בקשה: כל מה שלא עובד בבלוג הזה

הרבה מחשבות לקראת מעבר הפלטפורמה, כמו אצל רבים מהשכנים.

שוב הגעתי למיצוי מסוים. זה המצב שבו בדרך כלל סגרתי את הבלוג ונעלמתי לתקופות של כמה חודשים ואפילו שנים. ברור שזה טבעי, כל הבלוגרים מספרים על חוויות דומות. תהיתי אם לסגור לתמיד, לתקופה, לשנות קצת פוקוס?

אז הפעם, רגע לפני המעבר, אני מבקשת לקבל את הפידבק השלילי.

אני יודעת מי אוהב את מה שאני עושה פה, ומאוד נעים לשמוע את זה. כרגע, מעניין יותר לגלות מי לא אוהב, מה, ולמה. אולי אפשר ללמוד מזה משהו, אולי לקבל קצת רעיונות טובים.

אם אתם חוששים ממזגי הלא תמיד צפוי, אל תהססו לכתוב בעילום שם. גם דברים רעים. בעיקר דברים רעים.

מה לא עובד בבלוג הזה?

(אם התשובה היא אני, זו בעיה. את זה אי אפשר להחליף. כל האחרים כבר תפוסים)

 

(הרעיון מכאן)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • michaly  On 12 בדצמבר 2009 at 21:28

    שאנשים כותבים בלוג אישי בשביל אחרים ולא מאה אחוז בשביל עצמם. טוב לך? תמשיכי. לא טוב לך? תפסיקי, אבל למה לעזאזלאכפת לךמה חושבים הקוראים? מי שלא מוצא חן בעיניו, שיילך להזדיין.

  • נעמה  On 12 בדצמבר 2009 at 21:40

    הדבר היחיד שהפריע לי היה הסגירות הפתאומיות שהזכרת. בתור בנאדם הזקוק ליציבות…
    חוץ מזה כמו אצל כולם תמיד אפשר למצוא דברים שאוהבים יותר ודברים שאוהבים פחות, והכי כיף זה לחפש…
    העיקר תמשיכי.

  • עידית פארן  On 12 בדצמבר 2009 at 22:10

    זה כמו שתבקשי ממני לחבל בלחם שאני תיכף מכינה את הבצק שלו

    רוני
    את מעצבנת לפעמים
    את מעולה, כותבת, יורה
    (אמרתי ביריות??)

    לפעמים זה לא ברור…לפעמים אי אפשר להבין, ועדיף שכך, אני מניחה

    אתמול הקראתי לארז משהו שכתבת והוא אמר לי "אוי עידה היא כותבת כמוך"

    לפעמים…לפעמים את מראה קצה של בד (כחול ירוק חום) ואז מושכת אותו ובתור קוראת אני הולכת יום שלם אחר כך מחפשת את הבד

    זה טוב, זה לא טוב
    יש לך בלוג מעולה

    (אם הלחם מחר ב-5 בבוקר לכבוד הילד לא מצליח לי, זה עלייך!!)

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 13 בדצמבר 2009 at 00:53

    למה?
    נפגעת שעידן לא כתב גם עליך?

  • קיקה  On 13 בדצמבר 2009 at 01:30

    חסר פה קצת פורנו.

  • אחת  On 13 בדצמבר 2009 at 01:49

    ולא נתנגד גם למכונת קפה

  • רנה  On 13 בדצמבר 2009 at 06:27

    הטקסטים האניגמטיים במכוון לפעמים.

  • עלמה  On 13 בדצמבר 2009 at 06:57

    ביקשת מה חסר אבל בכל זאת מה כן ואחר כך מה לא. את כשרונית. את רגישה. אני קוראת אותך מידי פעם. די הרבה אפילו, ואף פעם לא מגיבה. אבל לפעמים את כותבת וכאילו חושפת אבל רומזת ומסתירה. זה ממש מעצבן. אם את לא רוצה לשתף אז אל תשתפי. אם מדובר בחידות אז פזרי רמזים שיאפשרו להגיע למובן כל שלהו. ולפעמים את מדאיגה. אותי. משהו שברירי כל כך מבצבץ לפעמים והחידות נשארות בלתי מפוענחות ומכבידות. אולי כי אני קשת הבנה אבל זה מרחיק אותי מכתיבתך.

  • חנן כהן  On 13 בדצמבר 2009 at 07:44

    לא אוהב את זה שאת כותבת בשביל לרצות מישהו

  • הזוייה  On 13 בדצמבר 2009 at 08:11

    לתקן אותך, כדי שתתאימי להלך הרוח שלו. זה כמו שלמדתי שבישיבת הנהלה אין טעם לשאול עשרים איש מה לבחור עבור העובדים, כי לכל אחד דעה משלו, ובסוף כמו בכל פעם אני בוחרת בעצמי ולשמחתי גם די קולעת את הטעם הכללי.
    פתחת בלוג, הוא הז'אנר שלך המילים הן שלך, השגיאות, האגרסיות, החיוכים, המילים השמחות ובעיקר אַתְּ. זו אַתְּ באותנטיות שלך. ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממך, כי זה מה שמושך לקרוא. כשמישהו כותב מאולץ כדי לרצות עיניים משוטטות מרגישים את זה, אין במילים שלו נשמה והרשומה הופכת לפלאסטית.
    זה בסדר להפסיק, גם אני לא כתבתי כבר חודשיים. והאמת, אני לא חסרה לאף אחד. הרי כמו בכל דבר בחיים ברגע שלא מקבלים את המנה השבועית, עוברים בלי סנטימנטים לזה שכן ייתן אותה, אנחנו שבויים אחרי סיפוקים מיידים. שכך את מחויבת רק לעצמך, ולאהבה שלך למילה הכתובה שלעיתים צריכה פסק זמן כדי לפרוץ בחזרה בצורה אחרת.

  • טלי  On 13 בדצמבר 2009 at 10:31

    גם אני מתקשה להבין את הבקשה/שאלה שלך -מודה.

    הרי הבלוג הזה הוא המקום שלך והוא אמור לשקף אותך, או את החלקים שלך שאת בוחרת.

    זה את!

    זה כל הרעיון בבלוגים- בעיני- בנאדם כותב מתוך מי ומה שהוא ומה שמעסיק אותו ומעניין אותו – בכל רמה שהיא.

    מי שזה מוצא חן בעיניו קורא ומי שלא, מוצא לעצמו אכסניות קריאה אחרות. ברור שיש אנשים שלא אוהבים את הבלוג שלך, אושלי או של כל אחד אחר, כמו שברמה האישית יש אנשים שלא אוהבים אותך או אותי או כל אחד אחר, אבל מי שבוחר לקרוא אותך, סביר להניח שאת מוצאת חן בעיניו ואת זה כל העניינים שאת בוחרת לכתוב כאן.
    הרי הבלוג לא נכתב למטרות רייטינג, אני חושבת, הוא נכתב כדי לבטא דברים שחשוב לך לבטא. אז תבטאי אותם. תכתבי מה שבא לך, כמה שבא לך- אנחנו נתמודד.
    (-:

  • בועז כהן  On 13 בדצמבר 2009 at 11:52

    מה איכפת לך מה חושבים אלה שלא אוהבים?

    זה מזכיר לי ימים שבהם היו שני כותבים ב"רשימות" שעשו הכל כדי לצבור עוד ועור רייטינג, עוד ועוד כניסות – ובסופו של דבר פרחו ונעלמו מפה.

    כמו michaly גם אני טוען שאם טוב לך ונעים לך לכתוב ולשתף, תעשי את זה.
    ואם לא – אז לא.

    כל הכתיבה על איך הבלוג נכתב, ומה אוהבים ומה לא אוהבים, וכו' היא מיותרת בעיני.

    עכשיו שבי ותכתבי פוסט אמיתי, כמו שאת יודעת. עם רגש. עם יצר. עם משמעות. שאפשר ללמוד ממנו משהו. זה תורם לעולם יותר מכל דיון על מי אוהב, למה אוהב, וכמה אוהב את הבלוג שלך.

  • מיכל  On 13 בדצמבר 2009 at 16:36

    כאילו סליחה?

    תביאי מה שיש מבפנים – זה תמיד יוצא (לך) הכי טוב.

  • בעילום שם  On 13 בדצמבר 2009 at 18:44

    ביקשת – והנה.
    את לא מפסיקה להתעסק בעצמך,
    באיך שאת כותבת ואיך ואחרים רואים אותך כותבת ואיך את כותבת על זה שאחרים רואים אותך כותבת וכן הלאה.
    בנוסף, את תמיד במצב של התרגשות-יתר, כמעט היפר ונטילציה.
    תרגעי, תסגרי את הבלוג לחצי שנה ותחזרי כשיהיה לך משהו מעניין להגיד.

  • קיקה  On 13 בדצמבר 2009 at 19:38

    ברור לי שאין סיכוי לפורנו.

    רמזתי שלא חסר דבר.

    כל תוספת תהיה ייתור.

    בכל אחד מאתנו שוכן שדון שמכור להלקאה עצמית.

    מה שאת עושה זה הטוב במיטבו.
    מעורר בי קנאה בריאה, ככותבת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: