יאוש ותקווה

הרשימה של נעמה כרמי מהבוקר, זיהום, מדכאת, מצערת, מעוררת בעיקר ייאוש.

תלכו, תקראו. אני מעוטת תובנות. ברור לי רק שהיחס לפועל הזר, לערבי, לאישה, להומו, ללסבית, כולם מצויים על רצף אחד, ואנחנו מדורגים נמוך בכל הסעיפים.

ולמרות הכל, בעצרת ההזדהות עם הקהילה הלהט"בית בשבת וגם בהפגנה שקדמה לה בראשון שמעתי קולות שדיברו על הקשר הזה, אליוט בן עזר וניצן הורוביץ היו הבולטים שבהם. משום מה נדמה לי שיש ניצני התעוררות ראשונית בשמאל הישראלי הגוסס כבר שנים כלוויתן שהוטל על החוף. כך גם בלב שלי, אני חייבת להודות.

ולמרות הכאב, זה מרגיש טוב. זה מרגיש נכון. להרגיש שוב. שיהיה לי שוב אכפת.

זיהום. תקראו את זה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנה בית הלחמי  On 10 באוגוסט 2009 at 13:43

    רק שכפי שאני חוזרת ומזכירה מדי פעם – יש לי הסתייגות מבלוגים חסומים לתגובות.

  • רוני  On 10 באוגוסט 2009 at 18:20

    מכבדת. הבלוג של נעמה הוא אחד החשובים בעיני ברשת, עם או בלי תגובות. רק שתמשיך לכתוב.

  • רזי בן-עזר  On 10 באוגוסט 2009 at 21:26

    את אחותי היקרה
    ,מקום בו מגרשים ילדים זרים, יירו בו גם בהומואים ולסביות"

  • חנה בית הלחמי  On 11 באוגוסט 2009 at 06:52

    נו, שוין.

  • רוני  On 11 באוגוסט 2009 at 06:57

    אני מכבדת את זכותו של כל אדם לנהל את האתר שלו – ואת חייו – בדרכו.
    לא יודעת מה כל כך מטריד אותך במשפט הזה, אבל נו, שוין.

  • עדי  On 11 באוגוסט 2009 at 13:12

    במדינת היהודים אין רק מיעוט ערבי גדול. כל דכפין ייתי ויבוא. אנחנו בדרך להיות מדינת פליטים. מדינת כל אזרחיה. סודנים, מצרים, ניגרים, אריתריאים, גנאים, סינים, קולומביאנים, מה זה משנה. העיקר שיבואו. כל מה שצריך כדי להגיע למדינת ישראל זה לחצות את הגבול שלה באופן בלתי חוקי. ברגע שהם בטריטוריה ישראלית כבר יימצאו יפי הנפש שיכשירו את השהות שלהם כאן. חוקי, בלתי-חוקי, מה זה בכלל חשוב. ממתי שלטון החוק שווה משהו אם הוא לא מותאם למידותיהם של תומכיו?

    ועכשיו ברצינות. יש כאן בעייה של עשרות אלפי עובדים זרים שאינם חלק מהחברה הישראלית. הם באו לתקופה מוגבלת ובסופה עליהם לשוב לארץ מוצאם. נוח לנוף בכך שיש אלף או אלפיים צאצאים שלהם שחיים כאן ובכך שזה לא מספר משמעותי. אבל מה היה קורה אם היה מדובר במאה אלף או ברבע מיליון, מספר שמשנה עוד יותר את המאזן הדמוגרפי ומעמיס עוד יותר על רשויותה רווחה המדולדלות?

    בכלל, הצורך הזה להושיט יד לכל מי שמתפלח לכאן או נמצא כאן באופן שלמדינה אין בקרה עליו נראה כמו התייפייפות עלובה של מי שלא ממש נאלץ להתמודד עם הבעייה בעצמו ומעדיף, כרגיל, להלשיך אותה על המדינה.אלא שהמדינה זה גם אני. לא רק אתם.

  • רזי בן-עזר  On 12 באוגוסט 2009 at 00:28

    הבנתי
    אז לפי דעתך
    זה בסדר שמדינת ישראל תהיה מדינת פליטים
    (אולי אני מחדש לך- אבל מדינת ישראל הייתה תמיד מדינת פליטים, קוראים לזה חוק השבות)
    כל זמן ש—
    (לפי מה שאת אומרת)
    שהפליטים האלו הם יהודים?
    פליטים יהודים מאירופה- כן
    פליטים שחורים מאפריקה- לא
    יש לי שם אחד להפרדה כזו, והוא מתחיל באות גימל

    ומאיפה ההנחה האוטומאטית הזאת, שמהגרים יהפכו ל"עול" על רשויות הרווחה?
    תסתכלי סביבך- מהגרים לא מקבלים סעד
    (הם "לא חוקיים!" הם לא רוצים שהממשלה תדע שהם קיימים!)
    הם עובדים
    הם מנקים את המחראות, שלא נאה למובטלים יהודים חוקיים לנקות
    אבל לתפיסתך, גם זה לא מגיע להם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: