על מות הילדים

אולי מה שישבור אותם יותר מכל,
את הבעד ואת הנגד,
את הימין ואת השמאל,
היא ההכרה העמוקה,
המזיקה,
המצחיקה,
שהסכסוך הזה רגיל ככל
הסכסוכים שבעולם.
שאין בו כל ייחוד
רק מילימיותרות
של שני עמים בלתי מיוחדים
מאוד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עופר לנדא  On 29 בינואר 2009 at 14:59

    רק בפרשנות, ואיכשהו בכל מקום אחר בעולם עמים קמים ונלחמים על זכותם לחיות בביטחון, וכולם מבינים את זה, אבל כשאנחנו נלחמים על חיינו, זה מוטל בספק.

    (ונראה לי שנושא הפליטים זו רק דוגמא נוספת לזה שההתייחסות של העולם לנושא שונה מכל מקרה אחר)

  • מירי  On 29 בינואר 2009 at 15:05

    לקחת שיר אבידני אוניברסלי נפלא על נפש האדם והפכת אותו לשיר קטנוני על סכסוך קטנוני. למה?

  • רוני  On 29 בינואר 2009 at 15:40

    כי כך רציתי.
    כי אני לא מרגישה שזה קטנוני.
    מכל מיני סיבות.
    בעיקר כי אני יכולה.

  • אסתי  On 29 בינואר 2009 at 17:30

    לקחת שיר אבידני ולעשות עליו טייק אוף לסכסוך הקטנוני והטפשי שבגללו אנחנו חיים ובעיקר מתים.

    אותי זה תמיד מצחיק או מלמד או מראה כיוון שלא חשבתי עליו כשיוצרים חדש מיצירה קיימת או מהתכתבות עם משהו ששייך למאגר הידע המשותף.

  • מירי  On 29 בינואר 2009 at 17:58

    או קיי
    אבל אם לך מותר לקחת שיר של אבידן ולפרק אותו, למה למשרד החינוך אסור לפרק שיר של אלתרמן ופן?
    אם כבר 'שירים שימושיים' שיהיו שימושיים
    כלומר
    האם לדעתך הפעולה שעשית כאן אינה שייכת למשפחת השכתוב? זו בדיוק ההוכחה למה לא צריך לחנוט שירים.
    לא אהבתי את התוצאה, אני מודה. אולי משום שהשיר של אבידן הוא חלק מהדנ"א הנפשי שלי. אבל סחטיין על התעוזה (למי יש אגו מספיק גדול לשכתב את פן, שאלת. השיר הזה הוא תשובה חלקית לשאלה הזו, לא?)
    ואני לא מקנטרת אותך. נשבעת. אני מנסה להראות לך את הצד השני של אנשי חזית הפורמלין, את בעצמך רגל פה רגל שם, וזה אחלה.

    אבל תגידי – כלומר את לא חייבת עכשיו, כשיהיה לך זמן פנוי –
    למה לעזאזל התכוונת כשכתבת אצל ימימה את השורות
    "גם שירה וגם כתיבה מכבדת נשים עושה לי צמרמורות"
    זה מעקצץ לי. למה התכוונת???

  • רוני  On 29 בינואר 2009 at 18:51

    התכוונתי שהנסיון הזה לנסות ללמד שירה מראש כאקט אידאולוגי מוכוון מלמעלה עושה לי צמרמורת.
    אני אוהבת את השיר של אבידן ובכלל לא ידעתי שהוא נכנס למחזור הדם שלי והופיע ככה על הדף עד הסוף, ואז, כשגיליתי שזה קרה, הוספתי את מילימיותרות.
    אני אוהבת את השיר הזה כל כך שהוא בתוך השפה שלי, ומכאן ההתכתבות נוצרה באופן טבעי. אני מבינה את הקושי שלך, אבל זו האמת שלי.
    וההבדל בין זה לבין מה שרוצים לעשות במערכת החינוך מאוד פשוט: שם זה נעשה כאינדוקטרינציה לתלמידים, ולא כדיאלוג ספונטני. אני בעד קריאה ביקורתית, בחיי. וגם בעד יצירה. השילוב הזה לא עבד לי טוב.

  • רוני  On 29 בינואר 2009 at 18:53

    אני מאוד אוהבת שירים שמדברים עם שירים אחרים. מפתיע שזה קרה לי, לאור העובדה שאני לא כותבת שירים אף פעם.

    ואני באמת נדהמת מכמה מיוחד הסכסוך הזה בעינינו, עד שאנשים מקטינים את הסכם השלום באירלנד כאילו שם היה פשוט יותר, או בכל אחד מחבלי הארץ שדיממו שנים ואז הפסיקו. אצל כולם היה פשוט, רק אצלנו מסובך.

  • טלי  On 29 בינואר 2009 at 21:18

    כלומר- נכון ששמבט-על הסכסוך שלנו לא שונה מאחרים והפרופורציה הזאת עשויה לתת תקוה,כי אם כולם יכולים לפתור סכסוכים קשים, גם אנחנו יכולים.
    מצד שני, זה שאנחנו לא כאלה מיוחדים כמו שאנחנו חשובים עלול להביא לזה שהעולם לא יתרגש מאתנו כ"כ, למרות התקוות שהרבה אנשים (גםאני) תולים באובאמה.

    ונדמה לי שההכרה הזאת דוקא לא תשבור אף אחד, האמת… אבל אני מחבבת את הטייקאוף שלך על השיר (-:

  • אסתי  On 30 בינואר 2009 at 16:14

    אני לא חושבת שזה שכתוב
    אני חושבת שזה טייק-אוף וזה לא דומה בכלל לעניין משרד החינוך ותיקון הטקסטים השובניסטיים.

    ושוב, אם הכוונה היתה רק קריאה ביקורתית של טקסטים אז סבבה, וכאמור כבר אמרתי בעבר – קריאה ביקורתית וחשיבה ביקורתית זה המרכז וזה החשוב ביותר במערכת הלימודים.
    אבל אם מדובר על שכתוב אז כאמור, כבר אמרתי את דברי.

    ובכל מקרה טייק אוף על טקסטים ספרותיים ועל יצירות פלסטיות ומוזיקליות זה דבר מקובל ביותר ובעיני מוסיף רבדים על רבדים לנושא המדובר.

    אגב, אני עצמי בזמנו לקחתי את דו"ח וינוגרד וניתחתי אותו כמו שמנתחים ספר קריאה והשתמשתי שם במגש הכסף של אלתרמן. לדעתי זה דווקא יצא לא רע והוסיף לסרקאזם ולזוועה של העניין, ותיכף אביא לך לינק. מעניין מה דעתך.
    http://digital.globes.co.il/Repository/ml.asp?Ref=R0hOLzIwMDgvMDIvMDQjQXIwNTcwMg==&Mode=Gif&Locale=hebrew-skin

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: