מה למדנו ביום הראשון בבית-הספר

איך היה היום הראשון בבית הספר?
מקהלה: בסדר!
ואיך היה הביקור של ראש הממשלה?
אוריה: כמה ילדים הצליחו ללחוץ לו יד. אני לא ממש רציתי. אם זו היתה ציפי לבני הייתי רוצה.
אתה ראית אותו, ינאי?
ינאי: כן. זה היה די מוזר, למען האמת.
מה מוזר?
ינאי: נכון שחושבים עליו אז חושבים על ראש ממשלה ולא על בנאדם אמיתי ממש?
נניח… למה?
ינאי: הוא אמר שהוא מתרגש. פתאום הבנתי שיש לו רגשות. מוזר מאוד.

נתניהו אמר כל מיני דברים, גם בביה"ס יחד במודיעין. טוב שינאי שם לב רק לזה
 
 
וחוצמזה, על הבוקר גיליתי שקיבלתי מחמאה, קצרה אבל הורסת. לא יודעת מי אתה, אבל תודה 🙂
(ואני חולה ואומללה, אז עשית מצווה כפולה.)

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 14:15

    "הוא אמר שהוא מתרגש. פתאום הבנתי שיש לו רגשות"

    הוא אומר הרבה דברים, בנימין, אם יש לו או אין לו רגשות, זו כבר סוגייה שלמה…

    החלמה מהירה ובריאות טובה

  • אורי  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 14:28

    לנתניהו יש רגשות?:))

  • רותם  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 14:38

    "רוני גלבפיש כותבת כמו שרק היא יודעת, הלוואי עליי."

    לא רוצה לכתוב כמוך, רק לקרוא אותך. רק תמשיכי.

    אוהבת המון

  • זיגמונד (המחמיא ;))  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 15:53

    רוני,

    בשמחה, רציתי לכתוב כמה התרגשתי כשקראתי את הטקסט שלך על התאבדויות (מדוברות משפחות המתאבדים נמסר בתגובה) ואז חיטטתי עוד קצת בארכיונך, וגיליתי שזה עלול לעשות עוול לטקסטים אחרים.

    תמשיכי לרגש ולרתק, והכי חשוב: תרגישי טוב!
    זיגמונד

  • טלי  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 17:40

    מקסים בעיני מה שינאי זוכר מביבי, אפילו לו יש רגשות וזה בטח ובטח הרבה יותר חשוב ומלמד משאר הדברים שראש ממשלתנו טרח להצהיר היום…

    המחמאה מגיעה לך בצדק וביושר, והחלמה מהירה ושלמה גם.

  • אסתי  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 17:43

    נפלא ינאי. פשוט נפלא. גאווה גדולה.

    אגב, התרגשתי גם לגלות שנתניהו נורא אהב את ההפסקות. נורא ממש.

    ולך יקירה – רק בריאות ועוד ועוד מחמאות.

  • מיכל  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 18:57

    ותהיי בריאה!

  • נבט חיטה  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 20:00

    מינאי ששם לב ומנתניהו שרצה להיות שוטר או "מכבה אש" אבל ויתר על רעיון כיבוי האש בגלל הסולם… מעורר התרגשות! 🙂

    חוצמזה גם אני במחמאות- המשיכי לכתוב ותרגישי טוב!

  • ח ל י  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 20:41

    ינאי לראשות הממשלה.

    כי יש לו גם רגשות, גם רגישות וגם שכל.

    b/c/ udo tnt aneck, njntu, cmse 😦

  • רוני  ביום 1 בספטמבר 2009 בשעה 21:57

    (מותר לקרוא לך זיגי?) תודה חוזרת ונשנית. איזה כיף לקבל מחמאה כשצריך (שזה כמעט תמיד, כמובן).

    ולכל המאחלים בריאות, תודה רבה. בקרוב אמן.
    ותודה לכם שכתבתם לי. זה תמיד נורא משמח אותי ואף פעם לא נהיה מובן מאליו.

    (ינאי מאוד מרוצה)

  • צפריר  ביום 2 בספטמבר 2009 בשעה 09:29

    הדוד של ינאי סבור שהוא אחד מהילדים המשובחים ביותר שבהם הוא נתקל. יש שתי סיבות לזה שהוא רק אחד מהם, וקוראים להן אוריה והללי.

    (טוב נו, גם את השלושה שלי אני מעריך למדי)

    שנה טובה. את המחמאה הרווחת ביושר.

  • רוני  ביום 2 בספטמבר 2009 בשעה 09:36

    אוהבת אותו מאוד.
    אתה מותק, אתה. שנה טובה גם לך אהובי.

כתוב תגובה לשרון רז לבטל