הקסאם של סבתא

בשבוע שעבר היו שניים מהבומים חזקים יותר ודודה איה נבהלה. שדרות במרחק של עשר דקות נסיעה. שומעים את המלחמה, והיא מגרדת את השדות לפעמים. "יישוב באיזור" זה לפעמים הקיבוץ, אבל רוב הזמן זה מקומות אחרים.

ואז דודה ביה התקשרה ואמרה שהיא דיברה עם מישהי במשק וההיא אמרה שזה נפל בבית הקברות. "תלכי לבדוק שזה לא נפל על הקבר של אמא", היא אמרה.

סבתא חוה שלי היתה מתפוצצת מצחוק. שייפול, שייפול על הקבר שלי, היא היתה אומרת. שלא ייפול על איזה בנאדם או ילד. אני במילא כבר פייגר.

 

הקייבר של הפייגר.
מתה עלייך, ספתושא.

 

… אבל הוא לא פגע בה.

יורם מלצר בתחזית מצמררת, וככל הנראה מדויקת.

 

קצת קשור:

על ר', פועלת ייצור משדרות

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גע"ס  On 3 ביוני 2007 at 12:46

    תמיד כשאני מבקרת בבתי קברות (וזה לא קורה הרבה, תודה לאל), אני מחשבת את גיל המתים ומאוד שמחה לגלות את כל אלה שחיו לפחות שמונים שנה.

  • רוני  On 3 ביוני 2007 at 13:50

    איומות ומיותרות.
    כמה מעט אפשר ללמוד מקברים, וכמה זה מרתק בכל זאת.

  • מיכל  On 3 ביוני 2007 at 17:37

    ולכן התפקיד הזה מוטל על אלו שנשארים (התפקיד של לשמור על זכר אלו שנלקחו)

    והלכת. ובדקת.

    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: