סאנדיי בלוז, וגם הדיסק החדש של דויד פרץ ואורי ברנשטיין

הבלוז לא מיתרגם, וטוב שכך. צריך שמילים מסוימות, מילים טובות במיוחד, יבואו משפה אחרת, כדי להחריף את יפי העברית הזו, שגם בגמישותה וגם במוגבלותה יש קסם.

הבוקר בלוז. בשתיים בלילה קמתי לכסות את כולם בפוך, והתכרבלנו כמו דובים בחדרינו. הסתיו הביא עימו צמרמורות של אושר. כבר כתבו את זה. ובאה עימו גם העצבות המתוקה, המערסלת.

מזל שדויד פרץ כאן, איתי, מלווה ומניח לי לרחף. המילים של אורי ברנשטיין, הקול המסוים הזה שלו. אני רוצה לומר שהוא חם, אבל פרץ עצמו שואל מה זה "צליל חם". אם זה חם, מה זה "צליל קר"? מה הטווח של זה? וביחס למה? שאלות מעניינות.

הדיסק החדש של פרץ ושל המשורר אורי ברנשטיין, "כולם מעשים בודדים", הוא הליווי המושלם לימים האלה. כבר שבועיים שהוא מתנגן אצלי באוטו ובבית, והילדים כבר מזמזמים איתו. "אדם נאסף מכל קצותיו להיות עמה אחד". למעשה, באהבתם את השם הם חושבים ש"אדם נאסף מכל קצותיו להיות עם האחד", ואני לא מתקנת. גם זה בסדר גמור.

 

 
 

בסתיו של השנה שעברה כתבתי במחברת המולסקין השחורה והאהובה ההיא:

בחוץ אפרפרות קלה, רוח עדינה מנשבת בצמרות העצים והשזיף דק הענף מתנודד קלות. למה הסתיו מפחיד כל כך? למה "זו היא עונה כזו, חבוב, זה רק הסתיו, וזה עובר"?

כי הסתיו הוא המשל המדויק והיפה ביותר על מצב האדם, על היום-יום שאין בו צבעים חזקים, ויש בו לעיתים קרירות של בדידות ולעיתים חמסין של ניכור ועוינות, אבל רוב רובו מין טמפרטורה רכה ופושרת, גם היום אלבש ואלך לעבודה ואשוב ואראה טלוויזיה ואשטוף כלים, ובעלותי על יצועי אתהה שוב, מה יום מימים?

ובגלל זה הסתיו אהוב עלי, ובגלל זה מקפיד הדובר להבטיח, "וזה עובר", כי הסתיו על זמני, נצחי. יש בו התכחשות להתקדמות, להישגים, לנצחונות. בסתיו טבעי כל כך להיות מובס, עגמומי, כבד צעדים. הסתיו לא מבטיח דבר מלבד השלווה האדישה הזו, ובכך קסמו. כמה טוב שהוא כאן עתה. בסתיו אני אוהבת יותר מכל את הסתיו.

 

דויד פרץ ואורי ברנשטיין, כולם מעשים בודדים:

"מעל העננים" בוואלה! תרבות
"אהבה קצרה" ו"תפילה לנוסעים בשלושה מטוסים" במאקו מוזיקה
ראיון משותף בעכבר העיר, נויה כוכבי

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On 1 בנובמבר 2009 at 11:10

    איזה יופי. הוא באמת נתן לשיר חיים חדשים, ואני מכירה את השיר הזה לפחות 20 שנה.

    אלבום השירה האחרון שאהבתי היה זה של אלי מגן, ונראה שכאן מדובר באלבום לא פחות טוב.

  • ניקיון בקליק  On 1 בנובמבר 2009 at 13:25

    לא רק חיים חדשים גם ביצוע יפה

  • מעין  On 3 בנובמבר 2009 at 20:50

    סתיו ובלוז – שני דברים שכל מיני מהגרים ניסו ליבא לפה מארצות רחוקות.
    צובט בלב בכייף 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: