נסעתָ

נסעתָ.
השמיים נפערו בפני החיוך היפה שלך
ואני התעוררתי הבוקר מול השקע בכרית
מחייכת אל זכרון פניך.

זה רק לכמה ימים אמרת
לא יותר משלושה זוגות גרביים
טלית, תפילין. כמה ספרים

בבית נמתח האוויר סביבי
והמרצפות רבות כל כך.

התינוקת כל כך מתגעגעת.
אני? אני בסדר.
בסדר.
באמת.

רק בבוקר
לפני שהכל קורה,
אני מחפשת את החיוך הזה שלך, המתוק,
הנושא אותי על כפיו מדי בוקר
אל העולם.

 

ליואבי, בתקווה שיהיה וויפי איפשהו היום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי  On 30 במרץ 2009 at 12:00

    אהבה יפה כזו אחרי כל כך הרבה שנים. הנושא אותי על כפיו מידי בוקר, איזה יופי

  • טלי  On 30 במרץ 2009 at 15:14

    וגם אופטימי ומעורר תקוה, באיזשהו אופן (-:

  • דפנה לוי  On 30 במרץ 2009 at 15:27

    כמה סנטימנטלי…
    🙂

  • רוני  On 30 במרץ 2009 at 18:33

    אני אוהבת אותו.

  • שועי  On 30 במרץ 2009 at 20:25

    יפה

  • ت ن ا  On 31 במרץ 2009 at 09:54

    بىر احرظ فائر باك نمظ عنعظ

  • ח ל י  On 31 במרץ 2009 at 09:55

    …המקלדת בבית חולים הייתה על ערבית

    איזה יופי. איזה כיף. לך. ולו 🙂

  • יואב  On 31 במרץ 2009 at 14:10

    *מהרכבת לגרמניה*

  • ג'וליאנה  On 31 במרץ 2009 at 20:54

    ולחשוב שסיטואציות דומות מוציאות ממני קיטורים חומציים בבלוג שלי לפי מיטב עדות פולין.
    אהבתי את הגעגוע לבן הזוג ולא רק לאבא. לא פשוט. חוץ מזה יקירה את יודעת את הטלפון שלי אז אם את צריכה עזרה אני יותר מאשמח לעזור.

  • לי  On 2 באפריל 2009 at 11:02

    לאהוב כל כך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: