חלומות באמת מתגשמים לפעמים

כתבתם לי שאני מתכתבת עם אדם אחד או שניים, מסתתרת, רוקדת עם צעיפים. שדיבור פנימי מרחיק אתכם ממני.
אתם צודקים. פה ושם שתלתי רגע של בדיחה פנימית, אהבה, שנאה, כעס. פה ושם אהבתי מישהו יותר מדי.
אבל בעיקר אהבתי את קוראיי. אהבתי את מי שכתב לי (שלחתי לשלושתכם את הספר הראשון שלי. מקווה שהגיע בזמן לחג) וגם את מי ששתק אליי מאחורי מקלדת מתקתקת.
אני מאמינה שאתם יכולים למצוא אותי בסבך המילים המבולבלות של העת המוזרה הזו. פגשתי אנשים שטרפו את חיי, עייפתי, העזתי, נכשלתי נוראות, הצלחתי עד אין קץ. משום מה כל שנה מסתיימת בזעם נורא שכזה.
בלילה האחרון של השנה פגעתי באדם שאני אוהבת.
בלילה הראשון של השנה אני רוצה לאהוב. רק לאהוב. הילדים, הבעל, עצמי. לכתוב בסתר אפילו בראש השנה (אלוהים סולח למי שכואב לו שריר הכתיבה בלילות?), להתגעגע לשירים, לסלוח לי על שהגבתי בחולשה ופחד.

שיתגשמו כל משאלותייכם לטובה, ולפחות אחת שלי.

והנה שיר אחד ישן מאוד על אבא ז"ל, לשנה החדשה?

אם אתה רואה אותי עכשיו
אתה בטח צוחק
למראה השקרים המוכרים
אולי אתה בוכה
למראה השקרים האהובים

אם אתה רואה אותי עכשיו
ספק אם אתה יכול לסלוח
על מה שאמרת ומה
שהיית.

ריח הרפת מהמגפיים שלך
בכניסה לבית
ממש ליד הקקטוסים הירוקים מדי
מעל העלעלים שלא ידעתי את שמם.

בגינה האחרת צמחו גמדים קיץ אחד ארוך ואני קטפתי אותם מדי בוקר.

אתה הולך והולך. איך הולכים
מבלי לבוא?
יש שקרים שאי אפשר לקלף
אפילו משפתיים מתות.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: