לכל איש יש שם

ציד אדם, ישראל, 2003

אי אפשר כבר ללכת ברחוב, אי אפשר לעצור בפלאפל, אי אפשר לחצות את הכביש. בכל פינת רחוב תמימה שילד חולף בה בשלווה יש סכנה ממשית ומיידית. הכי גרוע: כבר אי אפשר לישון.
כבר עשרה חודשים מלאו לציד האדם של משטרת ההגירה. זה התחיל בספטמבר 2002. הם באים בבוקר, מוקדם, זו השעה היחידה בה ניתן למצוא אותם בבית. הם עובדים בבוקר, בערב, בלילה. הם ישנים בארבע או חמש או שש בבוקר, ואז הניידות מגיעות.
אין צווים, אין הסברים, אין רחמים.

 

ion maftean

יונל מפתיאן, פועל זר לא חוקי שעובד בנקיון בתים וחדרי מדרגות מספר שבעשרת החודשים האחרונים גורשו כחמישים ממכריו, ביניהם אחותו וגיסו. אולי הם ניצחו באמת, הוא אומר, כי מי שיוצא לא יכול לחזור, שמים לו חותמת בדרכון, וחדשים לא באים. זה לא כדאי, אם יגרשו אותם מהר מדי יפסידו את כל מה ששילמו כדי להגיע.

הוא נולד ב 5.4.1975 במארז'ינאה, עיר קטנה בבוקובינה, ששמה יצא למרחוק בזכות הכדרות המיוחדת הנהוגה בה. הכלים נצבעים בשחור בתהליך השריפה. שירת בצבא, עבד שנה בגרמניה, הקים עסק למכירת מוצרי עץ, היה נהג בוס.
בגיל 19 התאהב באלנה. אמא שלה אמרה לה "זה באנדיט, אל תתחתני איתו", אבל אלנה נישאה לו לפני שש שנים. מתוך שש שנות נישואיהם, רק שלוש בילו יחד.
במהלך השהות המשותפת שלהם בישראל נולדה בכורתם, אלכסנדרה. כשהיתה בת שלושה חודשים שלחו אותה לסבתא ברומניה. כשאלנה נכנסה שוב להריון, עזבה את הארץ. יונלה נולדה ברומניה.

כשגירשו את אחותו הוא התקשר וניסינו לעזור. זה נשמע כמו שיר, מה שהוא אמר לי באותו בוקר:
הגיס שלי ורודיקה
זה אחותי
בלילה בא משטרה
לקח אותו.
היא בהריון
האשה אומרת, זה לא חשוב
את הולכת בבית סוהר.

זה גיס שלי אומר לה לא, לא.
אחות שלי עכשיו הולכת בכל אנשים
מחזיר מפתחות
אולי נותן כסף.

עכשיו איפה הוא אנחנו
לא יודעים. רמלה, אולי.
אמר יתקשר בערב.

אני צריך כרטיסים לקנות
וזה דברים שלהם לשים בבית שלי
והיא קשה לה, בהריון הרבה.
תיכף זה חג פסח שלנו
אני שולח אותו בבית
או הוא יושב שמה חודש.
גם היא
כסף זה לא חשוב, שיילכו בבית.

עכשיו אני לא יודע מה עושים. בירושלים
אני לא נשאר. כל חברים חוזרים שמה, חבר שלי ביום
חמישי בבוקר. לוקח דברים לילדות שלי.

בראשון לציון אי אפשר, יש אוטובוס משמה מעט ועובר
בשדה התעופה, שמה
משטרה שואלת שאלות. אי אפשר כל בוקר שמה, צ'יק צ'ק
גם אני ברומניה.
פה דירות יקרות.
אני לא יודע מה עושה, בלאגן בראש. פה אנחנו כמו
כלבים.

רודיקה פגשה את הבת שלה. היא בת שש. אמה נסעה לישראל כשהיתה בת שנה. אני חושבת שהילדה הזו לומדת עכשיו להכיר את האמא שלה. אלכסנדרה ויונלה, הבנות של יונל –
הן יחכו עוד הרבה זמן.
הוא רוצה להביא לישראל את אמא שלהן. הסבתות מסתדרות יפה. אם אשתו תבוא אז רק עוד שנתיים יעבדו שניהם ויסתדרו בחיים.
בינתיים יונל מתמזג עם הפאנלים, מנסה להתחפש לישראלי, לא יוצא לרחובות וישן כל לילה במקום אחר. כבר שלוש פעמים כמעט תפסו אותו. הוא אומר שהשמועות מספרות שבספטמבר זה ייגמר, יפסיקו את הגירוש המסיבי.
סביר יותר שבוקר אחד הוא יתקשר מהמכלאה ברמלה, להפרד.
אבל ספטמבר מעניק לו תקווה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On 1 ביולי 2003 at 15:25

    אין לזה מילה אחרת. חסרי לב וחסרי רחמים וחסרי יראת שמים, האנשים האלה שמוציאים אנשים אחרים מהמיטה באמצע הלילה ומגרשים אותם.

    גם אני הייתי פעם עובדת זרה, בלתי חוקית, התקיימתי בקושי, אכלתי לחם וחמאת בוטנים ומרק מקופסה במשך חודשים. הרגשתי תושבת סוג ג' – כאילו באתי מהעולם השלישי. היו לי חברים מקומיים, חברים טובים אפילו, אבל תמיד היה ההבדל הזה: להם יש כסף, משכורת ולי אין. להם יש אפשרות ללמוד ולי אין, להם יש עתיד שם ולי אין.

    ואני, הרי היה לי לאן לחזור. אני יכולה רק לדמיין מצב שבו באמת אין לאן לחזור, ולאיזה יאוש זה מוביל.

    לא, אין להם רחמים, לנבלות ממשרדי הממשלה. וזה מעבר לעובדה שהם מטומטמים, כי הם בעצמם יצרו את המצב הזה.

  • אבי  On 1 ביולי 2003 at 15:47

    אפשר ללמוד על זה בבית התפוצות, וגם ביד ושם.

  • ש  On 1 ביולי 2003 at 19:38

    זה כואב, וזה מצער שלא רודפים אחרי הפושעים האמיתיים שהם קבלני העובדים הזרים. ביניהם נוגסי עבדים מתועבים, סוחרי נשים ושאר חלאות.
    זה כואב, כי אלו בסך-הכל אנשים שבאו להתפרנס, וכי ברור שחלקם ייאלצו ללכת, אבל באיזו דרך…
    פוסט חשוב.

  • גילעד  On 1 ביולי 2003 at 19:46

    אז ממה נתרגש יותר? מיונל שבא לכאן להרוויח לחמו, כי אין לו ברירה אחרת.

    או מיוני, ילד ישראלי שאין לו מה לאכול, כי את אבא שלו פיטרו מהמפעל, כי להעסיק פועל זר זה יותר זול, ואפילו לנקות בתים הוא לא יכול כי הפועלים הזרים יותר זולים.

    אז מי אשם? הישראלי שלא היה מוכן להשפיל את עצמו בעבודה כמו בניה ונקיון בתים, ובסופו של דבר, כשהוא כבר מוכן להשפיל את עצמו, אין לו עבודה, כי העובד הזר תפס אותה.

    או עובד זר, שסיפרו לו שכאן אפשר להרוויח כסף גם אם תעבוד במחיר זול, כי הרי הזול שלנו הוא היוקר שלהם, אבל כשעברו השנים הוא הבין שהמחיר הזול שאנחנו משלמים מגלם את הסיכון שבגירוש, אבל עכשיו הוא מוכן להסתכן, ולכן לא מפנה את המקום לעובד ישראלי. אבל עכשיו לכו תרחמו עליו, כי המקום הקטן בלב שמוקדש לרחמים מלא כבר עם הסיפורים על המובטלים הישראלים.

    אז מי צודק? מי שצובט בלב שלנו כשהוא נקשר לעובד זר, או מי שצובט בלב שלנו כשהוא מתעלם ממובטל ישראלי?

    ואולי מי שאשם הוא זה שחושב שלכל בעיה יש פיתרון, ובכל סיטואציה יש אשם.

  • מישהו  On 2 ביולי 2003 at 04:12

    אז נניח שלא היו מגרשים את יונל, רודיקה ובעלה. התינוק הקטן היה גדל לבחור ישראלי? הוא היה משרת בצבא? הוא היה הופך לאזרח?

    השאלות הללו אינן שאלות רטוריות. הן דילמות שצריך להתמודד איתן כאשר מעודדים יצירת אוכלוסיה קבועה של עובדים זרים.

  • רוני  On 2 ביולי 2003 at 08:04

    גילעד,
    להתרגש מהחלש באשר הוא חלש ולנסות להעצים אותו. משטרת ההגירה מנסה לשכנע אותנו שהזרים לוקחים עבודה של ישראלים, וזה בולשיט. אין ישראליות במשק בית באיזור מגוריי, רק זרים ועולים חדשים מאוד (מעטים). 30 שקל לשעה.
    אתה כותב "בסופו של דבר, כשהוא כבר מוכן להשפיל את עצמו, אין לו עבודה, כי העובד הזר תפס אותה", אז בהתחשב ברכבת האווירית של זרים שיצאה מפה, כבר היו צריכים להיות הרבה פחות מובטלים, לא? למה זה לא קורה?
    בבניין, נקיון וחקלאות ישראלים לא רוצים לעבוד. מי אני שאלין? כמובטלת יכולתי ללכת לעשות עבודות נקיון, והנה, אני לא עושה.
    הלב שלי יש בו מקום לכולם. היום דיברתי על יונל, פעם אחרת אדבר על מישהו אחר. אני חושבת שהפוליטי הוא אישי (אני יודעת שלהיפך) ובלי פרצופים אין שום משמעות לסיפורים ולסטטיסטיקות.

    מישהו,
    שאלות מצויינות. פורז מדבר על אזרוח ילדי העובדים הזרים, שזה כולל שירות צבאי וחובות של כל ישראלי מצוי. זו שאלה מעניינת, אבל בכל מקרה תהליך שכרוכה בו השפלה ופגיעה בזכויות יסוד (כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק ועוד כמה) הוא לא הפתרון הנכון לבעיה. תקרא את אביבה, היא צודקת. יצרנו את הבעיה, מתפקידינו להתמודד איתה באופן הומני.

    אבי,
    אתה מנסה לרמוז שמפני שנרצחו יהודים בבוקובינה יונל צריך להיות מושפל ומגורש? אני תוהה.

    ש,
    תודה. מישהו אמר לי לכתוב את זה, למרות שזה ממקום יותר אישי. טוב שאמר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: