להסתכל," אמרה לה. "תראי מה יקרה עכשיו." היא הושיטה יד לעבר איה והחליקה יד אל מתחת לחולצתה. יד על בטן, שהתקשתה מיד. הגברים התקרבו אליהן, הנמוך עצר.
"שלום," אמר.
"תסתכלי עליו," פקדה ניקול בלחש. ידה החליקה לאט על בטנה של איה, ונשמטה. פיסת העור נותרה חשופה.
המכריס המשיך עוד כמה צעדים, ואז עצר אף הוא. הוא נראה קצר רוח.
"מה העניינים, בנות?" אמר הנמוך.
ניקול הסתובבה אליו במהירות. "רוץ, רוץ," אמרה. "אנחנו לא בעניין."
"אתה בא?" קרא המכריס.
"למה, ילדה? יכול להיות לנו נחמד ביחד," הנמוך נעץ מבט גלוי בבטן השטוחה ובטבור שהביט בו כעין קטנה, ואיה משכה בחולצתה במהירות.
ניקול כרכה את ידיה סביבה. "אנחנו מסתפקות זו בזו," אמרה. נימת קולה מתגרה בגלוי.
"אפילו יותר טוב," צחק. "רק תנו להסתכל."
כעת הפנתה אליו ניקול את גבה אליו ונצמדה אליה. תחת החיבוק הזה גופה של איה נקרש, רטט בין הידיים הבשרניות והכהות. יד אחת נדחקה בין החולצה לגב. שפתיים אדומות נחו על צווארה.
"לך." אמרה ניקול. "עכשיו. לך."
הנמוך צחק. "טיזרית. ילדה מטומטמת," אמר, ורץ. המכריס הצטרף אליו. שפתיה של ניקול נותרו על צווארה.
"מה את עושה, תפסיקי." היא התרחקה לאחור.
ניקול צחקה. "ראית? ראית איך עמד לו?"
איה לא הבחינה בזה כלל. "אז מה?"
"אז זהו. אז אם הייתי רוצה הוא היה שולף את הארנק ומשלם כדי להסתכל עלינו, אפילו ככה, כאן."
"את דפוקה." היא הלכה אל המים.
ניקול הלכה בעקבותיה. "כאן זה לא באר שבע," אמרה. "כאן אפשר לעשות מה שרוצים. אפשר לחיות חיים לא מוסריים. את מחליטה עלייך. את מבינה את זה? הכל יכול לקרות."

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  On 6 בינואר 2010 at 18:16

    עצוב ואפילו מדאיג, מדאיג כמו אקדח במערכה הראשונה.

    ואם זאת ההתחלה של מה שאני חושבת שזה, אז גם מאוד מאוד מרגש.

    ובכל מקרה מסקרן לקרוא עוד.

  • טלי  On 6 בינואר 2010 at 18:55

    המשפט הראשון בתגובה שלי התייחס לטקסט נטו, אני דואגת להן,לא, חלילה, לטקסט או לך.

    ההמשך התייחס למסביב ולקונטקסט…(-:

  • שאול  On 6 בינואר 2010 at 19:35

    גורלה של תל אביב יהיה כגורלן של סדום ועמורה והעיר מהגוני שעולה כאשר מסך עולה ונופלת כאשר המסך יורדת.

    באר שבע נמצאת בדרך ממסןפןטמיה שם זורמים הפרת והחידקל למצרים שם זורם הנילוס. במסופוטמיה התרחש הסיפור של אנומה אליש שם האשה היא דמות דומיננטית ומצרים היא מלכותה של קליאופטרה שנבעלה לבניה.

  • סרנה  On 6 בינואר 2010 at 20:39

    תל אביב נחמדה וגלויה
    בבני ברק הכל אפל ומסותר ולכן סדומאי יותר

  • שאול  On 6 בינואר 2010 at 22:02

    אין לי AM PM תחת הביתשמהווה מטרד בשבתות

  • תמי  On 6 בינואר 2010 at 22:09

    מצפה להמשך!

  • קיקה  On 6 בינואר 2010 at 23:16

    לפעמים בא לי לעקור דפים מספר הספרים, רק כדי שיפסיקו להניח על העבר שקפים של הווה ולומר – אין חדש תחת השמש, במקום לצעוק: חדש! חדש תחת השמש!

  • ניבה  On 7 בינואר 2010 at 21:13

    ואני שואלת את עצמי מי אני הייתי?
    ניקול או איה?
    איה בטח שאיה, אבל איה שרוצה להיות ניקול, איה מבחוץ, ניקול מבפנים.

  • רוני  On 8 בינואר 2010 at 08:17

    טלי ותמי, תודה על העידוד 🙂
    שאול וסרנה, באמת שאין לי מושג איך התגלגל לפה הוויכוח הזה, אבל ניחא.
    קיקה, ממש לא הבנתי. ואני דווקא מבינה אותך בדרך כלל.
    וניבה, את עשית לי את השבת. תודה.

  • אורי  On 8 בינואר 2010 at 08:43

    נהניתי מאד לקרוא את זה.
    העובדה שניקול אומרת בסוף "כאן זה לא באר שבע" וכו' כאן אפשר לחיות חיים לא מוסריים", כאן חשבתי שאחת מהשתיים:

    או שמדובר בבנות אולפנה שהתפקרו,

    או שמדובר בבחורות מאד מאד צעירות,

    רק כך אוכל להבין את המינוח "חיים לא מוסריים" מפיה של בחורה שיודעת מה היא רוצה – כמו ניקול.

    את כותבת יפה מאד רוני, נחכה להמשך.

  • רוני  On 8 בינואר 2010 at 10:38

    ואכן, מאוד מאוד צעירות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: