שוקולד (התחסדות)

נעים להיות מאושרת, הו, בורגנות המתוקה שלי.
שמש הפז על המיטה בבוקר וגם
כל הקלישאות הנעימות האלה: אוכל, משפחה.
מעולם לא אמרתי באדיקות גדולה יותר
את קריאת שמע שעל המיטה.
הכל מצופה סוכר מתוק
סוכר ושוקולד.
גם הפליטים האלה, שוקולד.
אחד מהם, נטול פנים, פולש לחלומותי ללא הרף
כמו הייתי מקלט נטוש בצפון תל אביב.
כמה מרגיז ולא נוח.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עירא  ביום 24 באפריל 2008 בשעה 09:26

    ואיזה שיר חמוץ במסווה מתוק. אני חושב שהוא די מסמל ומסכם את הרגשות של רבים מאיתנו בנושא. בגיל אחר לא היינו מגיבים ככה 😦

    מועדים לשמחה יקירתי, למרות פולשי החלומות השוקולדיים 😦

  • ג'וליאנה  ביום 24 באפריל 2008 בשעה 11:20

    כל כך מבינה את ההרגשה הזאת.
    וכל כך שמחה שחזרת לכתוב פה.

  • רוני  ביום 27 באפריל 2008 בשעה 00:44

    עירא, יקירי. אני חושבת שאנחנו יכולים לבחור כל הזמן. אפילו בגילנו.
    ג'וליאנה – תודה שבאת.

כתיבת תגובה