שוקולד (התחסדות)

נעים להיות מאושרת, הו, בורגנות המתוקה שלי.
שמש הפז על המיטה בבוקר וגם
כל הקלישאות הנעימות האלה: אוכל, משפחה.
מעולם לא אמרתי באדיקות גדולה יותר
את קריאת שמע שעל המיטה.
הכל מצופה סוכר מתוק
סוכר ושוקולד.
גם הפליטים האלה, שוקולד.
אחד מהם, נטול פנים, פולש לחלומותי ללא הרף
כמו הייתי מקלט נטוש בצפון תל אביב.
כמה מרגיז ולא נוח.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עירא  On 24 באפריל 2008 at 09:26

    ואיזה שיר חמוץ במסווה מתוק. אני חושב שהוא די מסמל ומסכם את הרגשות של רבים מאיתנו בנושא. בגיל אחר לא היינו מגיבים ככה 😦

    מועדים לשמחה יקירתי, למרות פולשי החלומות השוקולדיים 😦

  • ג'וליאנה  On 24 באפריל 2008 at 11:20

    כל כך מבינה את ההרגשה הזאת.
    וכל כך שמחה שחזרת לכתוב פה.

  • רוני  On 27 באפריל 2008 at 00:44

    עירא, יקירי. אני חושבת שאנחנו יכולים לבחור כל הזמן. אפילו בגילנו.
    ג'וליאנה – תודה שבאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: