תולעי ספרים שבעות, על מבצע חלוקת הספרים הגדול

מחלקי הספרים

מוכרי הספרים מכיכר רבין

בסוף הכל היה שונה מכפי שתכננו. זה תמיד כך.

נסיבות משפחתיות סוערות חייבו אותי לדחות את קיום ההבטחה לילדים ולעולם ביום אחד, אבל היום היינו בכיכר רבין, נחושים לשמח אנשים ולחלק ספרים. למי שחיפש אותנו אתמול – סליחה גדולה.

 

ההכנות החלו כבר בבוקר: בריסטול צהוב, ערימות טושים. קיבלתי הנחיה לכתוב ב"אותיות בלון, שאפשר יהיה לצבוע". הילדים צבעו וקישטו. לחנות הם קראו תולעי ספרים שבעות. (הן כבר גמרו לאכול את הספר, ומעבירות הלאה.)
ו
הבטחנו – חינם. אבל גילי חלקה איתנו מנסיונה שלפיו אנשים פשוט לא אוהבים חינם, אז מיד שינינו את השלט: שקל אחד לספר.

 


הגענו בשש, רגע לפני ההמונים. הילדים סידרו את הדוכן, אני תליתי את השלט

 

 


ואז הם התחילו. בהתחלה בשקט, בביישנות. ואנשים הגיעו בכל זאת.

 


ואחר כך צברו קצת בטחון. הביטו בכסף בתמהון.

 


ספרים טובים, מחירים מעולים! שאג ינאי. אוריה סידרה שוב את התצוגה.

 

הללי, היום בת שנתיים!, התבוננה בהתרחשות כולה בהשתאות.

 

אנשים רבים חשו ששקל אחד זה פשוט לא מספיק, ושילמו יותר. הכיסים בג'ינס התמלאו.

 

שורות הספרים הידלדלו, והצוואר נזקף. אנחנו מצליחים!

 

אחרי שמכרנו כמעט הכל השארנו ארגז עם מעט ספרים ופתק: אם אתם רוצים ספר, קחו והשאירו כאן שקל.

אחר כך קנינו ספרים חדשים.
כמו מדי שנה, הנוהל פשוט: כל ילד זוכה לבחור לעצמו ספר, ולקבל ספר נוסף שבחרנו עבורו. הפעם זה היה קל – הם בחרו בעיקר דברים טובים, ועל כן זכו לבחור לעצמם לגמרי לבד.

ניסינו להתמקד בהוצאות קטנות, טובות. כאלה שאין בסופרמרקט-הספרים בקניון. יצא שהשארנו לא מעט מכספנו אצל החבר'ה הטובים בהוצאת גרף.

מה למדנו?
שלפני שקונים, צריך לתת, לחלק. לפתוח את הלב.
שאנשים מתקשים לקבל, עד כדי שחייבים להסוות את הנתינה בחזות עסקית לא מאיימת.

 

(חלק מהכסף ילך לצדקה. השאר – שלהם.)

 

אוי אוי אוי כמה שנהנינו. חשבתם שכיף לקנות ספרים? הרבה יותר כיף לתת.
שבוע הספר, עזבו אתכם מאידיאולוגיות ומניפסטים, זה פשוט כיף.

 

(בדרך החוצה ביקרנו בארגז שלנו. על הנייר היו שני שקלים. בחורה צעירה בהפסקת סיגריה קראה לילדים אליה ונתנה להם עוד כמה שקלים. מגיע לכם, אמרה. אתם מקסימים.)

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אהרון תמוז  On 15 ביוני 2009 at 23:16

    אני מקוה שיהיה תלמיד חכם כמוהו ואז יזכה ל "כובע שועי"

  • רוני  On 15 ביוני 2009 at 23:21

    ופגשתי את שועי היום לראשונה, עם אשתו, וילדיו, שדומים לו הרבה יותר מאשר ילדיי.
    אמרה רוני בזהירות.

  • אהרון תמוז  On 15 ביוני 2009 at 23:29

    שאלה במסר

  • אסתי  On 15 ביוני 2009 at 23:30

    ואני לא הגעתי כי הייתי עסוקה במשבר האחרון בענף – סטימצקי שיוצאת ברשימת רבי מכר משלה.
    ככה זה שהחיים שלי תלויים בסערות הלא פוסקות בענף הזה (אחרי שהיו תלויים בגחמות של לקוחות וקמפיינים אין סופיים עם דד-ליינים מטורפים)

  • רוני  On 15 ביוני 2009 at 23:32

    משפחה דתית שנותנת את השם אוּריה לבן תמיד קצת מפתיעה אותי.
    אצלנו זו אוֹריה.

  • פ'  On 15 ביוני 2009 at 23:34

    ואיזה שיעור יפה.

  • רוני  On 15 ביוני 2009 at 23:35

    אלא לתהות מי ומה באמת מנהלים את חייך 🙂

    שימי לב לפרט קטן ומשעשע: בערוץ 2 בתכנית של לינוי בר גפן מופיעה בחורה חביבה שמדברת על רשימת רבי המכר, רויטל ויטלזון יעקבס (אני מקווה שלא שיבשתי את שמה).
    בתשעים אחוז מהמקרים הרשימה היא כולה ידיעות ספרים. מדי פעם יש חריגות לטובת אחוזת בית, אבל לא מודן, לא כנרת. לא ליעד שהם, לא הדרך, כלום.
    ידיעות ספרים.

    בקיצור: ההוצאות מתייחסות לרשימות כאל כלי קידום מכירות, ומערפלות את עיני כולנו. זה די טוב, כי עדיף שאנשים יקנו על סמך פרמטרים אחרים, ולא מפני שכל האחרים קונים.

  • בועז כהן  On 15 ביוני 2009 at 23:43

    בהופעה שלנו, אמש, חילקנו 200 ספרים לבאים.

    ספרים מצויינים. גרהם גרין. פול אוסטר. עגנון.

    ואת צודקת. תענוג לחלק ספרים.

  • רוני  On 15 ביוני 2009 at 23:45

    גם אנחנו – יהודית הנדל, גרוסמן, גוטפרוינד ושאר שמחות גדולות.
    וגם כמה שסתם כיף לקרוא. נדהמתי שהרלן קובן הלך ממש ממש ממש בסוף. שמחתי.
    בשנה הבאה אני אבוא לקחת גם אצלכם 🙂

  • שחר  On 15 ביוני 2009 at 23:50

    ואשרי הילדים שמקבלים חינוך כזה.

  • טלילה  On 16 ביוני 2009 at 00:07

    ומזל טוב להללי!

    מקסים, מחמם את הלב ותודה ששיתפת.
    ואהבתי גם את האנחה היהודית כ"כ –

    אוי אוי אוי כמה שנהנינו.

    🙂

  • ח ל י  On 16 ביוני 2009 at 00:17

    כל כך הייתי שקועה בכעס שבפוסט שלי שלא שמתי לב..

    קודם כל יומולדת שמח להללי 🙂
    אני מאלחת לך שעד שתגדלי בכלל הרוב יהיה אחרת, ורק מה שטוב כאן ישאר ויתעצם, ושהדברים הרעים יעלמו לנצח!! זהו!!

    ולאמא שלך ובעיקר לאחיך ואחותך הכה כה כה מתוקים אני רוצה להבטיח שאם תרצו, בשנה הבאה נארגן פשוט אחד כזה ע נ ק ממש ואחרכך נאכל גלידה!!

    ולאמא בלי קשר, חיבוק גדול על מבצע מופלא של שמחה, חינוך, ספרים והרפתקאה בתל אביב, שאפו מותק.

  • לי עברון-ועקנין  On 16 ביוני 2009 at 07:09

    איזה יפיפונים

  • ג'וליאנה  On 16 ביוני 2009 at 07:54

    כל כך אהבתי את הרעיון. יוזמה מקסימה ונראה לי שגם הביצוע!
    מה דעתך לחזור בהזדמנות על העניין במודיעין?
    והילדים שלך נהדרים. אפשר לחוש מהתמונות את ההתלהבות שלהם.
    ובאמת גם מבחינה חינוכית זה רעיון גדול!
    (בסוף הספרים שלי הלכו לספרייה שאני עובדת בה)

    ובכל מקרה מקווה שהעניינים שרמזת עליהם מסתדרים…

  • ג'וליאנה  On 16 ביוני 2009 at 07:59

    ויומולדת שמח להללי!!! דרך נפלאה לחגוג יום הולדת בשבוע הספר!

  • יעלילה  On 16 ביוני 2009 at 08:21

    הרעיון, השלט, ההיענות..
    רציתי לשאול, הילדים מכרו רק ספרי ילדים, או גם ספרי מבוגרים?

  • אהרן  On 16 ביוני 2009 at 09:01

    רעיון מצויין מא' ועד ת'
    ואני מסכים איתך. אי אפשר להחרים את שבוע הספר. זאת עדיין חגיגה מופלאה. כל כך הרבה ספרים, פקקים בדרך, ספר הוא עדיין חפץ שיש בו קדושה וחשיבות. הללויה.

  • אליסיה  On 16 ביוני 2009 at 09:16

    אוף, ולא אמרת
    אמרתי כבר, אבל שוב: רעיון נהדר, נפלא
    איזה כיף לילדים שלך שככה את עושה איתם

    ויומולדת הכי הכי להללי המקסימה

  • שועי  On 16 ביוני 2009 at 09:26

    רוני, שמחתי לפגוש אותך ואת גילי, לעת ערב, על יד דוכן גרף עם כל החבורות, שלך ושלי. מזל טוב להללי (כך מסתבר) שכנראה כבר היתה עייפה והיתה תלויה על אמא שלה כקנגורו בכיס

    הזכיר לי שיר קצר של ויזלטיר:
    ערב יורד עלינו בקפיצות של קנגורו

    ובכלל, הכיף הכי גדול הוא להעניק ספר שמאוד אוהבים לאדם אהוּב. זה כמו לבלות ערב שקט מול שקיעה בתחילת יוני, או לבלות לילה מול הים בהאזנה.

    אהרון, מספר הורסיות על טעם כובעיי הולך ומתגבר: אני חשבתי לתומי כי מדובר באי הזדהותי עם ממסדים דתיים וחוסר רצון להשתייך לזרם ספציפי מסוים, כמו גם: אהבה ישנה לג'ז ולבלוז. רב ירושלמי חביב אמר לי שאביו היה הולך עם אותם כובעים ממש (מה ששהביא אותי לחשוב על כך שבעצם תלמידי ישיבת מיר שנמלטו לסיו במהלך מלחמת העולם השניה באמת חבשו כובעים כאלה. אבל גם סבי בעצם). דווקא, הכובעים והלבוש הביאוני לידי שיחות יפות ומחכימות עם מוסלמים תושבי בורדו בקייץ האחרון
    (דיברתי אנגלית בטיבול מלים ערביות ואסלאמיות). ספק בעיני האם היו מדברים איתי בכזו פתיחות לא היו יודעים לכתחילה את מוצאי הישראלי- יהודי.

    בועז- שוב לא הצלחתי להגיע להופעה באוזן-באר
    כנראה שזה יחכה לשלב האלבום שבדרך. לכמה מו השירים של פונץ' ובבליקי שמור אצלי מקום מיוחד
    חוץ מזה הזכרת את גרהם גרין, שהעביר אותי מיידית ל-Paris 1919 של John Cale

  • אביגיל  On 16 ביוני 2009 at 09:39

    וחבל- אתמול דווקא היינו בכיכר ולא ידענו שגם אתם שם.

    אצלנו כולם חזרו עם שקית (2 ספרים לאדם – המבצעים האלה של 1+1 וגרוע מזה 2+2 בלבלו אותנו לגמרי) ועיניים נוצצות, אז גם אני אומרת ש:

    "שבוע הספר, עזבו אתכם מאידיאולוגיות ומניפסטים, זה פשוט כיף."

  • נבט חיטה  On 16 ביוני 2009 at 10:06

    מרגש וממלא תקווה.
    ילדים יפהפיים שיונקים חינוך לתפארת.
    כה לחי ומקווה בפעם הבאה להגיע ולתרום.

    מזל טוב להללי! וכל מה שחלי אמרה..
    הינוקא שלי יהיה בן שנתיים בסופ"ש הבא.

  • מיכל  On 16 ביוני 2009 at 10:13

    נכתב כאן, אבל מה, שאוותר?

    מצטרפת לכל המחמאות, וגם לאיחולי היומולדת – ברור.

    וחלי – אל תחשבי שיעבור לך ככה להציע עניינים חברתיים שנחתמים בגלידה וכאלו – שנה הבאה גם אנחנו רוצים – נעשה קבוצה, עם דוכן גדול גדול, כמו הרעיון (אין מילים, רוני. גם על הביצוע, וגם על פס היצור המוצלח של המבצעים עצמם)

    ושמרתם את הפוסטר היפיפה?

  • גילי  On 16 ביוני 2009 at 10:45

    אף על פי שהצטערתי מאוד מאוד שהקטנטנים שלי, שהיו שלשום, לא יכלו להשתתף אתמול.
    העניין עם השקל בא מקובי קמין, אני רק סיפרתי את הסיפור שלו. קובי מנהל את החנות "קדמת עדן" בדיזנגוף וגם שותף בהוצאת קדמת עדן שדוכנה צמוד לשלנו. הוא טוען שבשנים עברו, כשהיה מביא עודפים מהחנות לחלק בחינם בדוכן בשבוע הספר, איש לא התעניין בהם. אבל כשהציב מעל אותם ספרים שלט ועליו כתוב "שניים בשקל", היתה התנפלות המונית וכולם נלקחו.

    הבלונדינים שלך מתוקים מאוד, והכינוס הקטן והמקרי עם המשפחה של שועי היה נחמד ביותר.

  • אורי  On 16 ביוני 2009 at 11:10

    אז זהו, שהיינו שם ביום ראשון אחר הצהריים וחיפשנו אתכם נואשות ולא מצאנו. רק עכשיו אני מבין שהיה מצב חירום. נו, תמיד יש את הפעם הבאה.

    והפעילות של הילדים שלך היא פשוט מקסימה. כולל הם עצמם, כמובן. אני מודיע בזאת שאני מתכוון לאמץ בשמחה את הרעיון בביתי שלי. ואם את מקבלת את ההצעה של ג'וליאנה לעשות אותו הדבר במודיעין – אני מצטרף.

    אפשר כבר השבוע?

  • שרון רז  On 16 ביוני 2009 at 11:25

    מקסים, הרעיון והביצוע, יופי של חינוך ויוזמה, כל הכבוד ומזל טוב

  • יולי  On 16 ביוני 2009 at 17:01

    נהניתי לקרוא את המילים בין התמונות
    ונהניתי להתבונן בתמונות בין המילים
    אני לא מכירה את הדמויות המצולמות, המסופרות והמגיבות
    אבל הצלחת רוני, להכניס אותי
    כאילו והייתי שם,
    תודה ומזל טוב

  • טלי  On 16 ביוני 2009 at 18:17

    לצד תחושת ההחמצה על שאני הייתי יום קודם…

    אבל רעיון נפלא וביצוע נפלא עוד יותר! השתמשתם בסוף בספרים השארתי בדוכן של גרף? (בשקית בד לבנה) מעדיפה לחשוב שהספרים שלי השתתפו בחגיגה ולא הצלחתי לזהות לפי התמונות…

  • טלי  On 16 ביוני 2009 at 18:18

    מזל טוב גדול להללי! (-:

  • רוני  On 16 ביוני 2009 at 20:34

    אני אנסה לענות לכולם:

    ג'ולז ואורי, לצערי אין לי יותר ספרים לחלוקה. לשנה הבאה במודיעין הבנויה? אתם יכולים גם להתארגן בלעדי!

    טלי, הבנתי שקובי כבר הצליח לחלק את הספרים שלך, ובהצלחה רבה. את רואה, יצא טוב בכל זאת.

    מיכלי, בטח שמרנו! (אני חושבת… אבל צילמנו הרבה, כולל קלוזאפים על פרטים מגניבים)

    נבט, מזל טוב!

    יעלילה, גם וגם. אבל נתינה היא שיעור ארוך ולא פשוט, אז הרוב היו ספרי מבוגרים 🙂

    חלי, קבענו. נתחיל לדבר במרץ, ונזכיר לכולם. רעיון פשוט מצוין.

    לכל מי שבירך את הללי, מסרתי.

    ולכל מי שהשאיר מילים טובות, עשיתם לי את היום. תודה רבה 🙂

  • איקי  On 16 ביוני 2009 at 21:04

    זה יפה מכל כך הרבה בחינות. ראוי שיהפוך למסורת.
    רצה במיילים ובפייסבוק יוזמה דומה של שבוע הספר-יד שניה שעורכות כמה שותפות בדירה ירושלמית. הן אוספות ספרים מחברים ומוכרות במחיר מגוחך שיכסה הוצאות כיבוד לערב של מפגש חברים ומכירת הספרים.

  • צפריר  On 18 ביוני 2009 at 14:57

    מקסים. כל הכבוד. הם מאוד נחמדים, הנוער, ולמרות שכולם התאכזבו שלא עשיתם את זה ביום ראשון, לי זה לא ממש אכפת, כי אני כן קיבלתי אותם ביום ראשון.

    אבל לא כתבת שכל הדברים הטובים בילדים האלה מגיעים מהדוד שלהם. איך זה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: