שיר אהבה בערב שבת

חלפתי על פני התמונה הזו שאהבתי כל כך הרבה פעמים
אני מתבוננת בה ואיני רואה עוד דבר.

וישבתי מול נוף העמק של משגב עם עוד אחר צהריים, ועוד אחד, מאות פעמים
עד שלא יכולתי לראותו עוד, ואמרתי לאהובי הטרי
הבט ביופיו של הנוף
אבל אני לא יכולתי לראות עוד נוף
רק מטפורה של נוף.

אני מביטה בו, עתה הוא אהובי הותיק,
ומדי פעם אני צריכה לעצום עיני בעוצמה
עוד יום, עוד יום, אולי שישה ימים שלמים לא להביט בו
וכשאני פוקחת עיניים אני רואה אותו שוב
ורואה עד כמה הוא עדיין
יפהפה.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: