על הקבר

 

על הקבר שלך כתבתי, אבא, על האבן ממש, והתחלתי שם ספר לכבודך. ספר שתהיה בו אתה ויהיו בו שביבי הממזרות האלה שהיו בעיניים שלך ובדידותך ואהבותיך והכאב שנותר.
היה חם ביום שישי בבוקר, ובטלפון דיברתי עם איש אחד שחטאתי לו בלילה, ועל אף כל המוות הזה היו חטאיי הקטנים והנרפים חשובים כל כך בעיני.
והגיעו עוד אנשים לאזכרות, כולם עם בקבוקי מים לנקות את הקברים. סבתא רצתה שננקה את שלך, וכך עשיתי, על אף שקבר צריך להיות מאובק ולא מנצנץ, על אף שקבר הוא המקום האחרון שנותר לזקנה להתפשט עליו ולזמן ורוחות הים לאכלו.

שרתי לך את השיר שאהבת:

        כך ברא אותך הטבע
        עם קצת דמיון ומחשבה חופשית
        אז תן לזה לגדול מהתחלה
        בבקשה
        אל תנסה להלחם בזה
        אל תנסה להשתנות
        כי זה תמיד יחזור מהתחלה
        פתאום.

על הקבר שלך היה שוב הנר שמדליקה אלמונית בכל שנה, אני חושבת שהיא באה ביום ההולדת שלך מפני שכשאנחנו מגיעים הוא כבר חלוד. מול בית הקברות שדות רחבי ידיים ועיר ילדותך, חשבנו שכך תרצה. אם הייתי יכולה הייתי קוברת אותך ליד הים, אם הייתי יכולה הייתי קוברת אותך בחצר ביתי והייתי ישנה על המצבה ונושקת לה עוד ועוד את געגועיי.

ארבע שנים חלפו בסך הכל. אומרים שמי שאהבנו לא ימוש מליבינו לעולם, אבל אני לא מצליחה לזכור אותך כלל אבא יקר שלי, ואני מאוד מתגעגעת.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • morcarmon  On 27 באוקטובר 2003 at 20:15

    על כאב שהוא צלול ויפה?

    רק להגיד שהייתי וקראתי והתרגשתי נורא.

    (ותהייה קטנה בסוגריים, האלמונית, איך יודעים שזו אישה?)

  • רוני  On 28 באוקטובר 2003 at 09:37

    ותודה שאמרת, מורן.
    לגבי האלמונית – אה – סיפור ארוך ומורכב.

  • יולי  On 28 באוקטובר 2003 at 10:21

    שלא ניתן לכמת אותו, להכיל או אפילו לפעמים לסגור בארון מאחורי מנעולים, שיפסיק להכאיב, לבין המקום הפיזי המוגדר והתחום של הקבר, תמיד היה משונה בעיני. אהבתי את המחשבה של קבורה קרובה ללב ולעין.
    אני קוברת אותם במחשבות. זה קצת פחות מכאיב בלב.

  • רדרל  On 28 באוקטובר 2003 at 20:22

    חיבוק.
    וכמה כשרון להפוך רסיס מציאות לפיוטיות.
    (אני נשמעת לעצמי חסרת רגישות להחריד, אבל אין דרך סבירה להגיב על פוסטים שכאלה, לא באינטרנט בכל אופן)

  • יוקה  On 1 בנובמבר 2003 at 20:03

    כמו כל שנה לצערי אני מפספסת את התאריך.

    אבל את יודעת שאני אתכם, נכון?

    נשיקות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: