על גינה אהובה: אצבעות זקורות מתוקות

זוהי עונתה, ועתה אין בלתה

הגפן המשתרגת על קווי המתכת הירוקים בחוץ צימחה עלים כמעט בן לילה בעליזות שאין כמוה.

השנה שכחנו לגזום אותה, והיא פרועה, פראית ויפה. מושיטה אצבעות מנוקדות ענבי-עתיד. בבוקר טיילתי בין אצבעותיה:

 
 
 
 

ובעוד שבועות ספורים תפרוץ המלחמה.
זה יקרה כשיבשילו הפירות ואנחנו נרצה בהם, והציפורים ירצו בהם, והטבע ירקיבם במהירות. ובסוף, כבכל שנה, נערוך הסכם שלום: קצת נאכל, וקצת יאכלו הציפורים, ומה שנותר ישוב לאדמה – כי ענב היית, ואל שורשי הגפן תשוב כקומפוסט משובח שנרקב בשלווה על האדמה, למרגלות אמו הורתו.

מכל השמחות שמשמחת אותי גינתי, אין שמחה כזו של הגפן: פירות בעיתם, מתוקים וקרירים אפילו ביולי-אוגוסט. אני קוטפת ואוכלת היישר מהעץ, בלי לשטוף ובלי לחשוב, ולרגע כמעט אפשר לשכוח מהאינטרנט והטלוויזיה, הקניון וחדר הכושר, בעיות האקולוגיה והעלייה במשקל, הפיגור הנוראי בעבודה והילדים שלא מפסיקים לקרוא ומה יהיה באמת.
כל העולם הזה שבחוץ נשאר שם, בחוץ, ואני אשה על אדמתה, אוכלת מפריה. אישה תחת גפנה.

ידיעה מוקדמת על אושר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תמר  On 26 באפריל 2009 at 16:10

    איזה יופי, איזה עונג. תהני לך עכשיו ובמשך הקיץ שיהיה קריר, קריר….

  • ג'וליאנה  On 26 באפריל 2009 at 16:47

    כמה נפלא שיש לך מפלט כזה!
    (ממתי ילדים שלא מפסיקים לקרוא זו דאגה?(

  • אליסיה  On 26 באפריל 2009 at 17:23

    כמה יפה הירוק הזה…

  • שרון רז  On 26 באפריל 2009 at 17:46

    מאוד יפה, צילומים מאוד יפים, ירוקים, מרעננים ואינטימיים, גם המילים, משהו מרגיע ומחובר לאדמה

    לבן שלי קוראים כרמי

  • ח ל י  On 26 באפריל 2009 at 17:52

    איך כבר יש לך ענבים…?

    שלי התחילה לבקוע לפני שבועיים ואם תעמדי ליד, אני נשבעת לך, שכמו בסרט טבע שמקרינים מהר, תצליחי לראות אותה מתארכת מדקה לדקה.

    יפייפיים הפוסטים הגינתיים שלך. תענוג.

  • שועי  On 26 באפריל 2009 at 19:35

    חידושו של הפוסק וכנראה המקובל ר' אברהם בן דוד אב בן דין מפוסקייר (המחצית השניה של המאה השתים עשרה, פרובנס), בספר האשכול (חיבור הלכתי גריידא), היה בלראות את תבנית העולמות כולם בתהליך נביעתם, כגפן פוריה
    לפיכך, הקדמת ספר הזהר פותחת בהוראה לאחוז את הכוס בחמש אצבעות כדי לשמור עליה, כי בה אצור פרי נביעת העולמות כולם (יין הטוב)
    והנה כדרכי, על אף שלא פגשני היום דיוניסוס- באכחוס עלי עין, השיאוני אשכולות הגפן הירקרקות בתמונה דלעיל, להשתקפות בבואתם של עולמות סמויים מעיין

  • טלי  On 26 באפריל 2009 at 20:02

    פוסטי הגינה שלך מגיעים אליי בדיוק בזמן, בעיצומו של הרומאן המחודש והנלהב ביני לבין הגינה. גפן זה אחד מחלומותיי הגינתיים, חלום שטרם התממש, אבל פרי מהגינה זה כיף אמיתי ואני רואה שגם את, כמוני, חושבת על הפרי הנרקב (או הםרח היבש) שחוזרים אל אמם הורתם- יש בזה משהו נכון ושלם בעיני.

    שלא יפסיקו לקרוא הילדים. יפסיקו רק לרגע, כדי לאכול ענבים כשיבשילו. ואת, אל תפסיקי לכתוב פוסטי גינה מרחיבי נפש כאלה. תענוג גדול!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 באפריל 2009 at 20:04

    איזה כיף…
    עכשיו את יכולה לעשות יפרח…

  • מיכל  On 26 באפריל 2009 at 20:30

    נפלא בעיני. גם הצילומים (בעיקר הראשון), גם המילים.

  • איתמר  On 27 באפריל 2009 at 13:07

    יפות

  • אביבה  On 27 באפריל 2009 at 14:29

    יפה לך לגדל ולצלם (גם שיחים, גם ילדים).

  • רוני  On 6 במאי 2009 at 23:31

    לאיזוטריה הפרטית שלי, על הטרחה ועל הפרטים הקטנים והמדויקים שאתם מפזרים לי כאן, כמו מתנות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: