הספריה

לפני שבועיים צבענו את הבית. כשפירקתי את הספריה חשבתי לעצמי איזה מזל שאני לא צריכה לענות על שאלון הספריות של הארץ.

למחרת בבוקר – בהן צדק – אורי קציר הזמין גם אותי לענות על שאלון הספריות של הארץ.

צבענו, סידרנו, והנני כאן.

 

הספריה הגדולה בסלון

 

עמובד

מספר ספרים משוער: כמה אלפים, מי יודע? למי אכפת, בעצם?
ז’אנרים בולטים: פרוזה (מקור ותרגום), כתיבה, קודש, שירה, מחזאות, מד"ב ופנטזיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה ואמנות. המון ספרי ילדים.

 

שירה ומחזות

שפות: עברית ואנגלית.
שיטת סידור: ז'אנרים, הפרוזה באגפי מקור ותרגום נפרדים. עם עובד במדפים נפרדים.
מדיניות השאלה: ליברלית, מלבד מדף ה"מכאן אי אפשר להשאיל".

 

מכאן אי אפשר להשאיל

רכישות אחרונות: (חלק נרכשו וחלק נאספו ממה שהוצא מהאוסף בספריית מודיעין) ינקי בחצר המלך ארתור, ספר הדרקונים השלם, אלנבי, משלמה המלך עד שלמה ארצי, לאווניה, תשעת בני הדרקון, הרפתקאות תום סויר, משוורצאבק עד צבתענק, החמישית של צ'ונג לוי, הברדלס, לגמרי קוף, הבריון של ארצ'ר, ועוד לא מעטים, לצערי.

הספר הבא שאקנה: "הקברט של פרופסור פבריקנט" של ירמי פינקוס, שלקחתי מהספריה ואני חייבת שיהיה לי בבית ומיד.

הספר שאני לא מצליחה לסיים: נו מה, החשודים הקבועים. יוליסס של ג'ויס, הזמן האבוד של פרוסט. וגם האמן ומרגריטה של בולגקוב (למרות שאת השטן ממוסקבה בלעתי בלילה אחד בגיל 17).

הספר היקר בספריה שלי: אין לי מושג וגם כאן, כמו בעניין מספר הספרים הכולל, לא ממש אכפת לי.

הספר הישן בספריה שלי: כנ"ל.

היוצרים האהובים עלי (לפחות חלקם): גבריאל גרסיה מארקס, ז'ורז' אמאדו, רומן גארי\אמיל אז'אר, היינריך פון קלייסט, אגוטה קריסטוף, אברהם הפנר, יואל הופמן, דוד גרוסמן, אוגוסטין ארקוס גומז, אולף אולפסון, טוני מוריסון, יהשוע קנז, אהרן מגד, מיכאל אנדה, רואלד דאל, אריך קסטנר, ג'ון אירווינג, ג'ון אירווינג, ג'ון אירווינג.

הספרים האהובים ביותר בספרייה: מדף הלא להשאלה הוא אינדיקציה די טובה, וגם מתוך רשימת הסופרים האהובים ניתן לגזור. 
"שלוש נובלות" של היינריך פון קלייסט הוא ספר שקניתי במתנה לאבי והוא הוריש לי ויקר ללבי.

לאיזה ספרים חזרתי הכי הרבה פעמים: מאה שנים של בדידות, העולם על פי גארפ, וספר המאיירים הגדול של נורית שילה כהן ומיכל בוננו. אני מאוד אוהבת איור, ויכולה לשקוע בו במשך יום שלם ולקרוא שוב ולהתפעל גם אלף פעמים. מלבדם, מדף ספרי הכתיבה האהוב בחדר העבודה שלי.

 

ספרות מקצועית, על הכתיבה.

 

השורה האהובה עלי ביותר בספרים שבספרייה: "כולנו נסכים לכך, שההאספקט היסודי ביותר של הרומן הוא האספקט של סיפור המעשה. ואולם, את הסכמתנו נשמיע איש איש בטון שלו, ומסקנותינו שלהלן תלויות בנעימת הקול בה אנו משתמשים עכשיו." ("אספקטים של הרומן", א"מ פורסטר, עברית: ראובן צור, בהוצאת "ספרי דגה", תשכ"ד).

 

אוי, זה היה כיף.

 

המוסף לילדים

ספריית הילדים, רק תמונות,
מוקדש ליואבי שרצה להשוויץ.

 

האהובים

 

הגם כן אהובים אבל רק טיפ טיפה פחות.

 

תוספת אחרונה: הספריה של הללי (תצוגת קבע)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On 14 ביולי 2009 at 13:10

    קראתי אותו פעם אחת ויחידה, בגיל 19, והוא כל-כך הלהיב אותי, שאני חושש ופוחד לחזור ולקרוא אותו, שלא אתאכזב…

  • לי עברון-ועקנין  On 14 ביולי 2009 at 13:24

    זה קשה!
    אבל יותר קשה לצבוע את הבית, אז אולי אנסה.
    והאהבה שלך לספרות וספרים היא פשוט דבר יפהפה.

  • מיכאל ז.  On 14 ביולי 2009 at 13:27

    זו סדרת הציירים?

  • רוני  On 14 ביולי 2009 at 13:31

    בועז, אני לא חושבת שתתאכזב.
    לי, יאללה, קדימה.
    מיכאל, כן כן כן. מקסים, לא?

  • מיכאל ז.  On 14 ביולי 2009 at 13:34

    הסדרה הזו עדיין מחכה לי בחדר הישן שלי אצל ההורים. סדרה מצויינת, מחכימה ומלמדת.

  • שועי  On 14 ביולי 2009 at 13:35

    רשימת היוצרות/ים האהובות/ים שלנו שונה מאוד מבחינת הרכב אוכלוסיה
    אבל מאוד הזדהיתי עם הבאתו של יואל הופמן ברשימה, וגם עם מציאותו המפתיעה של אברהם הפנר
    שאכן הוא יוצר מקורי מאוד גם כסופר.

    וגם, מן הספריה שלכם ניכרת אהבת ספר. זה לכאורה ברור, אך בעולמינו זאת כנראה עובדה ההופכת ברורה פחות ופחות.

  • הזוייה  On 14 ביולי 2009 at 13:43

    אני צריכה כעת ארון, הספרים שלי נודדים לבית הורי מחוסר מקום אצלי בדירה.
    אני אוהבת לנקות מהם אבק ולהביט בהם כמו על דָּבָר נדיר ולנסות להיזכר במלל שגרם לי להיות מרותקת אליהם.
    אצלי מככבת הספרות הרוסית, גוגל, מיכאיל אפנסייביץ' בולגאקוב ועוד טובים ורבים.

  • נבט חיטה  On 14 ביולי 2009 at 13:47

    ספר כל כך יפה!!!
    איזו ספריה יפה ומסודרת להפליא.
    אפשר ממש להריח את הדפים.

    נדמה שרק אני נפרדת לשלום מספרים בכל פעם שאני עוברת בית/ארץ .

  • שאול  On 14 ביולי 2009 at 13:51

    עגנון,יזהר -לצערי הוראת קבע
    פרימו לוי
    סאלינג'ר
    לואי פרדיננד סלין -מסע אל קצה הלילה
    אלזה מורנטה
    נאבוקוב
    אלבר קאמי

    מה שמצער אותי שבכל הספריות לא הוזכר יריד ההבלים של וויליאם מייקפיס תאקרי

  • אליסיה  On 14 ביולי 2009 at 13:51

    תמימה שכמותי, לא חשבתי שגם אני מקבלת משימה יחד עם הקריאה… 🙂
    יפה הורוד שלי בספריה שלך …
    ובכלל, יפה לך האהבה לספר, שלך ושל המשפחה שלך

  • אביגיל  On 14 ביולי 2009 at 13:52

    איך פוסט אישי, שלא תכננתי להפוך לפרוייקט, פותח צוהר לספריות מקסימות.

    אגוטה קריסטוף הפתיעה אותי, אני זוכרת את הספרים שלה ככאלה שאי אפשר להניח מהיד אבל שקוראים בעיניים חצי עצומות מרוב בהלה/ גועל/ חלחלה.

  • רוני  On 14 ביולי 2009 at 13:52

    אתה מוזמן לקנות ולשלוח לי. חלק מהם חביבים עלי בהחלט וספרים בחינם מתקבלים (כמעט) תמיד בברכה.

  • יואב שלה  On 14 ביולי 2009 at 14:35

    המון עבודה לסדר אחרי הצביעה וגם לא מעט עבודה לסדר את ספרית הללי כל יום (כמה פעמים)

    אבל אנחנו אוהבי ספר ושמח בכך 🙂

  • שני  On 14 ביולי 2009 at 15:25

    אפשר בבקשה לינקים לתמונות בגודל גדול יותר כך שניתן יהיה לקרוא את שמות הספרים בלי להרוס את העיניים? לפחות של מדף ה"לא ניתן להשאיל"? תודה

  • צבי  On 14 ביולי 2009 at 15:57

    נראית ספרייה נהדרת.
    מעניין – ציינת שלוש פעמים את ג'ון אירווינג.
    סיבה מיוחדת, לייחודו מיתר האהובים עלייך, ובכלל?

  • רוני  On 14 ביולי 2009 at 16:18

    אני לא בטוחה שאני יכולה להסביר למה ג'וני בוי כל כך משמח אותי, אבל חייתי בעולם שלו שנים רבות, ואני אכתוב בקרוב על הרגע הכי מרגש שהיה לי עם ספר מעולם, וזה היה עם הגארפ המשוגע הזה. העובדה היא שבלי שום הסברים רציונליים, הוא הסופר שאני הכי אוהבת בעולם.
    (וכן, אני יודעת שאומרים שהוא כבר לא מה שהיה ושגם מה שהיה לא היה, אבל אני אוהבת אותו נורא)

  • רוני  On 14 ביולי 2009 at 16:19

    אתה מתוק להפליא, ואני מותירה לך את הכבוד לסדר הערב את הספריה של הללי, כשתשוב, אי שם באמצע הלילה.

  • צבי  On 14 ביולי 2009 at 16:24

    אכן, שאלתי שאלה שאין זה פשוט להשיב עליה [שהרי בעניינים של טעם עסקינן]. שאלתי, שכן עד-כה לא ייחדתי לו תשומת-לב מספקת. בעקבות המלצתך אפנה לי זמן בעת הקרובה לספריו.
    תודה, רוני, על המלצתך, כעל סברה

  • אורה  On 14 ביולי 2009 at 16:31

    בועז- לא תתאכזב- אין מצב
    הייתי מוסיפה לספרים הנפלאים ממש את אלזה מורנטה (כמובן), את חברתה הנפלאה והנהדרת נטליה גינצבורג ואת ויקראם סת, אה- ואם הוא לא שם- אולי את הרוקי מורקמי. ובטח אזכר באחרים. איזה פרויקט מהמם

  • רוני  On 14 ביולי 2009 at 16:36

    תשמעו, חברים, אין ויכוחים. אוהבת מאוד את מורנטה וגינצבורג, את סת וסלינג'ר וקאמי, אבל יש סופרים שהופכים לחלק ממך, ויש כאלה שאתה קורא. אני בחרתי את אלה ששינו את עולמי, לא את כל מי שאהבתי.
    ובכל זאת, תודה על הביקורים ואיזה כיף לראות בכל הרשימות בפרויקט הזה אנשים מתרגשים מספרים.

  • אסתי  On 14 ביולי 2009 at 16:47

    זו שבסלון שלך… כזאת בדיוק רציתי.
    בדיוק.

    איזה בית מלא ספרים ומלא אהבה לספרים ואיזו קנאה גרמת לי למראה האוצרות שלך.
    בקיצור – מתי את מזמינה אותי לראות במו עיני, למשש ולשתות קפה אל מול ים החוכמה והתרבות השוכנים אצלך?

    ומחכה אגב, לראות את המדף שעליו ישכון הרך שעוד לא נולד אבל אוטוטו יצא אל החנויות…..

  • מיכל  On 14 ביולי 2009 at 17:32

    אסמן, כמו בפייסבוק:

    like

    🙂

  • טלי  On 14 ביולי 2009 at 18:22

    וגם מעתיקה ממיכל את ה like וגם נהנית מאוד מלראות עד כמה שדרות הספרים בספריית הספרים הכי אהובים של הילדים מזכירות את שלי, וגם, כמובן, אי אלו ספרים מאלה של הגדולים..

    תתחדשו על הספריה! (-:

  • עידו  On 14 ביולי 2009 at 21:57

    מצוין.
    הפנר! תמונה של קת'רין הריסון!
    ומקווה שהאהרון מגד הוא דווקא "הגמל המעופף" המופלא.
    🙂

  • עידית פארן  On 15 ביולי 2009 at 07:35

    התמונה, לקחה אותי לאיזה מקום רחוק, ונזכרתי
    איך איזו ילדה פעם (שלי, היא במחנה של הצופים היום) כשהיתה בגילה של הללי היתה הולכת לישון בשיא הרצינות עם ספרים שאבא שלה אז היה קורא, רציניים ו"כבדים " כאלה
    וכל פעם היינו מוצאים בחדר שלה איזה ספר כזה והוא היה שואל אותי בחיוך יש לומר "נראה לך שהיא כבר סיימה לקרוא את זה ואני יכול לקחת חזרה?…."

    וכנראה שאני אחזור עכשיו על מאה שנים של בדידות
    כי הצתת אותו אצלי
    וחוץ מזה, יפה, זה תמיד יפה כל כך לראות ספריה אחרת, זה הלא כמו טביעת אצבע , אין אחת דומה לשניה שם טמון כל הקסם

  • דניאלה  On 15 ביולי 2009 at 08:58

    והספרים מהספרייה שאת בדיוק עכשיו קוראת ??? בטח יש לך עוד מקום קטן קטן וסודי…?!?

  • צפריר  On 15 ביולי 2009 at 15:27

    הספרייה שלך היא הכי מוצלחת שאני מכיר, ואפילו יותר מוצלחת משל אבא. מעניין כמה שהטעמים שלנו דומים, גם אם קראתי רבע ממה שאת קראת 🙂 אבל אני מעדיף את אהבה בימי כולרה, אולי כי אין שם את אמא כמו במאה שנים של בדידות.

    חוץ מזה, עוד לא הזמנתי את אירווינג החדש, למרבה הבושה.

    נשיקות

  • איתמר  On 15 ביולי 2009 at 16:16

    ישר בלט לי לעין "נילס לינה". איזה ספר

  • עידו  On 15 ביולי 2009 at 20:19

    זה לא היה 'העולם על פי גארפ' פעם?
    🙂

  • אריאלה ר'  On 16 ביולי 2009 at 09:31

    אצלי קרה תהליך מוזר, הספרים ממש מעמיסים לי על העיניים. פעם בכמה זמן אני מעיפה איזה חמישים מהבית, ואיכשהו תוך יומיים מאה אחרים מגיעים במקומם, לכן הכרזתי על אירועי שנה ללא קריאת ספרים.
    אני מחכה בקוצר רוח ממש לקינדל בעברית, שאוכל להעמיס עליו ספרים בלי שהם יצטברו עוד ועוד ועוד על קירות הבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: