זרה (אביבה אורי)

"כזרה הייתי בביתו, כל היום עטופה חומת שתיקה קודרת, אולם מה אומר לך אבי? אשמתך היא. הן מעולם לא שאלתני על הנעשה בקרבי, אתה ראית תמיד רק את הנראה לכל עין, את ההתרחקויות כביכול מהחברה, ולא רצית להעמיק ראות ולהבין ולהרגיש, הן צוחק אתה לחזון היצירה ואשר יצחקו תמיד בני דורנו, מקצץ את הכנפיים המעזות להתרומם מעל עולמנו הקטן, אך האמנות יודעת סוד אחר, היא יודעת כי באמנות החלום הוא המציאות".

 

לגמרי לא מובן מאליו שמוסף גלריה מקדיש סדרת כתבות לאביבה אורי במלאת 20 שנה למותה.

הכתבה הראשית, אלי ערמון אזולאי, על חייה ויצירתה (כולל קישורים לשאר הכתבות)

ויש גם תערוכה בגלריה גורדון.

דיוקן עצמי, 1968.

 
 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 30 באוגוסט 2009 at 10:49

    ואכן. בימים אלו זה לא דבר של מה בכך.
    גם לכתוב עליה וגם לכתוב ככה.
    נפלא ותודה.

    אגב, העיניים של אביבה אורי תמיד הזכירו לי את העיניים של יהודית הנדל

  • מיכל  On 30 באוגוסט 2009 at 12:41

    מילים מדוייקות ציטטת. תודה.

  • רוני  On 31 באוגוסט 2009 at 00:01

    הנדל.
    נשים גדולות מהחיים, ללא ספק.
    ומיכל, נכון?

  • טלי  On 31 באוגוסט 2009 at 19:26

    אביבה אורי ויהודית הנדל, קצת מפחידות, קצת גדולות מהחיים, כמו רובינא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: