אני גיטרה (או שאולי לא?)

הכנת הכתבה על הזוֹיבָּר של זיו בר אילן היתה אחד התענוגות הגדולים שלנו בזמן האחרון.

המפגש הראשון עם כלי הנגינה החדשני הזה עורר בנו הרבה שאלות, ואסוציאציות חושניות, ובהמשך ראינו את ההתרגשות הזו מתרחשת שוב ושוב כשאנשים אחרים נתקלו בזויבר.

 

וחוץ מהיופי הבסיסי של הכלי, היה יופי של גיוון: יצאנו לכתוב על כלי נגינה, ומצאנו את עצמנו מתעסקים בשילוב מרתק של מוזיקה, עיצוב, קוד פתוח, אידאולוגיות. החלחול של תנועת הקוד הפתוח לתחומים אחרים, מחוץ לרשת, המעבר שלה לחומרה, מעורר מחשבה על הכח המדהים שיש לטכנולוגיה לשנות את התודעה ואת המציאות.

 

זיו בר אילן, הממציא. (צילום: איליה מלניקוב)

 

באופן אישי נהניתי במיוחד לראות דויד פרץ משחק עם הזויבר. דויד הוא מוזיקאי מרגש, מעמיק, והדברים שאמר אישרו את התחושה הראשונית שלנו, שמדובר במשהו חדש לגמרי, גם למי שכבר מכיר הכל. 

הנה קטע מדבריו:

"זה נראה כמו משהו מהחלל", אמר פרץ. "עתידני, מודרני, מבריק. אחד הדברים הכי מוזרים הוא ש-80 או 90 אחוז מהגיטריסטים עדיין מנגנים באותם שני דגמי גיטרות, שהומצאו בשנות ה-50. זה דומה למצב שבו עד היום כל העולם היה נוסע במכוניות מהמודלים הראשונים של פורד וחיפושית פולקסוואגן".

כמו המלצריות, גם פרץ נשבה בקסמם של קימורי הזויבר. "זה נראה כמו כלי נגינה של המאה ה-21, מתאים למוסיקה תעשייתית, ניסיונית. העיצוב הזה מעניין, כי כל הפרסומות, המיצוב, התפיסה והאסתטיקה בתחום של הגיטרות נצמדים לסגנון של הנדריקס ושל קלפטון. ואתה אומר – די, רבאק, עברו איזה חמישים שנה, תחליפו. בואו נתחיל לעשות דברים מיוחדים! בשנים האחרונות אפשר לראות תזוזה לעבר גיטרות מאוד מעניינות, חדשניות, פורצות דרך, שמנסות לקחת את הפורמט המאוד-מאוד ישן של הגיטרה החשמלית ולהביא אותו למקום אחר וחדש. והזויבר משתלבת היטב במגמה הזאת".

אין לי שום פאסון בעניין הזה. זו הכתבה השנייה שלנו, וקיבלנו שער במוסף והפניה בעמוד הראשון של "הארץ". איזו התרגשות. כיף גדול.

הכתבה כאן.

שבת שלום.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 13 בנובמבר 2009 at 11:58

    וכמו שחשבתי וגם אמרתי על הכתבה הראשונה – כתוב נפלא.

  • אהרן  On 13 בנובמבר 2009 at 12:00

    עושה טוב לקרוא אנשים שיוצרים, שמחדשים. נותן השראה. כ"כ על ההספקים…

  • פ'  On 13 בנובמבר 2009 at 12:13

    כתובה יפה, אינטיליגנטית, מרחיבת אופקים והנושא פשוט מרגש

  • ניקיון בקליק  On 13 בנובמבר 2009 at 12:23

    חיב לשמוע איך זה מנגן לפי הענים זה מיוחד

  • רוני  On 13 בנובמבר 2009 at 12:27

    תגובות מחממות לב 🙂 תודה אסתי ואהרן, איזה כיף לקבל מחמאות מאנשים שכותבים כל כך טוב בעצמם 🙂
    פ', אכן מרגש. גם אותי.
    ולמנקה, אחרי שתעשה פאנלים לשבת, אתה יכול לשמוע את הזויבר כאן:
    http://www.zoybar.net/
    יש שם המון קטעי וידאו ושלל הפתעות.

  • טלי  On 13 בנובמבר 2009 at 19:08

    תחגגי על זה חופשי!

    איזה כיף היה לראות את ההפניה עם השמות שלכם על שער מוסף הארץ בבוקר (-:

  • יעל  On 13 בנובמבר 2009 at 20:13

    יופי של כתבה, נראה מאוד מסקרן. חבל מאוד שאין תיעוד וידאו של דויד פרץ מנסה את הזויבר, הייתי מאוד שמחה לראות את זה.

  • דפנה לוי  On 14 בנובמבר 2009 at 08:14

    ועושה המון חשק לשמוע מוזיקה. יש מצב לקבל לינקים לקטעים ברשת או איפשהו?

  • רוני  On 14 בנובמבר 2009 at 08:27

    http://www.zoybar.net

    יש שם המון קטעי וידאו ואודיו.

    יעל, זיו צילם גם את דויד פרץ, אבל לא מצאתי את הקליפ באתר.

  • שרון רז  On 14 בנובמבר 2009 at 08:47

    נו, קראתי עכשיו, מבריק, כתבה מבריקה, הנושא מרתק, האיש, היוצר והממציא, שהוא בכלל לא גיטריסט, כל החידושים הללו, והפלא החדש, ומעולה שהבאתם את דויד, הוא האיש המתאים במיוחד לבדוק את זה ולהתרגש מזה, יופי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: