פסטיבל ספיר

מעריב חוגג הבוקר את נפילתו של פרס ספיר בשמחה משונה. מרתק לצפות בזה, כמו תאונת דרכים. מה, זה באמת קורה? ובן דרור ימיני רציני כשהוא מדבר על חקירה משטרתית?
חשוב להגיד כמה מילים על הטענות שהועלו כנגד הבחירה השנה. כל הציטטות מתוך הכתבה שפורסמה בנרג'.

"יו"ר חבר השופטים יוסי שריד הוציא לאור את ספרו בהוצאת ידיעות אחרונות, שהיא הוצאת הספרים שהוציאה את ספרו של אלון חילו "אחוזת דג'אני" – הזוכה."
הברנז'ה הספרותית בארץ קטנה מאוד. היא לא רוצה להיות ביצה, אבל אין לה ברירה. אם קשרים בין שופטים להוצאות היו אסורים, היינו בבעיה עם כל חמשת המועמדים:
שריד הוציא את ספריו בידיעות ספרים.
אריאל הירשפלד הוציא את ספריו בחרגול, זמורה ביתן, עם עובד וכתר. 
חביבה פדיה הוציאה את ספריה בעם עובד ובקיבוץ המאוחד.
נעים עריידי הוציא את ספריו בעקד, ספריית הפועלים, עם עובד, ספריית מעריב וביתן.
מנחם ברינקר היה עורך בכתר והוציא ספרים בקיבוץ המאוחד ובספריית הפועלים.
חלי אברהם איתן הוציאה את ספריה בספריית פועלים ובכרמל.

"קרובת משפחתו של שריד, רנה ורבין (בת אחיו של אשתו של שריד)…"
זו בעצם אחת משתי הנקודות היחידות בכתבה שהן בעייתיות באמת. עם זאת, בשנים קודמות היו טענות כנגד הפרס על שהוא לא ספרותי מספיק. אבל – הברנז'ה הספרותית קטנה כזית ומרירה כמותו, ועל כן כמעט ולא ניתן למצוא אנשים שאינם קשורים זה בזה בקשר כלשהו: עבודה, יחסים אישיים, משפחתיים. שלא לדבר על טינות ישנות: ההוא לא קיבל קביעות מההיא באוניברסיטה וההיא לא קיבלה את ספרו של ההוא לפרסום, וכן הלאה.

על ורבין נאמר גם, בהמשך אותו משפט: "שימשה כעורכת ספרו של חילו ואף התאמצה לעשות לו יחסי ציבור באמצעות שליחת גלויה שמהללת את הספר לכל עורכי הספרות והתרבות בתקשורת."
זו טענה? כי ורבין פשוט עשתה את עבודתה. ערכה את הספר כמיטב יכולתה, ואז סייעה לקדם אותו. למעשה, משלמים לה משכורת כדי לעשות את הדברים האלה בדיוק.

כמו כן נטען כי שריד וחילו הופיעו יחד באירועים ספרותיים שאורגנו על ידי הוצאת ידיעות אחרונות.
ע"ע הברנז'ה הספרותית קטנה כזית ומרירה כמותו. שריד אמר שהוא אוהב את הספר של חילו. הוא אמר את זה בפומבי, בתקשורת. אנשי מפעל הפיס עוקבים מן הסתם אחרי כבוד היו"ר שלהם. הם לקחו אותו לתפקיד כי האמינו ביושרו האישי ובטעמו הספרותי.
כשההוצאה הגישה את הספר שריד עשה את המוטל עליו: בחר בספר שהוא מאוד אוהב כמועמד, ונלחם עליו. ההכרות שלו עם הסופר פשוט לא רלוונטית.

"על פי פרסומים שלא הוכחשו – לא על ידי שריד עצמו ולא על ידי מפעל הפיס – אף נטען כי שריד השתמש בזכותו להצביע פעמיים כיושב ראש חבר השופטים והכריע לטובת ספרו של חילו, שזכה כאמור."
טוב, כאן שריד ממש פשע: הוא העז להשתמש בתקנון ככתבו וכלשונו. נו באמת, אם לא רציתם שהיו"ר יכריע, למה התקנון נותן לו שני קולות? ואם הוא משתמש בהם, איפה הבעיה? לא מוצא חן בעיניכם? שנו את התקנון בשנה הבאה. למה להכפיש את שריד?

עוד נחשף, כי ספר נוסף שהגיע לחמישיית המועמדים הסופיים, "קול צעדינו" מאת רונית מטלון, הוקדש לשופט אריאל הירשפלד, שאף ניהל מערכת יחסים קודמת עם הסופרת. יש לציין כי במפעל הפיס ניסו במהלך השנים למנוע מקרים כגון אלה וחייבו את השופטים לחתום על טופס גילוי נאות, שבו הם מצהירים על קשריהם המשפחתיים/עסקיים עם מי מהמועמדים או מהוצאות הספרים. הירשפלד הודה כי לא הצהיר על הקרבה למטלון."
ע"ע הברנז'ה הספרותית קטנה כזית ומרירה כמותו.כנראה שזה גם לא נכון. בווינט נכתב: "פרופסור הירשפלד מצדו דיווח בטופס כגילוי נאות על העובדה שספרה של מטלון מוקדש לו."

"מהרגע בו הוכרז על הפרס הזוכה לא פסקו שמועות ופרסומים על ניגוד עניינים."
מעניין, כי כל הדברים היו ידועים. שריד מעולם לא הסתיר דבר מכל שפורסם כעת. הספר של רונית מטלון מוקדש "לאריאל ה.". איש לא הסתיר את העניין.

מה בעצם קרה כאן?
זו השאלה המעניינת באמת. למה מעריב נלהב כל כך בסיקור הפרשה הזו? ומהו הארגון הימני המסתורי שדואג רק לטוהר המידות אבל נלחם בפרס דווקא בשנה שבו זכה בו סיפור על הנכבה?

ובשולי הדברים ראוי לומר שחטאו של שריד, אם קיים בכלל חטא, הוא קטן מאוד. בשנה שעברה הוא היה ראש חבר השופטים ובחר בספר של הוצאת כתר וכולם היו מרוצים. אם הוא לא היה ראוי להיות יו"ר הוועדה, זה היה נכון כבר אז.

והסופרים מצידם ודאי לא עשו שום דבר לא תקין, והם נגררים הבוקר לתוך הרפש הזה על לא עוול בכפם. חבל שזה קורה, וחבל שכל מיני אנשים שעינם צרה בזוכים בוחשים בקדירה הזו (ובכזו הנאה!), כי פרס ספיר הוא פרס חשוב. זהו פרס כספי גדול, והוא מסמן הערכה וכבוד ליצירה ספרותית, והוא מאפשר לסופרים להתפרנס מכתיבתם, ליהנות מפירותיה. זה דבר נפלא. 

יכול להיות שאנחנו פשוט לא יודעים לפרגן. כמה חבל.
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ע  On 2 ביולי 2009 at 10:16

    מסכימה עם דברייך. ויחד עם זאת, אני מנסה להבין מדוע יש לי תחושת מיאוס מהפסטיבל סביב כל הפרס ספיר הזה, לא רק השנה.
    אולי בגלל שמצנאטיות היא אף פעם לא לשם שמים והיא תמיד מלכודת.

  • עידו  On 2 ביולי 2009 at 10:43

    המנטרה שלך היא: הברנז'ה הספרותית קטנה כמו זית או אפונה או גרגר בעין. אבל "פירגון" זאת מילה די מאוסה בכלל ודי בזויה במה שקשור לנפוטיזם ופרסים ומינויים. אין כאן שום קשר ל"פירגון". העוינות כאן היא לא כלפי הסופרים, אל כלפי ההתחסדות באיצטלה תרבותית של השופטים. ככה שהנקודות שהעלית חלשות מאוד בתור טיעון, כי לא זיהית כלל את מוקד הבעיה.

  • אחת מהצפון  On 2 ביולי 2009 at 11:13

    כשמפרקים את כל הסיפור לגורמים ואז מתייחסים לגורמים בנפרד, כמו שאת עשית, אז אכן לא סיפור גדול. לעומת זאת, אם לוקחים בחשבון ששריד הוא דוד של ורבין (ולא ציין זאת בטופס במסגרת גילוי נאות) ובנוסף פרסם באותה הוצאה ובנוסף הכריע בקולו השני- אז כן, זה מריח ממש לא טוב.

  • מישהו  On 2 ביולי 2009 at 11:33

    לא מבטל או מזלזל ביכולותיו ובשיפוטו של הירשפלד שכן פרופסור מכובד לספרות וכולי ואף שחשב שהספר של מטלון הוא הטוב ביותר מבין המועמדים, עדיין היה צריך לפסול את עצמו בשל הקרבה אליה. יופי, אנחנו מדינה קטנה ומסתובבים בקרב אותם חוגים, אבל זה עדין לא נותן לגיטימציה למהלך קלוקל כמו זה שנראה בפרסי ספיר.
    לא איכפת לי שיוסי שריד אמר שלום לאלון חילו באי אלה מפגשים, וגם לא איכפת לי שהספר מוקדש לאריאל (יכול היה להיות מוקדש ללא שום יחסים בין השניים) – אבל כן מפריע שמטלון והירשפלד ניהלו מערכת יחסים רומנטית ובוודאי ששריד מקורב משפחתית לעורכת הספר.

    חבל שחוסר המוסריות של השופטים הביאה לכך שהסופרים המועמדים הם אלה שסובלים. לטעמי צריך לקנוס את השופטים, ולא את המועמדים.

  • גילי  On 2 ביולי 2009 at 11:43

    על סמך קריטריונים כאלה היה צריך לבטל את הפרס גם בשנים קודמים. וגם פרסים אחרים היה צריך לבטל.

    אני עצמי לעולם לא הייתי יכולה להגיש ספר לוועדה הזאת ולרוב הוועדות האפשריות, בהתחשב בקשרים השונים שיש לי. תמיד יהיה לפחות אחד השופטים שהוא או תלמיד לשעבר של סבא שלי, או חבר של אמא שלי, או מרצה שלי לשעבר, או מישהו שעבדתי איתו, או מישהו שכתב ביקורות משבחות על ספרים שעבדתי עליהם או להפך. ובטח שלא הייתי יכולה לשפוט בפרס הזה, לא השנה, ולא בשנתיים שקדמו לו – אני מכירה יותר מדי מהסופרים. ואני עוד דג קטן יחסית בביצה הזאת.

  • גילי  On 2 ביולי 2009 at 11:44

    שנים קודמות.

  • יעקב  On 2 ביולי 2009 at 13:02

    חביבה פדיה הוציאה ספרים בעם עובד הקיבוץ המאוחד וגם בהוצאת כרוב

  • דנה  On 2 ביולי 2009 at 13:54

    חשבתי אותו דבר בעת קריאת הכתבה. אז יכול להיות שהיה צריך לבטל הכול אם המצב כה נורא, אבל אחרי שניתן הפרס – זה מעשה מנוול ממש לקחת לו אותו ככה.
    בסופו של דבר חילו (שלא קראתי את ספרו) ישב וכתב ספר וזכה להכרה נאה, הוא לא זמם מזימות ותכנן זכיות בפרסים. הוא קיבל הכרה מכובדת וסכום כסף נאה וזה שהם נלקחים ממנו בצורה כה מבזה זה עלבון נוראי.

  • אסתי  On 2 ביולי 2009 at 14:27

    ועכשיו, אחרי שגמרתי לכתוב את מה שהייתי צריכה להעביר לעיתון בעניין, רק רוצה להתקן אותך שלא מדובר כאן בעניין של פרגון אלא שסתם ככה כמה מגניב יש לנו צהבת ושערורייה ובואו נבחש בה.

    וחוץ מזה עוד מעט אני הולכת להעלות את התובנותי אני מהגועל הזה.

  • יערה  On 2 ביולי 2009 at 15:51

    למרות שזה נשמע סביר. האם זכה בעבר ספר שהתייחס לזה פעם?

  • בועז  On 3 ביולי 2009 at 06:35

    נתנו את הפרס, גמרנו.

    כמו שלא לוקחים מתנה אחרי שנתת אותה.

    היחיד שלא חטא, הסופר אלון חילו, הוא זה שדורשים ממנו לשלם עבור הפיאסקו הזה. בושה.

    לו היו 12 שופטים זה היה טוב יותר.

    ו"הגילוי הנאות" כנראה לא היה מספיק נאות. אדם צריך לפסול את עצמו משיפוט במקרים מסויימים. אני מוצא כאן טעות בשיקול הדעת של יוסי שריד ושל אריאל הירשפלד – שני אנשים שאני מעריך מאוד מאוד.

  • שמשון  On 5 ביולי 2009 at 22:03

    שריד חתם על טופס הסכמה לשמש כשופט. בטופס הקצר והברור סעיף פשוט ובו על השופט להצהיר על קשר משפחתי לסופר או להוצאת הספרים. שריד לא הצהיר על כך, ולפיכך מעל בתפקידו.

  • איקי  On 14 ביולי 2009 at 22:18

    נראה לי שאצליח למצוא מקום לתאר אנשים כ"מרירים כזית וזעירים כמותו" בעתיד הקרוב.
    על כוס קפה, במטפבח או במסדרון. זה יהיה כמו תבלין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: