אמת וחתולים

שתי החלטות לשנה החדשה, הראשונה בהן כבר מתממשת בעצם היותי כאן, בעצם הכתיבה: לא לחיות בשקר. אני מאמינה באלוהים, לא מקיימת מצוות.
השנייה, מורכבת יותר. בינתיים אני מתבוננת בשני החתולים האלה ומנסה להחליט בלי להתפרק מכאב.

הג'ינג'י והשחורה.

הוא שמנמן, היא רזה ממנו.
יללות הייחום שלהם נמוכות, גרוניות. כבכיו של תינוק. השחורה מוכרת לי, מסתובבת פה הרבה. אני מאכילה אותה. הקול האמיתי שלה רגיל לגמרי, לא נמוך ומחוספס כמו עכשיו.
שניהם בזנבות מכווצים בין הרגליים .
הם מחככים אף אל אף. אפאלאפ. השפמות שלהם מתלטפים. מהלכים זה סביב זו.
אחר כך הג'ינג'י מתיישב. השחורה עוד מסתחררת סביבו לרגע, מלאה תקווה. ועוד רגע.
ואז היא נסוגה ומתיישבת מולו. יללה אחת נוספת. נמוכה, עמוקה.
דממה.
ארוכה.
היא מביטה בי.
(אל תסתכלי עלי יפתי. גם אני לא יודעת לשחק את המשחק הזה)

ושוב.

היא קמה ראשונה. הוא נענה. הריקוד נמשך.
זה לא מיאו. זה גרגור אחר, עמוק. הם לא נוגעים. עומדים זה מול זו, גבות קמורים, זנבות – אני מרגישה את זה בזנב עכשיו, את הכיווץ העצום הזה. שניהם עושים את זה, שניהם שם.
ולא נוגעים. הם פאקינג לא נוגעים.
והשחורה כל כך רוצה, אני רואה את זה.
ממש כמו

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 20 בספטמבר 2009 at 16:50

    קודם כל ואחרי הכל, שיהיה לך טוב. תחליטי אשר תחליטי, שיהיה לך טוב. לו אפשר היה למנוע את הכאבים המפרקים האלו…

    חיבוק גדול

  • חנן כהן  On 20 בספטמבר 2009 at 18:12

    שאת מצליחה לאפשר את האמת הזאת.

    אני מניח שזה בכלל לא פשוט

  • רוני  On 20 בספטמבר 2009 at 18:20

    הבעל קורא לי חתולת רחוב.
    בהנחה שורד מוסינזון לא דפקה לכם את המוח עם הדימויים שלה בגיל 17, זה אומר שאני אהיה בסדר גם הפעם.

  • אסתי  On 20 בספטמבר 2009 at 20:15

    הופתעתי לקבל הודעה על פוסט חדש שלך בשעות בהן החג היה עדיין בעיצומו. כבר חשבתי שמשהו לא בסדר איתי, אבל עכשיו אני מבינה שאת חוזרת למה ששאלתי אותך בזמנו – מה הקשר בין אמונה באלוהים לקיום מצוות, ולמה צריך לקיים מצוות אם מאמינים באלוהים.

    אז כל הכבוד על ההחלטה שהיא לא קלה, ושתהיה שנה מצויינת.

  • יובל  On 20 בספטמבר 2009 at 20:46

    .

  • רוני  On 20 בספטמבר 2009 at 20:50

    יהיה בסדר.
    זה מה שאני לא מבינה.

  • גלעד סרי לוי  On 20 בספטמבר 2009 at 20:59

    some times a man got to do what a man got to do

    ואשה לא כל שכן

  • ח ל י  On 20 בספטמבר 2009 at 22:13

    Wow זו כמעט המילה היחידה-
    גם אני תהיתי על שעת הפרסום וחשבתי שאולי החג כבר לא חג או משהו דומה…זה דורש הרבה הרבה אומץ ובעיקר אהבה גדולה של שניכם ללכת את המרחקים העצומים שאת הולכת אל המשפחה שלך….
    אני מקווה שההליכה העכשווית תהיה פשוטה וטבעית כמו הקודמת….אני לא מצליחה להחליט את מי משניכם אני מעריצה, יס, מעריצה יותר.

    מיאו

  • עידית פארן  On 20 בספטמבר 2009 at 23:19

    יהיה בסדר
    זה מה שאני מבינה

    (שכחתי, אני משמיטה בדרך כמה דברים)

  • שועי  On 21 בספטמבר 2009 at 00:13

    דווקא במוצאי בית כנסת…

    חיוך שלוח,רוני
    שנה טובה מאוד

  • michaly  On 21 בספטמבר 2009 at 08:33

    נוטות להיות יותר דרמטיות. אני לא מדברת על ההחלטה הראשונה, כי בגלל שלא שמרת מצוות כל חייך, אני מניחה שיותר קל לחזור לזה.

    לגבי ההחלטה השנייה, אולי תחכי איתה קצת. עד אחרי סוכות.

  • רוני  On 21 בספטמבר 2009 at 14:42

    ההתלבטות השנייה, בניגוד למה שחשבו רבים מדי מהקוראים, אינה באשר לזוגיות עם יואבי, מלך המלכים.
    הכל טוב. באמת. לנשום, חבר'ה.

  • טלי  On 21 בספטמבר 2009 at 19:57

    וללכת לפי המצפן שלך והמצפון שלך- זה מה שהכי חשוב. שיהיה בהצלחה ובטוב, באשר תבחרי ותעשי
    (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: