החג של הסבתות המתות

 

בערב שמחת תורה עולים בקדחתנות אל הקברים בזה אחר זה. חמש שעות ושלוש אזכרות בשלוש כנפות ארץ. מבית הקברות הישן בכניסה לחיפה ממהרים אל ארץ המתים בצומת סגולה ומשם לבית הקברות המאובק בקצה הקיבוץ בדרום, ובכל תחנה מספידים סבתא שנפרדה מן העולם בערב שמחת תורה. כשמגיעים הביתה מתקשרים אל הסבתא האחרונה ונושמים לרווחה כשהיא עונה לטלפון (משמע – חיה עדיין. לפחות בינתיים.)

ומקווים שתחיה עד הערב, ושתואיל להפרד מן העולם במועד אחר, שכן שום סיכוי אין להספיק עוד אזכרה בערב שמחת תורה. גם כך מדי שנה הרגליים כבדות כל כך בהקפות של ערב החג.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: