בעקבות הרצח בתל אביב – מה שהסטרייטים יכולים וצריכים לעשות

הקהילה הלהט"בית הביעה את מחאתה וכאבה בתל אביב הערב, במצעד שובר לב.

הייתי שם. כעסתי איתם. בכיתי איתם.

בדרך הביתה תהיתי מה יכולים לעשות אנשים כמוני. אני סטרייטית מהפרברים, נשואה עם ילדים. ואני לא מוכנה להסתפק בצקצוקי לשון מתייפייפים. לא ישנתי הלילה הזה אפילו רגע. זה היה ליל שימורים לפצועים ולמתים, ועברתי אותו בשיחה ברשת עם אייל גרוס, חבר שהוא גם חבר הקהילה, ושהיה מזועזע עוד יותר ממני. את הטקסט החשוב והעצוב שכתב אייל במהלך השיחה שלנו אפשר לקרוא כאן.

כי המציאות התפוצצה לנו בפנים אתמול בלילה. חשבנו שאם נתעלם מהשנאה לאחר בחלקים נרחבים של החברה שלנו, אם נתעלם מהעובדה שרבים עדיין רואים בלהט"בים חוטאים ומקולקלים שיש לתקן, או לפחות להסתיר, הדעות האלה ייעלמו. חשבנו שאם מותר לזוגות חד מיניים ללכת יד ביד בשדרות המרכזיות בעיר הגדולה, הרי שהתקופה האפלה כבר מאחורינו.

הקהילה עושה עבודה משמעותית בתחומה מזה שנים רבות, אבל התזכורת הקשה והכואבת לעובדה שחלקים נכבדים מהעם הזה עדיין נגועים בשנאה ובפחד מפני שונות מינית צריכה להוביל לשינוי גם מחוץ לקהילה.

על השאלה איך ממשיכים מכאן בטווח הקצר יענו מוסדות המדינה והקהילה, אבל בטווח הארוך, יש לא מעט דברים שאנחנו, האנשים שמחוץ לקהילה, יכולים לעשות. זה מתחיל ונגמר, כמו תמיד, בחינוך.

אנחנו יכולים לא לשתוק. בכל פעם ששומעים התבטאות שיש בה הומופוביה (בואו נהיה מדוייקים: מדובר בגזענות לכל דבר ועניין), להגיב. להגיב כנגד פוליטיקאים שמתבטאים נגד להט"בים, להגיב כנגד טוקבקים מתלהמים ברשת. להגיב כנגד חברים ובני משפחה שתוקפים ישירות או סתם מפטירים אמירות הומופוביות בהיסח הדעת. להגיב מול ילדים שמצטטים את החברים בבית הספר.
השבוע אמרה לי חברה שהחברות שלי עם 'הומו קטן' מעצבנת אותה. שתקתי. טעות גדולה.

אנחנו יכולים לחנך את עצמנו. בכל מקום שיש לנו רתיעה בו, להתמודד עם זה. אם פליימינג אוחצ'ה מלחיצה אותנו, זו עדות לדעות הקדומות ולסגירות המוחין שלנו, לא לכך שמשהו באדם שמולנו לא בסדר. קבלת האחר צריכה לכלול את כל האחרים, לא רק את ההומואים והלסביות הנחמדים והנוחים והלא מוחצנים. אלה שלא רואים עליהם. זו בסך הכל המקבילה ההומואית ליהודי עם אף קצר.

אנחנו יכולים וצריכים לחנך גם את הילדים שלנו. לדבר עם הילדים שלנו על נטיות מיניות שונות משלנו. גם אם אין לנו חברים להט"בים, גם אם זה לא חלק מהעולם שלנו. גם אם הם עוד קטנים. שידעו מההתחלה שיש בעולם את האפשרות הזו, ושהיא טובה כמו כל אפשרות אחרת. להגיד להם בבירור שנאהב אותם תמיד, ונקבל אותם תמיד, ולהתכוון לזה. אם אנחנו עוד לא שם, אם זה קשה לנו, לעבוד על זה.

לפעמים אנחנו אפילו יכולים לצאת קצת מהארון בעצמנו. בצעירותי היה לי רומן לא קצר ונפלא מאוד עם אישה. סיפרתי לילדים שלי שהיו לי חברים לפני אבא, אבל עליה לא סיפרתי. יש עוד המון נשים כמוני, שהתנסו, ומן הסתם יש גם גברים כאלה. הספקטרום המיני הוא רצף, ולא שני קצוות, ורבים מאלה שפגשו את החלק בתוכם שנמצא במקום פחות חד משמעי, נבהלים. גם אני נבהלתי.
אבל אין שום סיבה לפחד. הכל בסדר. טוב להתנסות, וטוב לספר גם על כך לילדים שלנו. אלה התנסויות ואהבות הנעורים שלנו, ואין מה להתבייש בהן. אפשר אפילו להיות גאים בהן, כי הן מעידות על פתיחות ועל קבלה של כל החלקים השונים בנו – ובאחרים.
כשהילדים שלנו יגדלו, אם וכאשר הם יחוו התנסות כזו, הסיפור שלנו יחסוך להם את הבושה, המבוכה, ההסתרה.

מישהי אמרה לי השבוע שאני גיי פרנדלי. אמרתי שזה לא נכון. שאני פרנדלי לחברים שלי, ויש ביניהם במקרה גייז. אבל הלילה הבנתי שזה לא נכון. אני גיי פרנדלי כי אני מאמינה בזכויות אדם, ובראש ובראשונה בזכותו של כל אדם להיות הוא עצמו ולחיות את חייו על פי צו מצפונו, כל עוד אין בכך פגיעה בזכויותיו של אדם אחר. אז כן, אני גיי פרנדלי, וגאה בזה.

והכי חשוב, אנחנו צריכים להגיד לחברים שלנו, חברי הקהילה, שאנחנו איתם. לצעוד איתם במצעדים, על טפינו, להצביע לפוליטיקאים שדואגים לאינטרסים שלהם, להזדהות, במלוא מובן המילה. לא לתת לבריוני השנאה להבדיל בינינו לבינם.

כי אין שום הבדל.

הרשימה פורסמה גם ב-Gogay.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנה בית הלחמי  On 2 באוגוסט 2009 at 07:01

    כבר שנים רבות, מאז ששמעתי אותו לראשונה מאקטיביסטית פמיניסטית דווקא. זהו מונח מתנשא, פטרנךיסטי, שמתייחס לגייז כמו לחיות מסכנות בכלוב של צער בעלי חיים. זה מונח שמתאים למי שיש להם בעיה גדולה עם גייז, בגלל הומסקסואליות לטנטית או סתם חשכה ובערות, אבל רוצים להצטייר אחרת. אנשים שמשתמשים בו הם אנשים איומים בעיני. הם מעוררים בי – בעיקר אחרי אמש – את רפלקס ההקאה (באופן שאינו שונה מאלו שרואים בגייז ולסביות את "האחר/.ת"). אל תשתמשי בו! את לא "גיי פרנדלי", לתאורייך, את בת אנוש שרואה בכל בני האנוש אנשים שווים לה.

    ובאשר לאמש – צפיתי בכאב גדול, אבל לא בזעזוע או הפתעה. יש לי את היום לבחון למה לא הופתעתי. אני מניחה שזה קשור לקשר בין מיזוגניה להומופוביה, והחשיפה ארוכת השנים שלי לאירועים מיזוגניים. גם הקשר ללאומנות אלימה, שנאת עובדים זרים ואירועי שטנה (בין השאר – ממלכתיים) נגדם וכיו"ב, מורידים משמעותית את גורם ההפתעה.
    אני מסכימה איתך שעלינו לעשות הכל מכל וכל להוקעת העושים, שולחיהם ה"השראתיים" (קראתי איפהשהו שח"כ זאב טוען שההקשר להתנהלותו הוא "עלילת דם") וכל מי שרק מעז להרים את הראש עם גזענות אלימה מהסוג הזה.

  • מרית  On 2 באוגוסט 2009 at 07:16

    אני איתך, לגמרי.
    ותשתמשי באיזה ביטויים שאת רוצה (ממילא תעשי זאת). בארצות הברית קוראים לכל סוג של ניבול פה, אפילו התמים ביותר "שָׂפָה רעה", וזה תמיד הפריע לי, כי השפה היא לא רעה או טובה לכשעצמה, ההקשר הוא שקובע, כלומר האנשים שמשתמשים בה, וברור שאת משתמשת לטובה.

  • רזי בן-עזר  On 2 באוגוסט 2009 at 07:19

    הספקטרום המיני הוא רצף, ולא שני קצוות

    ובמילה אחת- לאהוב. לאהוב את האחים והאחיות שלנו הגאים, אבל גם להשיב באהבה על השנאה שהופנתה אליהם. להראות, בדוגמה אישית, שכל צורה של אהבה טובה יותר מכל צורה של שנאה

  • חנה בית הלחמי  On 2 באוגוסט 2009 at 07:35

    שפה מעצבת תודעה, שמעצבת מציאות. אלמלא השפה הרעה לא היה אמש רצח. אני מציעה לרדת מהגדר ולהתחיל לגנות את הדורש גינוי.

    רזי – אהבה? משמעות הרצף הוא שזו אינה אהבה מול שנאה. שני הקצוות הם אותו דבר, כלומר – גם זה שאתה מציע.

    שניכם מציעים היתממות שמנציחה את מקומו הקורבני של הקורבן ותורמים בכך לדה לגיטימציה שלו. חבל. אפשר להזיק לאנשים גם עם כפפות של משי מאויירות בלבבות ורודים, וזה מה שאתם עושים. תתמקדו.

  • עידית פארן  On 2 באוגוסט 2009 at 07:44

    וכשאנשים לא מרשים לעצמם כל מיני דברים, אז הם עוד יותר לא מקבלים אנשים ששונים מהם, זה הולך לקיצוניות הזאת,
    (ורוני, התגובה הרגילה שלי, אני נבוכה לכתוב אותה פה, את יודעת)

    אבל, מי שעוצר את עצמו אפילו מלהפסיק להאמין באל בפומבי, וזאת רק דוגמה, אז יציאה מהארון היא סדין אדום בשבילו, וזה נכון לגבי כל כך הרבה דברים

    אותי גזענות מפחידה (מרתיעה),נורא- אבל הרבה יותר בהקשר הזה.

  • רזי בן-עזר  On 2 באוגוסט 2009 at 07:52

    אולי אני מתנסח כראוי, אולי אני לא מבין אותך כראוי
    אבל להראות אהבה, זה בכלל בכלל בכלל לא להיות קורבן
    לפעמים צריך המון אומץ וכוח להראות אהבה
    כשאני שומע אנשים משתמשים במונח " הומו" כקללה, כמושג הכי נלעג ומנמיך שהם מכירים, בא לי מייד לתת להם סטירה , לצעוק, להילחם בהם, אבל….אם אעשה זאת, לעולם לא אעקור מהם את השנאה ואת הדעה הקדומה. רק אעמיק ואשריש אותה
    רק אם אקח נשימה עמוקה, ואסביר בנועם ובאהבה למה אני חושב אחרת, אולי אולי יש סיכוי. וכשאני אומר בנועם, ובאהבה- אני ממש ממש לאאאאאאאאא מתכוון בהכנעה , או בהתנצלות, או בהצטדקות, אלא בגאון, בכוונה מלאה, בחיוך, אבל בלי שום פשרות.
    ודרך אגב ,כשאני אומר לא לבחור בשנאה , אני מתכוון לשני הצדדים. אני בטוח שיש המון גייז ולסביות הבוקר בישראל, שמרגישים כעס, וריחוק, ושנאה אפילו, לסטרייטים, ואני לא מאשים אותם. אבל גם להם אני אומר- לא בשנאה. באהבה. ואהבה אינה חולשה.

  • יהודי, הוועד לנאורות  On 2 באוגוסט 2009 at 08:01

    אספי את כל ספרי התורה של העם היהודי, ותגזרי עם מספריים את הפסוקים הבאים:

    ואת-זכר–לא תשכב, משכבי אשה: תועבה, הוא.
    כג ובכל-בהמה לא-תתן שכבתך, לטמאה-בה; ואשה, לא-תעמד לפני בהמה לרבעה–תבל הוא. כד אל-תטמאו, בכל-אלה: כי בכל-אלה נטמאו הגוים, אשר-אני משלח מפניכם. כה ותטמא הארץ, ואפקד עונה עליה; ותקא הארץ, את-ישביה. כו ושמרתם אתם, את-חקתי ואת-משפטי, ולא תעשו, מכל התועבת האלה: האזרח, והגר הגר בתוככם. כז כי את-כל-התועבת האל, עשו אנשי-הארץ אשר לפניכם; ותטמא, הארץ. כח ולא-תקיא הארץ אתכם, בטמאכם אתה, כאשר קאה את-הגוי, אשר לפניכם. כט כי כל-אשר יעשה, מכל התועבת האלה–ונכרתו הנפשות העשת, מקרב עמם. ל ושמרתם את-משמרתי, לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם, ולא תטמאו, בהם: אני, יהוה אלהיכם.

    בשלב השני,הפני את המספריים אל המחזורים של יום כיפור בתפילת המנחה, לפני נעילה, וגזרי משם את אותו קטע.

    להנחיות נוספות חזרי אלי

  • רוני  On 2 באוגוסט 2009 at 08:07

    אני דתית, ואני מאמינה בשם, ואני לא נבהלת בקלות.
    האיסור היחיד בתורה הוא על משכב זכר. זהו. יש כיום הומואים דתיים שחיים חיי אישות יחד בלי לעבור על איסורי התורה.

    ולגבי כל האחרים, העובדה שאתה ואני דתיים אין משמעה שהם מחויבים לשמור מצוות.
    שלא לדבר על העובדה שחטאינו גדולים ורבים בהרבה מחטא משכב זכר. אם נענש, יש עוד כמה ציציות ששווה לפשפש בהן לפני שהולכים לתשמיש המיטה של ההומואים. עם הלסביות אין לתורה שום עסק.

  • מרית  On 2 באוגוסט 2009 at 08:09

    חנה – דיברתי אל רוני, לא אלייך. דרכך לפקוד על אנשים מתוך בעלות על האמת המוחלטת אינה נראית לי. למעשה היא מעוררת בי את יצרי הדווקא האפלים ביותר. השיחה ביננו לעולם לא תוביל לשום מקום ולכן אני מציעה שנפסיק אותה כאן.

    יהודי – את "לא תרצח" אתה תצטרך לגזור כנראה בעצמך

  • יהודי, הוועד לנאורות  On 2 באוגוסט 2009 at 08:10

    הם חיים ליד ההומואים מגלי העריות שחיים יחד חיי אישות, וליד אוכלי החזיר הדתיים.

  • רוני  On 2 באוגוסט 2009 at 08:14

    זה בהחלט דיון מעמיק. אני מציע שנסיים אותו כאן, אם זו רמת הדיון.

    מרית, אני מסכימה.

    חנה, במהות אנחנו בדיוק באותו מקום, ובהקשר הנוכחי זה לגמרי מספיק לי.

    רזי, כן כן כן. רק באהבה, ובאמונה, ובסבלנות.

    עידית, גם אני מפחדת מגזענות. היא תמיד עולה בסופו של דבר בחיי אדם. תמיד.

  • רזי בן-עזר  On 2 באוגוסט 2009 at 08:27

    אולי פיתרון אחר?
    אולי לנסות להסביר, ליהודים דתיים ומאמינים, שיש הרבה דברים בתורה, שהשתנו לאחר זמן. והיהדות האמיתית, היא אמיצה, ולא מתביישת להודות שדברים בה משתנים,

    הנה, פעם, היה לגמרי בסדר לשאת ארבע וחמש נשים, אבותינו הנערצים עשו זאת- ואז
    היהדות (גרשום) החליט שצריך לשנות.

    הנה חלק גדול מהתורה מסביר שזה בסדר גמור שיהיו לך עבדים, כל זמן שתתנהג אליהם לפי המצוות- והיום, גם החרדי שבחרדים לא יגיד שעבדות היא לגיטימית בכל צורה שהיא.

    הנה, משה נתן לעם ישראל את חוקי הכשרות במדבר. אבל אף אחד לא יגיד שאברהם ,יצחק, יעקב , וכל צאצאיהם עד משה באותו מעמד, שקרוב לוודאי אכלו טריפה כל חייהם, היו יהודים פחות טובים ממשה. כי דברים משתנים.

    כי התורה בפרוש אומרת לסקול אשה שקיימה יחסי מין מחוץ לנישואין, לסקול למוות, בפומבי. אבל היום, גם החרדים שבחרדים לא יגידו שזה לגיטימי. כי אפילו הם יודו שדברים משתנים.

    כי התורה אומרת, בפירוש, שיש להשמיד את עמלק, כולל את הילדים והתינוקות. אבל היום, אף יהודי ירא שמיים, לא ירצח תינוק, גם אם הוא בנו של היטלר או אייכמן.

    אז אולי, לאור השינויים הללו שחלו ביהדות לאורך השנים, אולי, אפשר לשכנע יהודים דתיים, שגם האיסור על משכב זכר, והגדרתו כתועבה, ראוי לבחינה מחדש? אולי העיקרון של הילל, של רבי עקיבא, של אהבת לרעך כמוך, של אל תעשה לחברך את ששנוא עליך, עולה על האיסור על משכב זכר בחשיבותו?

    ויציינו הלסביות , ובצדק: בכל התורה כולה אין שום איסור על יחסי מין בין נשים.

  • חנוך גיסר  On 2 באוגוסט 2009 at 08:28

    זה גם כאן.
    כבר מזמן.

  • כרמל  On 2 באוגוסט 2009 at 08:41

    יש המון שומרי מצוות הומואים, גם רבנים. יצא לי לשמוע מחלקם פרשנויות מצויינות שמאפשרות להם לחיות עם הפסוקים הללו. הרבי מלובביץ', למשל, אמר שלקראת זמן הגאולה נשמות גברים יוולדו בגופות נשים. האמירה הזו עוזרת לדתיים לעכל פמיניזם, אז למה לא משכב זכר? התנ"ך לא נועד לקריאת פשט ומהניסיון שלי אפשר להוכיח באמצעותו דבר והיכפוכו באותה המידה. לפעמים נדמה לי שהוא ניתן לנו בדיוק בשביל זה – כדי לייצר גמישות מחשבתית ונבין שאין אמת אחת.

  • חנה בית הלחמי  On 2 באוגוסט 2009 at 08:43

    למי שמשתמשים למשל ב"הומו" כקללה, כמו מי שמשתמשים בכל סממן זיהוי אישי או לאומי כקללה.
    כ"כ קיימת הגישה לפיה אנשים מונעים מאחת משתי מוטיבציות – פחד או אהבה (יש לי אפילו קולגה שעושה סדנאות נפלאות בנושא) ויש מידה של אמת בגישה הזו – רק שהיא "מידה", שכן היא חלקית מאוד ומתאימה למצבים שאינם מצבי קיצון. כשזה מגיע למפגש עם אֵימות החיים – ה"לבוא מאהבה" מביא להנצחת המצב הבלתי נשאף, הרע. יש משחק שלא אנחנו קבענו את הכללים שלו, וכדי לשנות אותו יש כמה כללים (או של המשחק או כללים שישנו אותו) שעלינו לאמץ. זו המשמעות של פוליטיקה של מאבקים – ולצערי ולצערך לא ניתן לנצח מאבקים חברתיים באהבה, גם אם הם נולדים מאהבה ומטרתם אהבה. אני מפרידה לכן בין תגובת היחיד/ה לכל חולירע שנוטהג באלימות, גזענות והסתה, לבין התגובה החברתית הנדרשת מאיתנו גם כפרטים.

    מרית – זו לא אני שהוצאתי ממך תגובה אלימה ומכוערת שכזו כלפי על תשובה עניינית שקבלת ממני. כל כולה מתוכך. יצרים אפלים, אה?
    גם לבכירי ש"ס יש כמה כאלו.

  • מרית  On 2 באוגוסט 2009 at 08:59

    חנה, למה את מתעקשת לדבר איתי? בשבילי את הממסד. את לא ממסד על פי הפונקציה (כלומר את לא זאת שמנהלת את העניינים) אלא על פי התכונות; כלומר את זאת שיודעת תמיד מה טוב לכולם ואומרת להם מה לעשות. וגם כשאני מסכימה איתך על המטרות (ובמהות אנחנו לא עד כדי כך רחוקות) הגישה הזאת שלך באמת מעוררת בי זכרונות קשים מאד של דיכוי ויצרי דווקא תואמים. כבר היינו בלופ כזה לפני כמה חודשים, ואני באמת חושבת שאני ואת לא נועדנו לשוחח זו עם זו.
    ואגב – יצרים אפלים יש לכולם, גם לך. השאלה היא מה עושים איתם.

  • יוסי דר  On 2 באוגוסט 2009 at 09:10

    מפחיד שאדם מביא פסוקים מהתנ"ך כאסמכתא.

    איפה סלמאן רושדי כשצריכים אותו?

  • שחר  On 2 באוגוסט 2009 at 09:32

    של היהודי היא לא העניין פה.
    ההומופוביה לא באה רק מתוך הציבור הדתי. היא חלק משנאת זרים ואחרים שנהיית פה חזקה יותר ויותר בכל יום.
    השנאה לגייז לא נובעת מזה שהם לא מצייתים להלכה, אלא מזה שהם לא מתביישים במה שהם.

  • נטלי מסיקה  On 2 באוגוסט 2009 at 09:41

    אתמול הייתי אצל חברה אחה"צ, היא קיבלה טלפון מאיזה ידיד שהציע לה להפגש בים. היא אמרה לו: אני אני אהיה באזור פרישמן אז בא נפגש בחוף ההומויים. הוא אמר משהו ואז היא ענתה: טוב, אם אתה הומופוב, אפשר להפגש בחוף אחר, נגיד בחוף מציצים.
    שאלתי מה הסיפור של הידיד הזה שלה והיא אמרה: הוא רק עכשיו נפרד מחבר שלו והוא בעצבים על כול ההומויים.
    מסכימה עם מרית בנוגע ליצרים האפלים שיש לכולם ללא הבדל דת, גזע והעדפה מינית…

  • טלילה  On 2 באוגוסט 2009 at 09:55

    רוני תודה רבה על הפוסט היפה והחשוב הזה. אני מפיצה אותו הלאה.
    וראיתי שיש היום הפגנה בחמש באותו מקום. פספסתי את זו של אתמול בלילה (לא ידעתי עליה, ישבנו עצובוות בבית, חבל שלא הלכנו לשם פשוט)

  • אתי  On 2 באוגוסט 2009 at 10:09

    נרצחו ילדים בת"א ונפצעו בני נוער,
    ואתה מדבר על פסוקים. פשוט חלאה ואימבציל.

  • מרית  On 2 באוגוסט 2009 at 10:17

    על הבעיות שלי עם משטרות לשון באשר הן כתבתי בפוסט בשם "בשבח הכוסון"
    http://www.notes.co.il/marit/54363.asp
    (אפשר גם לדלג על הסיפור שבאמצע ולהסתפק בפתיחה ובסיום)

  • ימימה  On 2 באוגוסט 2009 at 10:33

    .

  • ח ל י  On 2 באוגוסט 2009 at 11:07

    נכון. ועצוב. כמו בכל פעם שעיוורון וחשכת דעת ודעות קדומות ושינאת חינם מצליחות לגרום כזה כאב מיותר ואווילי לחפים מכל פשע

  • ג'ורג'יה אורוול  On 2 באוגוסט 2009 at 11:08

    תתעלמו מחנה, היא משטרת המחשבות. מטרתה לחנך, להטיף ולעצב את שאר העולם בצלמה ובדמותה. כולם חייבים לחשוב כמוה, להתנהג כמוה, לדבר ולכתוב כמוה, ואוי למי שיוציא את קצה האצבע מהתלם- חנה תגיע אליו ותגרום לו להתחרט על היום שנולד כאן ולא בניו זילנד

    וחנה, רגע לפני שתתקפי אותי על זה שאני לא כותבת כאן בשמי האמיתי: ברור שלא אתקוף אותך בשמי האמיתי. מה אני צריכה שתדעי מי אני? כדי שתרדפי אותי ותצוצי בכל מקום בו אני כותבת או מגיבה, יחד עם שק הארס והאלימות שלך (שאת מנסה כבר שנים להסוות כ'פמיניזם' ולא בהצלחה רבה, יש לציין.) בקיצור, חנה, חבל על הזמן שלך. מלבד קומץ חסידים שוטים (או מפוחדים), כולם רואים דרכך, הישר אל לב הקנאה, הדורסנות והרוע שבך. מציעה לך להצטרף לתומכי המאגר הביומטרי- זה מתאים לאופייך הדיקטטורי. פלא שעוד לא הצלחת להעביר חוק שידרוש טביעת אצבע לפני כל שימוש באינטרנט

  • מגיבות  On 2 באוגוסט 2009 at 11:09

    את בעית חוסר היידע שלך בנושא הנל את משליכה על אנשים מנוסים ותבוניים ממך (במקרה הזה חנה בית הלחמי( שדבריה מתגלים הרבה לפני שהיית ברשימות, כנכונים ומדוייקים וכך גם גישתה, אלא שגישתך התוקפנית מונעת ממך לקרוא גם גישות אחרות, מכאן שרק את יודעת ומבינה הכל. תרגיעי ותביני שאף אחד לא חושב שאת חכמה. את בדיוק להפך. ודי לחיטוטים בבשר ולציטוטים מגרוסמן. נמאס.

  • זו ש  On 2 באוגוסט 2009 at 11:12

    גם כאן בתגובות. שנאת חינם כבר אמרנו?

    תודה שכתבת, רוני.

  • סקארלט  On 2 באוגוסט 2009 at 11:14

    כשהלב שתת מכאב…

    כל כך פשוט, כל כך מובן מאליו, אלא שכנראה רק מעטי מעטים מחוייבים גם ל"ידיעה" הזו..
    הבוקר אני חסרת מילים. המומה .

    תודה לך על פוסט כזה

    כהרגלי, אני מרגישה מחוייבת להפיץ הלאה דברים שיש בהם טעם. לך יש מקום של כבוד בינהם.

    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-860-18165-26748772,00.html

  • מרית  On 2 באוגוסט 2009 at 11:34

    כתבת פוסט נהדר, חשוב ומלא אהבה.
    ואני מצטערת על חלקי ברוחות הרעות שנושבות פה בתגובות.

  • קיקה  On 2 באוגוסט 2009 at 11:34

    מזל שיש רזי בן-עזר

  • איילת  On 2 באוגוסט 2009 at 11:40

    לא תרצח- הוא ציווי גבוה יותר מכל פסוק שאמרת.
    חבל שלימודי היהדות שלך חלקיים. צא ולמד. בור

  • ניר נוס  On 2 באוגוסט 2009 at 11:48

    אני חושב שקצת הגזמת, רוני.

    בקשר ללצאת מהארון בעצמנו:
    מספיק להיות גיי פרנדלי.
    בתור אחד שהוא מאד סטרייט ומאד גיי פרנדלי, הגיי פרנדליות שלי גרמה לי לקבל אותם ואת כל השונים מכל סוג – צבע, מין, גיל, מה-עושה-בחיים, נטיה מינית ועוד – בשוויון נפש.
    בתור אחד שהוא מאד גיי פרנדלי, הגיי פרנדליות שלי הוכיחה לי שאני כנראה מאד סטרייט. אם אני כל כך חשוף לעולם הזה, ואני עדיין סטרייט, כנראה שאני מאד סטרייט.

    בקשר ללספר לילדים:
    תלוי באיזה גיל. השאלה היא האם סיפרת לילדייך כבר על סקס, האם היית אומרת להם מה זאת אומרת שהיה לך רומן קצר עם אישה, מה הוא כלל – או שהיו לי חברים לפני אבא והיתה לי גם חברה.
    אם לא – אז אין צורך להתחיל מרמת מתקדמים, אפשר להתחיל מרמת מתחילים.

  • ג'וליאנה  On 2 באוגוסט 2009 at 11:53

    רוני בימים כאלה כל כך חשוב שמי שיש לו משהו מהותי יגיד אותו. ואת אמרת. ואני מרגישה שבאמת באירועים כאלה כל אחד יכול לעשות את בדק הבית הפרטי שלו ואת בהחלט נתת פה נקודות מהותיות למחשבה.
    כולנו גדלנו בחברה שמתקשה לקבל את כל מי שלא נמצא בגבולות הצרים של מה שנקרא נורמליות. לשמחתינו הגבולות משתנים אבל משהו מהחינוך הזה נשאר אפילו במעמקי התת מודע.
    צר לי ששמחת יום ההולדת שלך נקטעה ככה באחת.
    רזי, אהבתי מאד את מה שכתבת. גם אני מאמינה באהבה ובדיאלוג.
    וליהודי, כדאי שקודם תוודא שאתה מקיים תרי"ג מצוות לפני שאתה מפשפש בציציותיהם של אחרים (רוצה להאמין שגם אתה מתנגד לרצח)

  • ניר נוס  On 2 באוגוסט 2009 at 11:59

    סתם שלוש דוגמאות שעלו לי בשניה בראש – הכל משנה וחצי שגרתי בארץ:
    א. בשלוש בלילה נכנס חרדי בן 40-45 עם תלבושת מלאה לבטא פיצה בלילינבלום/הרצל, מקום לא כשר בעליל ומזמין פיצה עם פפרוני, שזה הדבר הכי לא כשר שיש להם. אמרתי לו: ממממ סחתיין עליך – מה הקטע? הוא אמר – זה טעים לי. אח"כ המוכר אמר לי שהוא קונה את זה לפחות פעמיים בשבוע.
    פיצה פפרוני זה טעים אבל זה לא מעדן ששווה לנסוע אליו מבני ברק עד לילינבלום בשלוש בלילה. זהו פשוט מתיקותו של הפרי האסור.

    ב. ביום שני בערב חורפי אחד נכנס שוב חרדי בן 40 או משהו (למרות שת'אמת קשה לדעת עליהם את הגיל – הוא יכול להיות גם בן 25) – לבוש כנ"ל למועדון הלסביות (אך הסטרייט וגיי פרנדלי) המינרווה. שוב, בפי הטבעת של חיי הלילה הישראליים, הוא התקבל בחיוכים ובסבבה לגמרי וקשקש עם בחורות ואפילו שני בחורות ישבו לו על הרגליים, אחת בכל צד. כשרציתי לצלם אותו הוא היה קצת פחות שמח, מובן 🙂
    הוא אמר לי שהוא מבני ברק ושהוא נשוי כמובן ושהוא בא לפה כי … לא ידע מה להגיד. אתה מאמין באלוהים? ודאי!!!!
    ג. במועדון הבדס"מ (ז"ל אני חושב) הדנג'און ביפו ראיתי פעמים רבות חרדים נשלטים. הם מאד פופולריים כי לנשים שולטות עם נעלי עקב סטילטו זה ממש מגניב לדרוך על חרדי ולהצליף בו. חרדים, וראיתי המון כאלה שם, מגיעים לבד ותוך שניה מוצאים שולטת.

  • מיכל  On 2 באוגוסט 2009 at 12:08

    ושותקת.

    זה כואב
    ומבייש
    ומסוכן
    ולא אנושי
    בכלל לא אנושי
    ואיום
    ונורא

    האם יש לחברה שלנו את הבשלות והבגרות להודות בעוולה ולטפל בעצמה?

  • חגית  On 2 באוגוסט 2009 at 12:16

    מילים מילים מילים. כל כך הרבה מילים ומה שאני רואה מסביב זה רק את השנאה האיומה של כל אלו שעושים… בלי מילים. פשוט מבצעים…

    אלו שרוצחים את הילדים שלהם, או את הנשים שלהם, יש כאלו שראש הממשלה שלהם או השכנים שלהם לא נראים להם, אז גם אותם הם מחסלים. פעם נהגו להחרים, אח"כ להרביץ לגאים/ות, והיום זה מאוד פשוט. נכנסים למרחב פרטי וטובחים…

    נדמה שאין לזה סוף. אנחנו חיים במדינה לא סובלנית, אלימה, מלאת שנאת חינם. זה כל כך עצוב ומקומם. ומה שאנחנו מייצרים זה רק מילים, מילים מילים. ואף אחד לא מקשיב. אולי חוץ מאלו שמשוכנעים כבר, וזו לא חוכמה, הרי.

    מה יהיה?

  • שועי  On 2 באוגוסט 2009 at 12:26

    תודה שכתבת באומץ ובנחישות
    אכן, מזעזע, מביש ומצער מאוד-מאוד
    יותר מזה, מצריך הרכנת ראש ודומיה ארוכּה
    כל פשע שנאה מעמיד את חייו של כל "אחר" כאן בסכנה, וכולנו בסופו של דבר "אחרים" איש אישה במקומו/ה.

    כמי שמקיים תורה ומצוות, אוהב את אשתי, אבא לילדים, בעל עבר ישיבתי, אני מצטרף לרוני, ומרגיש מבויש לקרוא את דבריו של "היהודי הנאור" לעיל

    להזכיר, התורה אוסרת באותה מידת חומרה כגון משכב זכר גם לקיחת ריבית (נשך), מניעת הזכויות המגיעות לעניים בחברה בשנת שמיטה, וגם מכירת נשק לעמים
    אחרים. לכל אלו מצאו יהודים-רבניים פתרונות יצירתיים מאוד, כגון היתר עסקה (המאפשר תורנית לפתוח חשבון בנק ולשלם עמלות), פרוזבול (ומאז אין מפקירים לגמריי את השדות לעניים בשנת השמיטה), וגם היתרים מגבילים על מכירת נשק לעמים אחרים, מה שמתיר אגב, למדינה היהודית, לאחרונה גם ליצא אנשי צבא בדימוס בכדי שילמדו מיליציות חמושות באיזורים שונים בעולם איך להרוג ולבצע ג'נוסייד ביעילות מיטיבית.

    ועוד לא דיברנו על סחר בנשים ובבני אדם
    ועל גירוש מהגרי עבודה שוחרי שלום שבנו פה את ביתם
    בגינם, אף מפלגה דתית עוד לא פרשה מן הקואליציה

    אני מצטרף אל מרית שקראה לך לגזור את "לא תרצח" מן התורה גם כן. ואם בקיא אתה בפירש"י ודאי למדת כי חמש דיברות מתוקנות כנגד חמש. כלומר, ממילא אם נכון אתה להתיר רצח, כבר גזרת גם את 'אנוכי ה' אלהיך' מעל לבבך, נפשך ומאודך.

    ועוד דבר, התורה אוסרת להרוג ללא משפט צדק, זוהי גם אחת ממצוות בני נח בהן חייבות כל אומות העולם באשר הן, אליבא דהתורה. נראה לי שאתה תומך במשהו שמוציא אותך אפילו מחזקת האומות הגדורות בדרכי ה'. עוד דבר, סנהדרין חובלנית/קטלנית היתה הורגת אחת לשבעים שנה (גם לאחר דין ומשפט), כידוע לך כיהודי נאור, נראה לי שאתה קצת יותר זריז על ההדק.

    וגם אם אתה חושב בטעות ובצרות לב כי הקהילה ההומו-לסבית הם רשעים. דע כי במקורות כתוב כי אין מתפללים למיתת הרשעים (כל שכן אין רשות להוציאם להורג) אלא מתפללים כי יחזרו בתשובה שלימה לפניו יתברך (ירושלמי סנהדרין פרק ד' הלכה ט').

    אני איני חושב חלילה שמדובר ברשעים ועל כן אני משקיע את תפילתי במטרות ראויות יותר, ומסתלק מן השנאה והכעס, שאותם כבר השוו הגמרא גם ספר הזהר לעבודה זרה ממש.

    מה אומר לך, יהודי, דומני כי צריך אתה תשובה, שתפיס את דעתך, וימי אלול המתקרבים ודאי יהיו נאותים לכך.

  • candy  On 2 באוגוסט 2009 at 13:42

    מילים כדורבנות.

  • ליאור קינן  On 2 באוגוסט 2009 at 14:06

    רק רציתי לומר שהרשומה שלך נוגעת ללב. ובקשר לביטוי "גיי-פרנדלי" – אני מכיר אותו כתיאור למקומות (מועדונים, בארים, ולאחרונה גם בתי עסק) ולא לאנשים, אך אם את מגדירה את עצמך כזו – תפאדל. לא ירדתי לשורש ההתנגדות של חנה בית הלחמי

  • סטודנט להיסטוריה  On 2 באוגוסט 2009 at 14:08

    את באמת יודעת לפנות בצורה לא פטרונית ולא מתנשאת. לחנה שהכנסת את חיים רמון שהוא עבריין מין ואת עתניאל שנלר ההומופוב תעשי בבקשה חשבון נפש עם עצמך, ואל תטיפי לנו מוסר צבוע.

  • גלעד  On 2 באוגוסט 2009 at 14:46

    חדשות כל כך רעות ומדכאות לא שמעתי כבר שנים. זהו פיגוע טרור בלב תל אביב. על המדינה הבטחוניסטית לגייס את משאבי המודיעין וכוחות הבטחון שלה כאילו היה מדובר בפיגוע, על מנת לאתר את הרוצח ולהעמידו לדין. זהו מבחן נוסף של הדמוקרטיה הישראלית, אין להכשל בהגנה על מיעוטים, ובמיוחד מיעוטים פגיעים וחלשים פוליטית.

    אינני מופתע מתגובותיה של חנה בית הלחמי. היא הרי המציאה את הנאורות, אין להציג עמדה למעלה או למטה מגבולות הגזרה של עמדותיה בטווח הדפדפן שלה, אחרת יבולע לך. הכל בשם הפמינזם לכאורה.

  • אייל גרוס  On 2 באוגוסט 2009 at 15:26

    שוב תודה רוני על הפוסט שלך ועל העידוד שנתת לי לגבי הפוסט שלי

  • עמית  On 2 באוגוסט 2009 at 15:31

    חנה בית הלחמי הגיבה לעניין לגמרי והעירה את הערותיה בדיוק בשביל טרולים חוצפנים כמוך:

    "
    גיי פרנדלי
    כבר שנים רבות, מאז ששמעתי אותו לראשונה מאקטיביסטית פמיניסטית דווקא. זהו מונח מתנשא, פטרנךיסטי, שמתייחס לגייז כמו לחיות מסכנות בכלוב של צער בעלי חיים. זה מונח שמתאים למי שיש להם בעיה גדולה עם גייז, בגלל הומסקסואליות לטנטית או סתם חשכה ובערות"

    תפסיק לטנף על חנה בית הלחמי . אין בכלל ספק שאתה אחד מהמגיבים פה בשם מלא ששינה לשם בדוי.

  • סטודנט להיסטוריה  On 2 באוגוסט 2009 at 15:54

    אנני מר גלעד, ומתברר שלחנה יש עוד מבקרים. הצביעות של חנה היא שהצביע לקדימה מפלגה ימנית ושובנסטית עם חיים רמון שהורשע בעבירת מין ועתניאל שנלר שהסית נגד ההומואים. לכן כל הטפות המוסר שלה צבועות.
    בתור הומו שסבלתי וסובל מהומופוביה הביטוי "גיי פרנדלי" לא מפריע לי יותר מפריע לי זה השבחים שקוצרת חנה לציפי לבני ולקדימה לעומת ההשמצות נגד מרצ שהיא המפלגה שבאמת נלחמת למען ההומואים וזכויות אדם בכלל.

  • עמית  On 2 באוגוסט 2009 at 16:10

    תפסיקו לטנף על חנה בית הלחמי, תלמד לקרוא ולהבין מה היא אומרת, היחידה שיצאה נגד הארוע מאתמול זו ציפי ליבני, לא שמענו מילה מביבי
    חיים רמון כבר לא בכנסת.

  • שועי  On 2 באוגוסט 2009 at 16:54

    בתגובה קודמת שרבבת את שמי על יד שמם של דני וגלעד. איני יודע במי המדובר. וככל שקראתי את תגובתי אין בה ולו מילה אחת המתייחסת לחנה בית הלחמי. לא ברי לי מדוע נסית לקשר אותי לדברים שאין לי כל קשר אליהם.
    לעיל הגבתי פעם אחת בשמי בלבד וכעת אני מגיב פעם נוספת לאור דבריך הבלתי בהירים.
    אפילו דומני שהדברים מחייבים התנצלות כפי שעושים אנשים הגונים על מנת לצאת מידי טעותם
    ובפרט שכאמור דבריי כוונו להודות לרוני, וכדי לצאת כנגד המתכנה 'יהודי' ולא הרחבתי מעבר לזה
    לא ברור לי אפוא מה עובר בראשך.

  • אסתי  On 2 באוגוסט 2009 at 16:59

    אחרי כל הזוועה של אמש, אחרי הדם והחיים שנקטפו בגלל שנאה עיוורת מגיעות התגובות מלאות השנאה האלו?
    למה?

  • טלי  On 2 באוגוסט 2009 at 19:25

    קראתי את המילים שלך רוני- מילים שקולות, כואבות, הגיוניות ואנושיות, בלי אף מילה רעה על אף אדם ועל אף מגזר, ואני תמהה, ואגם מפחדת, האמת, לגלות שטקסט כל כך פשוט ואנושי גורר תגובות כל כך מלאות שנאה, אלימות, כעס וגזענות, כמעט בלי אבחנה.

    עצוב. אבל אין ברירה אלא להמשיך ולהעמיק את האור, הסובלנות והקבלה של כל אדם באשר הוא אדם.

    תודה.

  • שועי  On 2 באוגוסט 2009 at 19:54

    ומצר על כך שהמתכנה עמית טרם חזר בו מהאשמתו כלפיי, ובפרט שעדיין איני מבין מניין נבעה (אין בדבריי ולו שביב וחצי דבר המתייחס לחנה בית הלחמי גם לא זכור לי כי הגבתי כלפיה בביקורת אי פעם). אני אמנם חבר של מרית שהיתה כאן בת פלוגתה של חנה. ברם, לא נטלתי צד בדין ודברים שהתפתח, כלשהו, ועל כן נטלה בי שם ומלים רעות לחינם. איני מגיב בשמות בדויים. לא ברור לי מה חירות נוטל לו אדם להכפיש אדם אחר לשווא
    דומני איפוא כי תגובתו מעידה על כותבה
    ועל סגנונו. ּ

    אני מצר כמובן עוד יותר והרבה יותר על הרצח הנורא שאירע בתל אביב וצר לי על כך כי פרובוקטורים (כגון "היהודי" מלמעלה) הסיטו את הדיון הענייני, הגלוי והאמיץ של רוני למקומות אחרים.

  • סטודנט להיסטוריה  On 2 באוגוסט 2009 at 20:14

    מי שהתרוצץ אתמול כל הלילה והיום היה חבר הכנסת ניצן הורביץ ממרצ. לבני באה רק בשביל התקשורת ומיהרה לברוח עם סוללת האבטחה.

  • אייל נעמן  On 2 באוגוסט 2009 at 21:05

    eyal naaman tal

  • ג'  On 2 באוגוסט 2009 at 21:14

    בדיאלוג שלך עם חנה. חבל. על מה ולמה?

  • גיל  On 2 באוגוסט 2009 at 22:01

    מלים היוצאות מן הלב נוגעות בלב. יום קשה, כתבת לעניין ויפה. תודה.

  • גונן  On 3 באוגוסט 2009 at 04:40

    תודה
    אלו מילים מחזקות מאוד
    כי אני אתמול איבדתי את האמון בחברה הישראלית הכללית
    ויש לי ילד פה, ואני אצטרך להמשיך לחיות פה
    ולא אוכל לסיים במהרה את הרומן שלי עם החברה הישראלית
    תמיד התגאתי בפני הומואים חברים מחול שאצלנו היהודים ערך החיים גובר על הכל,תחושת ה"גורל אחד" לא מאפשרת פשעי שינאה גסים…
    אתמול נשבר בטחוני
    תודה

  • אהרל"ה  On 3 באוגוסט 2009 at 07:27

    אבל מה אני אמור לעשות, אם אני במקרה חושב שאמנם זכותו של כל אדם לחיות איך שהוא רוצה (כל עוד זה לא פוגע באדם אחר), ושכל להט"ב ספציפי הוא בנאדם כמוני, אבל שהלהט"ביות ככלל פשוט לא נכונה? איך אני אמור להתנהג?

  • בן אדם  On 3 באוגוסט 2009 at 14:15

    אתמול ראיתי יותר מידי נערים בוכים, יותר מידי פחד. הרגשתי כה מבולבל, הרי זה הבית שתמך בי לפני 9 שנים כשיצאתי מהארון, איך עכשיו המקום התמים ההוא הפך לשותת דם?
    תודה לך, על היותך אדם במלוא מובן המילה.

  • הגר  On 3 באוגוסט 2009 at 17:08

    אבל מאד חשוב להגיד שזוהי *אינה* גזענות. גזענות פירושה שנאה על רקע גזע שונה, ולא משנה מה נעשה הגזע לא משתנה לפי הנטייה המינית. זה חשוב בעיני כי להט"בים זהים לסטרייטים מבחינה פיזיולוגית, והמילה גזענות עלולה יותר להרע מאשר להיטיב.

  • גבריאלה  On 3 באוגוסט 2009 at 20:41

    או שאינך מעודכנת.
    נכון שהמשמעות המקורית קשורה לגזע, אך מזמן המשמעות של המילה הזאת התרחבה והיא יכולה לכלול בקרבה בעצם כל דבר, גזענות על רקע מגדר או העדפה מינית, או לאום, או כל שייכות קבוצתית מכל סוג שהוא.
    בקיצור, כשאומרים היום גזענות בהחלט לא מתכוונים למה שהתכוונו לפני חמישים שנה.
    המילה והמושג שינו את משמעותם והתרחבו.

  • רוני  On 3 באוגוסט 2009 at 21:19

    אני לא מרגישה צורך להגיב הרבה, אבל לך אומר שהיה שווה לכתוב את הטקסט הזה רק בשבילך.

  • יהודית כהן  On 4 באוגוסט 2009 at 00:19

    אלפי שנים אנו ביחד. עם גורל משותף, ומה למדנו. פעם נחרב בית המקדש ושוב נחרב. על שום מה . על שום התפיסה שהאחר נפרד ממני.

    וכעת בסמיכות זמן לתשעה באב , שוב לא הצלחנו להתעלות מעל עצמנו ולעבור את השער.

    התפיסות שלנו כל כך מקובעות ונוקשות. יש החשים שיש מלחמה בין מחנות והם צריכים לתמוך בצד אחד ולגנות את האחר. וליטול את תפקיד המושיע.

    אין כמה מחנות יש מחנה אחד.

  • שולי  On 4 באוגוסט 2009 at 22:50

    הגיע הזמן שיפסיקו להשתמש בביטוי "קבלת השונה" בהקשר של הגאים למיניהם כי הם פשוט לא שונים. אנחנו בני אדם וככאלה מגוונים בדיעותינו, בנטיותינו, בדברים שאנחנו אוהבים או לא אוהבים.
    אני חושבת שבעצם האמירה קבלת השונה מוציאים בעצם את הגייז מכלל האדם. איך שונים. כל עוד לא "יודעים עליך" הכל בסדר אתה כמו כולם. ברגע שאתה נחשף אתה כבר שונה. יש להיכנס למערכות החינוך בארץ, לעקור את הדעות הקדומות מן השורש. לא לוותר. שהמורים ישמרו מכל משמר שהקללה הנפוצה ביותר בקרב בני נוער תשתנה.מי יתן שזו תהיה המכה האחרונה…

  • טל  On 1 בפברואר 2010 at 01:46

    הפניקס.

    רואים שהתכוונת לטוב, אבל "התנסו" זו מילה מעצבנת.

    כאילו שמה שבא אחרי עושה את זה לפחות אמיתי רטרואקטיבית.

    וזה גם מאוד מתנשא.

    זהו.

  • רונה  On 1 באוגוסט 2010 at 13:41

    פשוט-
    תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: