זהירות

השקט שהיה שם היה
טוב. השקט ההוא.
ועל אף שצררתיו היטב
במטפחת בד רכה
ונשאתיו בשתי כפות ידי
מגוננת עליו מפני העולם, מפנַי,
בכל זאת כעת
כבר איננו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  ביום 7 במאי 2009 בשעה 22:20

    את רגע התובנה הזה

  • אסתי  ביום 7 במאי 2009 בשעה 22:41

    פעמיים

  • טלי  ביום 8 במאי 2009 בשעה 13:31

    אהבתי מאוד מאוד

  • שועי  ביום 10 במאי 2009 בשעה 11:09

    כתיבת בלוג נחווית אצל רוב האנשים מבחוץ כעשיית רעש (סוג של התעסקות עם מדיה ופרסום)
    אני חווה את הכתיבה כיצירת שקט מתוך שקט
    כאשר לעתים ההמולה החיצונית מתגברת
    ואז אובדת חדוות הכתיבה
    עם זאת, לעתים יש שיבה אל המדיטציה ההכרתית שמאפשרת את הכתיבה הטובה. מה שבאפשר רק בשקט.

  • שועי  ביום 10 במאי 2009 בשעה 11:10

    בזכרון השקט

  • לי  ביום 12 במאי 2009 בשעה 09:07

    מבחינת מוזיקה וגם מבחינה לשונית רציתי "אף על פי"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: