הפסיכיאטר ששכנע אותי (על ירדן לוינסקי)

מרגע שהתחלנו לעבוד על הכתבה על טיפול נפשי באמצעות הרשת למוסף הארץ, היה ברור שהמרואיין הטבעי מכולם הוא ירדן לוינסקי. לוינסקי הוא האיש שעל קו התפר, גם פסיכיאטר, גם איש עתיר נסיון וידע בתחום הטכנולוגיה (בין היתר, מקים אתר רשימות, כידוע). סיבוב קטן באתר של מרכז רזולוציה ליישומים פסיכולוגיים מתקדמים שהקים גילה לנו שהגענו בדיוק למקום הנכון.

משם המשכנו ל"דברים שעוברים לי בראש", הבלוג המקצועי של לוינסקי, וקיבלנו הרבה חומרי רקע ונקודות למחשבה. התחקיר נמשך גם מעבר לזה, כמובן, אבל אלה היו בהחלט יסודות טובים לדיון.

הראיון איתו היה שיחה מרתקת בת שעתיים כמעט. בסופו של דבר הוא הפך למרואיין המרכזי בכתבה, ודיון ארוך נסוב גם על תפיסת העבודה הייחודית של מרכז רזולוציה (שבו ניתנים גם טיפולים בקליניקה, בגישה הקלאסית, כמובן). זה קרה מפני שלוינסקי מציע צורה חדשה באמת של חשיבה על העולם הטיפולי והרשת. המסרים שלו היו מאוד חדים, העולם הולך לטיפול ברשת, בין אם זה נוח למטפלים או לא, אבל:

"צריך לזכור ששיטות הטיפול החדשות פשוט נותנות לנו הזדמנויות אחרות. אני לא אומר שזה טוב יותר או פחות. לרגע לא טענתי שזה עדיף על טיפול פנים אל פנים. אני רק אומר שזה מאפשר, כמו האינטרנט בכלל, דברים שלא יכולנו לעשות קודם."

במהלך העבודה היינו בעמדות קצת שונות: לשותפי לכתיבה כל העניין נראה טבעי וסביר לחלוטין. לי פחות. כבוגרת טיפול בן שמונה שנים, המרחב הטיפולי הקלאסי נתפס אצלי כמשהו עקרוני. ראיונות שערכנו באמצעות סקייפ רק שכנעו אותי שזה לא יכול לעבוד.

מה שגרם לי לשקול שוב את עמדתי (והפך את הכתבה למאוזנת יותר, כנראה) היו הדברים הבאים שאמר לוינסקי:

"לכל מרחב טיפולי יש מגבלות. ברגע שאתה מביא את עצמך לקבל את את המגבלות האלה, נפתחות אפשרויות. המטופלים מעוניינים בטיפול מהסוג הזה, ואני לא מאמין בכפיית תפיסת העולם שלי. אני מתחיל מהמטופל, ממה שנוח ומתאים לו".

אם יום אחד אני אבחר ללכת שוב לטיפול, אני רוצה מטפל כזה בדיוק.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פסיכולוגית  On 14 בדצמבר 2009 at 19:32

    והלכתי לקישורים שהצעת, ונראה לי מאוד בעייתי (למרות כל הפירגון לירדן על רשימות למשל).
    נכון שצריך להתאים את הטיפול למטופל, אבל עד כמה הולכים רחוק? מה עם השקפת העולם שלי?
    זה שאנשים עסוקים ויש להם משפחה, קריירה ושלושה בלוגים לנהל, זה לא אומר שאפשר הכל לעשות דרך הרשת. למה שלא יקיימו גם את חיי המשפחה שלהם דרך הרשת: מיילים לבן או בת הזוג? תיאום לקיחה לחוגים בשיחות ועידה עם ילדי הכיתה…
    יש דברים שאין להם תחליף ולמטפל יש גם חלק הורי אחרי הכל…לא רוצה להיות אמא דרך הרשת וגם לא שיטפלו בי ככה.

  • רוני  On 14 בדצמבר 2009 at 19:39

    תציצי בכתבה ותראי שהקשיים והתהיות עלו שם, גם מהמרואיינים וגם מאיתנו.
    מצד שני, כמה מהנקודות שהועלו על ידי ירדן, המטפלים האחרים ושני המטופלים בהחלט משכנעות. זה לא לכל אחד, אבל זה מתאים לחלק מהאנשים.
    (מובן שירדן והצוות במרכז מטפלים גם בקליניקה במי שרוצה ויכול.)

  • רזי בן-עזר  On 15 בדצמבר 2009 at 04:42

    אם הטיפול הוא בעצם ריפוי במילים, הלא גם בקלינקה כל מה שהמטופל והמטפל מחליפים הם מילים, אני לא רואה מדוע אי אפשר להחליף את המילים הללו באמצעות הרשת.

    נכון, אולי זה לא מתאים לכל אחד, אבל מאידך, יכול להיות שהביטחון הזה שבעריכת הטיפול בלי שהמטופל צריך לצאת מביתו, הרגשת המוגנות הזו, יכולה דווקא להיות יתרון למטופלים מסוימים.

    והכי חשוב
    ולצערי חצי מהמשוואה הזו מנסיון אישי
    עדיף מאה מונים מטפל רגיש, מבין, חכם, שמדבר עם המטופל באמצעות סקייפ, מאשר פסיכיאטר טיפש, חסר רגישות, שאבלוני, שטחי , שרואה את מטופליו פנים אל פנים.

  • קורא ברשימות  On 15 בדצמבר 2009 at 09:19

    פרומושן דווקא בפלטפורמה שהתעקשה לא לממן את עצמה בפרסומות. אבל עכשיו כנראה הכול מותר. בלי התחשבות בקולגות ובקוראים. תתביישו.

  • רוני  On 15 בדצמבר 2009 at 09:42

    וגם אני מנסיון, לצערי. אמנם קצר, אבל גרוע במיוחד.

    ולכבוד הקורא, אכן, פרגון זה דבר מבחיל ונורא. אחת הזוועות הכי גדולות שנראו פה.

  • פסיכולוגית  On 15 בדצמבר 2009 at 10:14

    אז כמה דברים:
    נתחיל במשהו מדעי – לפי המתואר לגבי המחקר בלנסט, זה מחקר מאוד מוזר (ולכן לא מתאים ללנסט, אבל אני צריכה לראות את המקור. אנגליה היא מדינה עם שירותים רפואיים מאוד מבוזרים ומבנה אחר מאשר ישראל). בכל אופן – ההשוואה היא בין קבוצה שמקבלת טיפול תרופתי לכזו שמקבלת תרופות וצ'אטים. זו לא השוואה מדעית, כי אין לנו מושג מה עשה את האפקט (אם בכלל יש) יכול להיות שמיילים לקניית ויאגרה היו נותנים את אותו אפקט.

    אם מדובר רק בטיפול קוגניטיבי, אז יכול להיות שזה עובד. ואז הצעד הבא יהיה לא ליצור בכלל קשר אישי עם מטפל, אלא לבנות אתר שבו ה"מטופל" לוחץ על קישורים. מזכיר את המערכון של החמישיה הקאמרית על ההוא שרוצה להתאבד ומתקשר לער"ן ואז מקבל מענה קולי שמפנה אותו למשהו כמו "להתאבדות על רקע רומנטי הקש 1" וכולי…

    אבל טיפול פסיכולוגי הוא טיפול רגשי בעיקרו (אלא אם לא מזכירים את פרויד בכלל בכתבה) ומתייחס לאפקט של העברה והעברת נגד וכולי. איך אני אמורה כמטפלת להרגיש מה המטופל מעביר אלי דרך הסקייפ?

    ובישראל זה בכלל מוזר: מי גר במרחק 100 ק"מ ממטפל? (ולמה רק פסיכיאטר? יש מטפלים רבים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים במוזיקה, באמנות וכולי).
    אני מבינה את הטרנד הזה במדינה שבה אנשים משלמים באופן פרטי על הטיפול והקופות לא מממנות אותו – אז עושים הרבה דברים שלא היינו עושים אחרת, כי צריך לשרוד ובטח בעיתות משבר כלכלי. זה בכל זאת נשאר מהלך בעייתי.
    בארה"ב אגב, עברו כבר לרפואה דרך האינטרנט:
    בשביל מה להעסיק רדיולוג בבי"ח בלילה, בתעריף גבוה? שולחים את צילום הסיטי להודו, שם יש רדיולוג שבשעות היום מפענח את הצילום בגרושים.
    למה לא?

    רזי,
    אתה כמובן צודק. אבל מי אמר שזו הבחירה שיש לנו? למה לא לבחור במטפל רגיש וכולי שלא דרך הטלפון, סקייפ וכולי?

    אני עוד יכולה להבין את זה כשבן אדם היה מטופל אצל אותו מטפל כמה שנים ועבר לחו"ל באופן זמני. אז עוד אפשר לעשות משהו דרך הטלפון. לאורך זמן אבל זה בעייתי. למטפל יש פה רווחים גדולים (לא כלכליים רק): הנה המטופל שלי כל כך קשור אלי שהוא מתקשר אפילו מערבות סיביר. אין לי תחליף ואני ממש כמו אמא שלו…השאלה היא האם זה נכון למטופל ועד כמה הקשיים שלו קובעים את הטיפול ומה המאמץ שנדרש ממנו.

  • רזי בן-עזר  On 17 בדצמבר 2009 at 04:22

    "למה לא לבחור במטפל רגיש"…..
    הו, כמהזה קל להגיד.
    הנה המציאות:
    (ואני חי בארה"ב).
    חיפשתי מטפל/ת.
    יש עשרות. מאות. מטפלים. מכל הסוגים והדיסציפלינות. איך בוחרים מישהו טוב?
    למי שיש מזל,מקבל המלצה אישית ממישהו שהוא סומך עליו
    אני לא הכרתי מישהו כזה.
    לא היה לי קצה חוט.
    ואז- נכנס השיקול הכספי.
    הייתי חייב לבחור מטפל שמכוסה על ידי הביטוח הרפואי שלי. לפחות חלקית. כי אין לי 150-200 דולר להוציא מכיסי על כל פגישה.
    ונפלתי על מטפל איום.
    ולמזלי, גם במצוקה שהייתי בה, ידעתי לזהות שהוא אינו עושה לי טוב.
    אבל מה אמור הדיוט כמוני לעשות?
    להמשיך לנסות מישהו אחר כל חודש, אולי במקרה אפול על מישהו טוב?
    קל מאד להגיד "בחר במטפל טוב".
    למצוא, ואז גם למצוא את הכסף, קצת יותר קשה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: