מילים שאני אוהבת במיוחד

מכל שירי הכבש השישה-עשר, אני הכי אוהבת דקלום. קוראים לו "כשאומרים", וככה זה הולך:

כשאומרים צנון מרגישים את הלשון
כשאומרים בצל מקבלים תאבון
להגיד קולורבי זה כמו לצעוק
להגיד אפונה זה כמו לשתוק
כשאומרים תפוח הפה נהיה נפוח
אחרי שאומרים פטרוזיליה צריך לנוח
כשאומרים לחם מרגישים בבית
כשאומרים אבטיח מרגישים קיץ
כשאומרים אשכולית סימן שאין מה להגיד
כשאומרים בננה מרגישים קטנים
כשאומרים ארטישוק מתקמטים כל הפנים
אבל הכי מצחיק זה להגיד כרובית.

 

 

בכל פעם ששמענו את התקליט הזה הייתי אומרת את המילים ובודקת אם זה עובד. (הצחיק אותי גם שהשורות של יוני רכטר כל כך התאימו לו!) והכל עבד, בדרך כלל, חוץ מהכרובית. מה אומר ומה אגיד? לא מצחיק להגיד כרובית.

לפני כמה שנים סיפר לי מכר של דויד גרוסמן שיש לגרוסמן חולשה למילה נקרש, וגם לשלל הטיותיה. מיד פשפשתי בספריו, וגיליתי שזה נכון. האוויר נקרש אצלו, והרבה רגשות מגיעים קרושים (אבל אף פעם לא רוטטים. ג'לי זה מסופר אחר). זה חמוד בעיני, ההיקסמות הזו ממילים.

מאז אני מחפשת (ומוצאת) מילים אהובות אצל סופרים אחרים. לפעמים אני תוהה למה דווקא זו, אבל די ברור שאין באמת סיבה. ככה זה. המילה הזו מהדהדת לך טוב בפה ובמחשבה וגורמת לך להרגיש חכם ויפה ומרוצה מעצמך. ככה זה.

לאחרונה, תוך כדי עריכת הספר שלי, גיליתי שגם אני מחבבת כמה מילים, לפעמים את כל ההטיות שלהן ולפעמים רק אחת, מיוחדת. לפעמים זה בגלל המצלול, לפעמים המשמעות, לפעמים השילוב של שתיהן. אלה לאו דווקא מילים יפות במיוחד (בשביל אלה יש את הרשימה הנהדרת בגלוב של יובל דרור) אלא כאלה שנתקעו אצלי במערכת וחוזרות על עצמן כל הזמן. סוג של התאהבות. לפעמים הן נשארות הרבה מאוד זמן, ולפעמים, כמו בכל התאהבות, מדובר בסטוץ קצר וסוער.

היום התחלתי פרק חדש וקראתי לו פתק. והייתי כל כך מרוצה מהפתק, היא מילה קטנה ותמציתית כמו הדבר שהיא מתארת, והיא מתקמטת בפה. אז אספתי גם את החברות שלה, המילים האחרות שאני מאוהבת בהן לאחרונה. אלה לא כולן, אבל בהחלט נציגות מכובדת:

בלול ועוד כמה הטיות שנובעות מהבלילה. המצב הזה, שבו דברים… אה… נבללים זה בזה, עד שקשה לדעת איפה מתחיל אחד ומסתיים השני, מוצא את דרכו לכל כך הרבה דימויים אצלי, כי ככה העולם בעיני באמת.

מדרגות זו מילה שיורדת במורד הפה, מהשפתיים (מ) דרך החיך העליון (ד) לחלל שמאחוריו (ר) ואז עוד קצת מאחור (ג) וקופצת החוצה (ות). לא ברור אם זה עולה או יורד, קצת כמו המדרגות ב"יחסיות" של אשר, מקסים.

פטפוט, רשרוש, פקפוק כי הן אונומטופיאיות. הצליל המדויק הזה, שבו יש את הדבר כרוך לגמרי במילתו, יכול לגרום לי לאושר רב.

חריף, חריפוּת בהקשר של רגש או דיבור, ולא טעם. זו מילה מוקצנת, מעצימה, אבל יש בה איזו פואטיות לא נחמדה. כועסת. זה מוצא חן בעיני. 

טרף כי יש בה חריפות 🙂

מתפתל ומיטלטל כי הן מילים שמרגישים בגוף מיד.

דמום כי היא משרה דממה ויש בה גם עצירה מוחלטת, שלמה.

שמוט בעיקר על זין, משום מה.

חשק כי היא מתוקה וסקסית, וקצת כקונטרה לקודמת. שלא תגידו.

מרבץ כי אני אוהבת לרבוץ, וכי יש בה מין פאץ' כזה של נחיתה בשלולית בוץ.

משונה כי יש לי חבר שאומר אותה עם ש' קצת דגושה, באופן משונה וכובש.

בוהֵק כי הפה מרגיש את הבוהַק מיד.

גור כי היא מכמירת לב.

וחוץ מהמילים, יש גם אותיות. ארבע. אהו"י. אין לי איך להסביר את זה, אבל פגשתי עוד כמה כמוני, שמאוהבים בהן. הן נתפסות כפועלות השחורות של השפה, רק מכוונות את התנועה, אבל כמה שהן יפות! לפעמים אני חושבת שאלה הארבע הראשונות שברא אלוהים.
 
פואנטה? אין. אבל ספרו לי על שלכם ושלכן 🙂

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קיקה  On 5 בינואר 2010 at 14:19

    בלילה זו מילה נעימה באמת.

    אני אוהבת למצוא אותיות-אחיות שעובדות הרבה יחד. כמו עי"ן וקו"ף, שכמעט תמיד מביאות אתן משהו קצת קשה. כמו עקיצה, עקרב, עקום, עקלקל, עקרון, עקשנות, עקר.

    אוהבת את כל המילים שמתחילות באל"ף.

    והיום בדיוק חשבתי על ההומור הפנימי של המילה דכאון שמכילה בתוכה את המילה און.

    אני אוהבת את המילה צליל
    שהיא כמו כדור זכוכית דקה.

    והמילה ערגה. שהיא ממש שחקנית תאטרון.

    כתבת נורא יפה.
    תודה.

  • דרורית  On 5 בינואר 2010 at 14:23

    גם אני אוהבת שמוט!
    היה פעם איזה סיפור ילדות שקראו לו (או השתמשו בצירוף של) רותי שמוטי. מין בובת סמרטוטים כזו.
    אני אישית לא אוהבת את המילה היקסמות. היא נוחה לשימוש, ואני מבינה למה מתכוונים אבל יש בה מין התפנקות שאני לא אוהבת (כמעט כמו שאני שונאת בנות שמדברות בזכר. זה עושה לי עור ברווז!)
    אני אוהבת את מכמיר, את המילה הפשוטה מים, את כמיהה, ובזמן האחרון אני משתמשת הרבה במילה חש. זה התחיל מכך שהבן הבכור חזר עם זה בתור סלנג. מתברר שאצלם הצירוף "מה אתה חש" מכוון אל "מה אתה חושב את עצמך" ומאז אני שואלת אותם איך הם חשים כשהם חוזרים מביה"ס ולא איך הם מרגישים. זה התחיל בצחוק ועכשיו כבר נקשרתי למילה. ובטח יש עוד המון! אזכר ואכתוב.

  • מיכל  On 5 בינואר 2010 at 14:24

    טעים!
    חשק, פתק, פלא…
    אוי מילים וטעמן הנפלא.
    אני אוהבת:
    זהב
    מתוק
    זהרורים.
    בתיאבון.

  • דרורית  On 5 בינואר 2010 at 14:27

    ומשום מה, יש לי חיבה עזה לקללה (המיושנת) דביל, או כפי שהילדים הוגים אותה (בעקבות תוכנית המופת "הפיג'מות") דיביל.
    וגם מטופש. וגם אני אוהבת שטות. וגם שטויות. מילה נהדרת.

  • נבט חיטה  On 5 בינואר 2010 at 14:43

    יניקה
    זאטוט
    מרנין
    פלא
    עננים
    פודינג
    אהבה/אהוב
    גור כינוי לגור שלי>
    גוזל
    פירור
    פנטסטי
    עטוף/אפוף/צוף/חשוף – משהו בצליל נעים לי.

    פתק- ממש כך.
    דייסה.

  • רון  On 5 בינואר 2010 at 14:44

    או וגינה? אולי עדיף להגיד מנוש?

  • מיקי  On 5 בינואר 2010 at 14:49

    יש לי חולשה למילה גילופין
    היא תמיד מצחיקה אותי
    שרוי בגילופין.
    וגם אכסדרה
    ואסקופה נדרסת
    מזכיר לי את גיל 18 כשעשיתי פסיכומטרי

    ואני אוהבת את המילה – נהדר. ונדירה
    וחמה במקום שמש

  • רוני  On 5 בינואר 2010 at 14:51

    איזה כיף. אני עושה קניות ברשימות שלכם. מקיקה אני קונה את צליל, ממיכלי את מתוק,מילה שתמיד עובדת, על אוכל, אנשים, בעלי חיים. מתוק מתוק.
    מדרורית אני את מטופש הנהדרת.
    דייסה של נבט היא כמו לחם. ריח של בית.
    ולרון – לא אוהבת אף אחת מאלה, אבל תותה מקסימה.

  • רוני  On 5 בינואר 2010 at 14:57

    סדרת מילים מצחיקות ראויה לרשימה בפני עצמה, ואלה שבחרת נהדרות.
    וחמה במקום שמש זה נפלא.

  • טלי  On 5 בינואר 2010 at 15:28

    בטוח יש המון, אני צריכה להיזכר, וגם חותמת על כמה וכמה שהוזכרו פה. אגב, עכשיו כשאת אומרת, אז אין לי מושג איפה וכמה כתבת את זה אבל נורא ברור לי שאת אוהבת את "פתק".

    אלה שעולות לי עכשיו הן ערסול, וליטוף, והמיה, וטעון (כל עוד זה לא נשק!), וירגזי, וקצף (גם קציפה. בעיקר קציפת תות), ועם כבר אז מוס ונמס, שאין להן שום קשר לנימוס…

    ותופינים ומגדנות.

    ועולל ועוללים.

    ותעלול גם.

    ובדיוק.

    עונג צרוף (גם שתי מילים שאני אוהבת, ביחד ולחוד, וגם מה שקרה לי עכשיו בגללך).

  • רון  On 5 בינואר 2010 at 15:56

    את לא חושבת? בואי נתפשר על פות וזהו מה את אומרת?

  • רועי שהגיע אחר-כך  On 5 בינואר 2010 at 15:58

    כבר אמרתי את זה במסגרת תחרות המלים היפות של הגלוב, אבל אני לא רואה סיבה שלא לחזור על זה כאן.
    המילה האהובה עלי היא "חיוך", מכיוון שכשכותבים אותה, האותיות יוצרות (בעיני) צורה של מעין חיוך. מבחינתי, "חיוך" היא אונומטופיאה גראפית.
    גם "אידיוט" היא מילה שאני אוהב.יש משהו בצליל שלה שממתאר במדויק אידיוטים.

  • טלי  On 5 בינואר 2010 at 16:05

    אולי

    ונדמה

    ודומיה

    ופעוט ופעוטות ופעוטים (אבל פעוטון לא).

  • נועה  On 5 בינואר 2010 at 16:47

    כשאומרים את המילה מרגישים אותן בקצה החך ועל השפתיים

  • עידית פארן  On 5 בינואר 2010 at 16:50

    אין לי את הספר מול העיניים תיכף אני קמה לחפש
    אבל יש שם קטע
    שהוא (יעקב) מספר לזיידה על איך שיהודית היתה אומרת שבע ושמונה, איך הוא היה מבקש ממנה להגיד כמה זה שלוש ועוד ארבע רק כדי לראות אותה אומרת את המילה שבע
    איך הלשון מתחברת עם השיניים והן נפתחות בשביל ה-ב הרפויה…זה בעמוד 26 או 28 שם בספר

    וקראתי אותו כשגרנו ביפן, כשהייתי נוסעת ברכבות ללימודי יפנית שלי וכל הזמן ניסיתי לתרגם את זה לחברות שלי היפניות (דוברות אנגלית, או רק יפנית…)

    שבע, ושמונה…אחד ראשוני ואחד מתחלק להמון יחסית לגודלו…

  • אלה  On 5 בינואר 2010 at 16:52

    גבנ"צ, שליכתה, גורים, אהבל, עגבניה, עיגולדים, טמבלול, מציה

  • מיכל  On 5 בינואר 2010 at 17:02

    פינוק
    פופיק
    תינוק

    גשם
    וגם להתגשם, הגשמה וכל המשפחה
    וגם רוח

    גם אני גור, ובעיקר כלבלב
    גם צב וגם פיל

    כחול כהה
    חוד קהה

    שמים, מים
    ובעיקר רטוב

    ונו, סליחה על הרדידות, אבל שוקולד, בעיקר מריר

    וגם: }{
    (נשיקות)
    ולסיום חיבוק
    אה, כן, לחפון. הכי אולי: לחפון.

  • אני  On 5 בינואר 2010 at 19:09

    שובבה

  • רויטל  On 5 בינואר 2010 at 22:43

    מסדרון – מילה מאד מצחיקה

  • אלון בלום  On 5 בינואר 2010 at 23:12

    הכוס שולת!!!

  • רוני  On 6 בינואר 2010 at 08:14

    אני – שובבה זו מילה נהדרת (כמעט) כל יום.
    ורויטל, גם אותי מסדרון מצחיקה. יש בה משהו שלא קשור לכלום.
    ומר בלום, באמת, קרעת אותי. אני לא אוהבת את המילה הזו, אבל החדווה שלך מדבקת 🙂

    וכל זה עונג צרוף, וחיוך אדיוטי על פני על הבוקר, ופופיק היא אכן אחת המילים הכי מתוקות בעולם 🙂

    נמלים על כולנו. בוקר טוב.

  • עלמה  On 6 בינואר 2010 at 08:40

    גואש
    זפת
    בוץ
    (עם הצ' הזו שמשפריצה שלולית)

    ויש הרבה מאוד מילים שגורמות לי להתרגש מספרי הבישול הישנים בעברית, אלו שהיו כתובים רק בלשון נקבה והכילו עצות לגבי בישול בימי צנע ואידוי ירקות.. היום שם כמה כמו
    שנף
    או חרשף
    או קורט
    שממלאות אותי שמחה.

    ובכלל פעלים של בישול מהסוג המקסים כמו לקצוץ, לגרור, לבזוק, לטרוף.

  • *  On 6 בינואר 2010 at 09:00

    בעילה. זו מילה נפלאה.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=199269

  • נבט חיטה  On 6 בינואר 2010 at 09:38

    עוללים
    עולל
    פעוטות, פעוטים, פעוט.

    קיפוד
    מעדן
    מקושקשת
    בּילבּול
    שמונצים
    פטריה
    אקורדיון
    שבלול
    עסיסי
    שדיים

  • אביגיל  On 6 בינואר 2010 at 09:58

    סתמיות שהחיים מטעינים אותן ביופי.
    כשבני הבכור היה קטן קראתי לו בשם חיבה
    poussin
    (אפרוח בצרפתית)
    בכל פעם שקראתי לו ככה הפנים שלו האירו
    מאז המילה הזאת היא מהאהובות עלי ביותר.

  • ישרי  On 6 בינואר 2010 at 11:07

    שדיים מילה נהדרת. אתה אומר אותה וממש מרגיש את התחושה הנשית העסיסית הרכה חמימה מעוררת תאווה.

    גם "תאווה" היא מילה טובה.

  • טלי  On 6 בינואר 2010 at 14:54

    שלולית

    שבלול (חשבתי על זה אתמול בערב, אני רואה שכבר כתבו אבל לא יכולה להתאפק)

    אפרסק (לאכול אני יותר אוהבת נקטרינה, אבל כמילה אפרסק לוקח בגדול)

    מרציפן

    ארגמן

    פטפוט

    פתיתים

    תלם, תלמים

    ועסיסי מאוד, אבל עסיס אפילו יותר (לא הסירופ הירוד ההוא, אלא עסיס אמיתי. ואם כבר, אז גם סירופ…)

  • עידית פארן  On 6 בינואר 2010 at 22:11

    קלמנטינה
    תנים
    ו"תקשיבי"

    סכנה- זה דג ביפנית
    ו- אבוניי (abunai)
    זה סכנה (מסוכן)
    ו- ימרו(!!)
    yamero

    זה "תפסיק/תפסיקו" בסלנג
    וכל המילים האלה ועוד הלכו איתי אחרי
    מחר בטח אני אכתוב עוד כמה כאלה יפות בשפה מלוכסנת…

  • michaly  On 10 בינואר 2010 at 15:50

    שלהבדיל מחו"ל הסטרילית היא מגיעה עם מלא ריחות, צלילים וצבעים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: